בבית אחרי התקף / אובדת עצות

פנינה21

New member
בבית אחרי התקף / אובדת עצות

הי,
נתחיל מהסוף...הגעתי הביתה לפני 12 שעות . שוחררתי הביתה ברגע שהיה אפשר כי לא הצליחו לדאוג לי למזון במחלקה .. ברגע שהוכנסה ארוחה לשם התחלתי להתגרד ..ניסו לדאוג לי לאוכל הביאו תפוחי אדמה ואפונה וגזר כי כל השאר מחומם בתנורים גדולים שהיה בהם הכל וזה מסוכן ..זה הגיע סגור היטב אבל התחלתי לאכול וזה לא עשה לי טוב אז עצרתי..

למרות שבדיקות דם לאלרגיה לא זיהו את הבעיה, כל מגע או אכילה חלילה של חיטה בשנה האחרונה נגמרת רע ... חלב יש צרה גם עם ריח אבל זה בעיקר גירוד פריחה אז זה פחות היסטרי ..בנתיים..(אולי זה כי אני ישר מתרחקת ?)
בחמישי בערב בעבודה הוצאתי מהצדנית שלי ארוחת ערב סיימתי אותה והייתי רעבה עדיין בקניות להשבוע מצאתי איזה תערובת פיצוחים שבאלרגנים לא היה רשום חיטה ולא היה רשום חלב.
2 ביסים לקח לי לדעת שמשהו ממש לא בסדר ..התקשרתי למכבי שהתקשרו למד"א. לקח לי כמה דקות להצליח להשתמש באפיפן שאיתי(יש לי אפיפן רק כי הלכתי לרופא פרטי ...והלכתי בזמן: יומיים מאוחר יותר הייתי צריכה אותו).אולי הייתי צריכה להשתמש באפיפן מוקדם יותר? ברגע שחשדתי באותו מזון? איך להחליט שצריך?
מד"א ניסו לתת לי את התורפה שעזרה פעם שעברה אבל גם אחרי אינלציה בנוסף לזה המצב הפך רק גרוע יותר..בערך מפה אני לא זוכרת כלום לכמה שעות .. זוכרת את הפארמדיק אומר לי שהוא יזריק לי עוד אדרנלין...ואת עצמי מבינה שאין לי כוחות להישאר עם עיניים פתוחות יותר..
במיון רשמו באבחנות גם אסטמה... לקח כמה שעות טובות להצליח לאזן את הבדיקות דם והאקג בחזרה..
הגעתי הביתה נרדמתי, התעוררתי עם צורך באינלציה קנתי מכשיר בדרך הביתה עם התרופות שהרופא במיון רשם).
למרות שפיזית אני מרגישה יותר טוב (נשאר בעיקר זה שאני צרודה ותחושה של לחץ בריאות זה נרגע לאט לאט אבל זה מציק), אני בוכה מדי פעם (זה בכי בקושי אין מספיק אוויר לבכי טוב)ולא ממש מסוגלת להירדם כרגע למרות העייפות .
אני לא יודעת מה לעשות , מרגישה כל כך טיפשה עשיתי הכל כמו שצריך ובכל זאת זה קרה כמה שהתארגנתי לשבוע וחצי האלה זה נגמר בסוף בבית חולים.
יש לי עבודה שדורשת הרבה נסיעות: לחדר האוכל אני לא נכנסת כבר כמה חודשים , לא קונה אוכל בדרך אל אם זה מוצר שכבר אכלתי בעבר ,בקניות בסופר עד עכשיו סמכתי על הסימון אבל מעכשיו אין יותר מוצרים מתועשים משום סוג .. לא רוצה לקחת סיכון.
אני רוצה להבין מה לעשות?
אני גם מרגישה שיש איזה מגמת החמרה בחודשים האחרונים , האם בהכרח כל חשיפה יותר צפויה להיות קשה יותר מהקודמת?
אני די ספורטיבית אבל בשנה האחרונה מרחק הריצה שלי נחתך בחצי , קשה לי בימים מסוימים להשלים מטלות בית פשוטות , פשוט אין לי מספיק אוויר . לפני כמה שבועות החלפתי רופא משפחה בתווקה שמישהו יבין שהבעיה דורשת טיפול ..הוא הוסיף לי משאף נוסף כרגע יש ל 3 סוגים של משאפים איתי ..(אני לא בטוחה במה להשתמש מתי..)
יש לי תור לרופא שדאג לי לאפיפן בעוד כמה ימים(יש לי דפדפת עם הניירת מהאיבוד הכרה באפריל ועם האירוע הנוכחי).בקופת חולים אני לא מסומנת במחשב כאלרגית כי הבדיקה דם יצאה בסדר זה אבסדור לדעתי אבל לפחות הרופא החדש רושם על המרשם לרוקח לוודא שאין חלב בתרופות הוא ממרקר את ההערה (הרופאה הקודמת התעלמה וכמה פעמים גילתי בדקה ה-90 לפני נטילת תרופה)
ולרופא ריאות בעוד כשבועיים.
מה עוד מומלץ לעשות?רעיונות לכללי זהירות שאני עוד לא נוקטת(הביתה נקי לגמרי בנני הבית לא צורכים חלב וחיטה גם כשאני לא נמצאת בבית ולמרות זאת יש לי טוסטר משלי על כל מקרה , לעבודה אני לוקחת אוכל אבל גם סכום משלי וכלי בישול)? אני עובדת בתוך מסגרת שקצת דומה לצבא באופן ההתנהלות וברמת המאמצים הנדרשים אני לא רוצה להגיע למצב שאני צריכה לפרוש ..(כולל השירות הסדיר אני כ-8 שנים במסגרת כזאת , האחראי שלי הגיע אלי על הבוקר יסדרו לי יומיות לאיזה תקופה כדי לתת לי להתאושש )..

כמה זמן צריך לקחת לי להתאושש מספיק כדי לעבוד? כדי לעשות ספורט?


תודה.
 
למעלה