ayb1
Well-known member
להדביק לגנץ את הפקרת מדחת יוסף למותו.
העובדה שראש הממשלה בעצמו יורד לשפל כל כך נחות, מעידה עליו שהוא נוהג כחיה פצועה; שהוא מוכן להשאיר אדמה חרוכה, ומבחינתו הכול מותר.
בפרשת מדחת יוסף, בני גנץ היה מפקד אוגדת איו"ש בדרגת תא"ל.
מי שקיבל את ההחלטות, היה הדרג המדיני – ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק.
המשמעות המדינית של שליחת צה"ל לקבר יוסף, כאשר הסכמי אוסלו עוד היו בתוקף, חייבה החלטה של הדרג המדיני.
ועם זאת, בשטח עצמו, היו הרמטכ"ל שאול מופז ואלוף הפיקוד, ומקבל ההחלטות הצבאיות היה הרמטכ"ל.
האם מישהו מעלה על דעתו שאוגדונר בדרגת תא"ל יקבל על דעת עצמו החלטה
המנוגדת לפקודת הרמטכ"ל הנמצא בעצמו בשטח, ולהחלטת ראש הממשלה ושר הביטחון?
הרי זה אבסורד.
פרשת מדחת יוסף היתה מחדל נורא של ברק ומופז. אך לא היתה זו החלטה להפקיר חייל, אלא החלטה, שנבעה מעיוורון מדיני וקריאה עקומה של המפה, כאילו הרש"פ שפתח באותו יום במלחמה, הוא עדיין שותף.
ההחלטה היתה לאפשר לרש"פ להעביר לידי צה"ל את החייל הפצוע, כדי לחסוך בחיי חיילים שהיו עלולים להיהרג בפעולה. ברור שזו היתה שגיאה חמורה, אך זו לא הפקרה מודעת. והמחדל היה של מספר דרגים מעל מפקד האוגדה.
איך היה נתניהו נוהג במקום ברק? נתניהו זהיר מאוד בשליחת חיילים לקרב, לטוב ולרע, לרוב לטוב (אם כי הוא גם עשה שגיאות בשל תכונה זאת).
אני מעריך, לאור הכרת צורת החשיבה וקבלת ההחלטות שלו, שהוא היה נוהג כמו ברק.
יש לציין, שנתניהו מינה את גנץ לרמטכ"ל. עם המינוי, משפחת יוסף שלחה לו מכתב מחאה.
נתניהו השיב להם תשובה המסבירה את העובדות, ברוח הדברים שכתבתי כאן; שאין כל מקום לטענה נגד גנץ בנושא.
אבל כשנתניהו נלחם על הישרדותו – אין שקר ואין תועבה שהמטרה שלו אינה מקדשת.
] אורי הייטנר [