נהריה
אחרי יום קשה במיוחד, בו איבדנו את אחד מתושבינו בטביעה, העיר נראית אחרי פוגרום.
אין לי שום מילה אחרת לתאר את המצב.
בלילה שבין רביעי לחמישי לא יכולתי לשוב אל ביתי. העיר נהריה היתה נצורה.
ישנתי אצל בתי ורק בבוקר חמישי, באמת עם חשש כבד, חזרתי לנהריה.
והמראות היו לא פשוטים, זה עשה צביטה גדולה בלב ועצב.
טורי מכוניות שטבעו בנהרות שזרמו נותרו כ"מזכרת" בכניסה לנהריה - לשני הכיוונים.
הצומת המרכזית הרוסה ונדמה כמו עברה מתקפת טילים.
הכבישים כולם ניזוקו קשות ועוד לא דיברתי על הבתים הרבים שהוצפו, רכוש גדול שאבד, ובעלי העסקים בנהריה שנגרמו להם נזקים שנאמדים במאות אלפי שקלים.
העיר נהריה יכולה היתה להימנע מהאסון הכבד אם רק היו מטפלים בזמן בתכניות שקיימות שנים.
אבל לצערי הרב, קברניטי העיר ב 30 השנים האחרונות העדיפו להשקיע בדשא סינטטי ותותח מכוער בכניסה לעיר.
אתמול חלה רגיעה בנהריה והתמונות שראינו נחזו באשדוד.
והיום כבר צפויה השתפרות במצב.
מאחלת לכל נפגעי הסופה הקשה שפקדה את הארץ - חיזקו ואימצו!
לכל מי שפועל לסייע, ואני חייבת לציין את שכנינו הרבים, תושבי הכפרים סביבנו, המועצות והרשויות, ערבים ויהודים כאחד, שנרתמו והגיעו כדי להציל את נהריה ותושביה, המון המון תודה.
אם יש דוגמא לדו קיום וערבות הדדית, הרי היום הקשה שפקד את נהריה הוא ההוכחה לכך!!
תודה לכל צוות עובדי העיריה שהיו ברחובות, מוכנים לכל קריאה, עושים עבודה קשה בפינוי, הצלה והנגשה.
תודה לכל צוותי אנשי הביטחון וההצלה שעבדו מסביב לשעון: משטרה, לוחמי האש, איחוד הצלה ומד"א.
ותודה ענקית לראש עירית נהריה, רונן מרלי, שפיקד ביד רמה על האירוע, מפקד אמיתי, מנהיג, שהיה בשטח, ראה, בדק, בחן, הוריד הנחיות, תיקשר עם הציבור ו"ניהל" את האירוע כדי למזער נזקים וקורבנות, כמיטב האפשר.
היום, עם שוך הסערה, מתחילה העבודה הקשה בנהריה.
לשקם את ההריסות, לסייע למשפחת ההרוג ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, לסייע לעשרות המשפחות ובעלי העסקים שניזוקו בסערה הקשה.
החזרה לשגרה תתרחש, אבל ייקח לה זמן.
מקווה לימים רגועים לעירי האהובה נהריה.