חילוקי דעות לגבי גיל הבגרות
שלום לך רמי אב
יש לך שאלות טובות, הפסיכולוגים לא באמת שותפים להחלטות לגבי חוקים הקובעים גיל מסויים (לגיוס, להצבעה, לנהיגה ועוד). את החוקים קובעים חברי הכנסת, בתקווה שזה ישקף את עמדת רוב הציבור.
נתחיל בזה שאין אמת אחת מוחלטת, ואין נקודה אחת בזמן שבה בוודאות האדם כבר התבגר מכל בחינה. יש גם הבדלים בין תרבויות ומסורות שונות.
החוק נאלץ להיות אחיד לכולם, בעוד שאנשים שונים כל כך זה מזה, לכן ניתן מרחב שיקול דעת לשופטים לקחת בחשבון שיקולים נוספים ולהגמיש את קו הגבול. למשל: החוק קובע 18 לחתונה, אבל יש עדות שבמסורת שלהן להתחתן (ובמיוחד לבנות) בגיל הרבה יותר צעיר, במקרה כזה צריך להגיע לבית משפט והשופט מחליט אם לאשר את הזכות להינשא (לבת 16 למשל), זה חשוב מאד, גם כדי שיהיה מישהו ניטרלי מבחוץ שיבדוק שלא מחתנים בכוח נערה צעירה מדי נגד רצונה.
סביר שבגיל 21 אדם בוגר מכפי שהיה בגיל 18, אבל בארץ כשמגייסים בני 18, ומצפים מהם להיות מוכנים לסכן את חייהם לטובת המדינה, לא סביר לשלול מהם זכויות להחליט לגבי היבטים אחרים של חייהם כמו מבוגרים. זוהי למיטב ידיעתי ההנמקה העיקרית לקביעת גיל 18 כגיל הבגירות בארץ.
לשאלתך לגבי ההתבטאות בפייסבוק- אני מנחשת שאותו אדם כתב "פדופיל" כמילת גנאי ולא כאבחנה פסיכולוגית מבוססת. פדופיל נמשך לילדים או ילדות לפני שיש להם סימני התבגרות מינית. חוקית אין מניעה שאדם מבוגר יתחבר לבת 18, כמובן כל עוד זה בהסכמה הדדית. עדיין זה יכול לעורר שאלות איזה צרכים נפשיים כל אחד מהם מחפש אצל השני, ולמה כל אחד מהם לא מחפש מישהי/הו מתאים לגילו/ה, אבל זה לא אסור חוקית.