חביבתי ענת, ראי: מהיכרותנו ארוכת הימים, דומני שהספקת להכיר
קצת את "שגעונותיי". לא פעם ולא פעמיים, טרחתי להביא קישורים לצמח כלשהו, למידע
כזה או אחר או לכל קטע שהיה קשור למענה שגם אני חיפשתי אחריו.
לפעמים "קל" לי למצוא את הקישור המתאים ולעתים קשה יותר, אבל מה שבטוח, זה
שהניסיון אף הוא עוזר. כיום אני מוצא את מרבית המידע שדרוש לי (ולא רק בתחומי הגינון),
תוך פרקי זמן קצרים יחסית, אבל תמיד יש את ה"מעצבנים" הללו, שחומקים מהיד,
וזאת בעיקר, כשאת מפספסת את המילה הנכונה או את הביטוי המתאים.
ונכון. במשתלת ראש הנקרה הם מתמחים מזה שנים ארוכות בריבוי בתרבית רקמה.
זהו תחום מעניין, מרתק ועתיר ידע.
הגידול הראשוני דורש תנאים מפוקחים מאד ודיוק, אם של טמפרטורה, אם של תנועה
(כן כן,,, המבחנות עם התרבית נעות כל הזמן), אם של תאורה בתדרים נכונים ואם
של התוספים הספציפיים שיש להוסיף למצע במינונים הדרושים.
ולשאלתך...
א. במשתלת ריבוי בה עבדתי "כמה ימים" השרשנו ייחורים שונים במצעים שונים,
בהתאם לדרישות. במקרים ה"פשוטים" נהגנו להשריש במצע כבול מעורב בפתיתי קל-קר.
הכבול מגיע די "סטרילי" וכך גם הקל-קר, שהופך את המצע לאוורירי יותר.
לאור זאת, לא היה מצב שבו השתמשנו באותו מצע פמיים, ולאחר כל "דור" של
השרשות, השלכנו הכל, חיטאנו את שולחנות ההשרשה ורק אז פיזרנו תערובת חדשה.
ב. עבור צמחים "מפונקים" יותר, השתמשנו במצע של חומר טבעי (מחצב), שנקרא
ורמיקולייט. אלה מעין פתיתים של נציץ, שמגיעים גרוסים לגודל מסויים. הגודל מוגדר
תחת ספרה ואנו השתמשנו במה שנקרא מס' 3 אם איני טועה (וואלה.. עברו כמה
שנים מאז ועל כן, איני "נותן את ראשי" על מספר זה)...
היות שמדובר במחצב טבעי ולא אורגני, הרי שמדובר בחומר אנרטי לגמרי וברור גם
שיקר בהרבה מהכבול. וכן. גם את הורמיקולייט היינו משליכים בסוף כל "דור" של
השרשות.
כעת, את מדברת על מצע להנבטה.
אני מעריך, שהנבטות רבות ניתן לבצע במצע כבול או במצע ורמיקולייט, אבל מצעים
אלה, אין להם יכולת להישאר כגוש עם בית השורשים. תשלפי את הצמח
מהמנבטה? לא יישאר עמו גוש. על כן, העתקה של נבט מן המנבטה, תדרוש תהליך
"הקשייה", עד שהצמח ייקלט במצע החדש, ורק לאחר קליטתו והתחלת צמיחה חדשה,
תוכלי להוציאו לשיווק.
אז כשאת מגדלת את הצמח ב"גביע" של צמר סלעים, מה הרווחת כאן?
צמר הסלעים הוא חומר אנרטי (מחצב), ואם איני טועה, זהו גוש של סיבי אסבסט
טבעי.
אז.... אם איני טועה, יש כאן בעצם מילכוד חמור, שכן, כיום הבינו שאסבסט הוא
חומר שפוגע בריאות פגיעה קטלנית, וכשמפרקים גגות אסבסט, יש להתלבש בלבוש
מיוחד, ואז, יש לנהוג בחומר בזהירות מפליגה ולסלקו כשהוא ארוז בצורה מיוחדת,
לבל יתפורר ויפיץ אבק.
רבים הם התחכמים, שמשליכים אסבסט ברשות הכלל בהיחבא, כדי לעקוף את
הסילוק היקר, ומדובר כמובן בעבירה חמורה.
אז פתאום, צצו אלה, שהחלו למכור מצע גידול מהחומר הארור הזה, והם עוד יגידו לך
שזה רק נקרא כך, אבל זה לא האסבסט שאת מכירה ו/או חושבת עליו? תרשי לי
לפקפק*...
בכל מקרה, אם זה כן או לא אותו אסבסט, זהו חומר שמגיע למעשה סטרילי והוא גם
אינו חומר אורגני. הוא לא יירקב והוא לא יהפוך בקלות למצע לפיטריות. נכון. אם יספוג
אל תוכו שאריות אורגניות, הוא יאבד את תכונותיו ה"נקיות" ותוכלי לגלות עליו גם שכבה
של עובש או פטריות, אבל זה לא יקרה בתחילת תקופת השימוש בו. בהמשך,
אפשר כמובן גם להשתמש בחומרי חיטוי דוחי פטריות, ובכך תמנעי את תהליך
צמיחתן גם בעתיד.
צמר גפן לעומת זאת, הוא חומר אורגני מלכתחילה. כילדים, הנבטנו על מצע הצ"ג
לא מעט זרעים, כדי שנוכל ללמוד את תהליך בקיעת השורשון מהזרע ואת תחילית
הגבעול והעלים הראשונים.
אבל כשם שאינך יכולה להשרות בדים במים לאורך זמן, כך גם נראה לי, שסיבי הכותנה
(= הצמר-גפן), לא יאריכו ימים, אם תיעזרי בו כדי לאחוז את שורשי הצמחים שאת
מתכוונת לגדל בגידולים הידרופוניים.
* טוב נו. אז כדי שלא יחשיבו אותי כ"נעל", בדקתי. צמר הסלעים שמשווק כיום אינו
מכיל אסבסט, ונחשב כ"חומר שאינו פוגע בריאות".
https://www.osh.org.il/UploadFiles/05_2016/t_112.pdf
