מודה ועוזב ירוחם
יפה דרורים. זה אכן זה.
לא מכיר ולא ראיתי כאלה. יש להם כמובן את החן שלהם, בשל עובי הגזע ועיצובו.
כפי שיכולת להיווכח, אפשר לעצבו גם כבונסאי.
הפרחים הרבה פחות מרשימים מאלה של הבומבקס ה"אמיתי", ואפילו מאלה של
הכוריזיה למיניה. אבל איכשהו, יש לי חולשה מיוחדת למשפחה זו של עצים.
לפני כ-30 שנה, חבר סיפר לי שבת"א יש עץ עם פריחה אדומה ומיוחדת במינה
"שפורח ממש כעת". צחקתי ועניתי שכעת יש אלמוגנים מאד מרשימים, ולא אופתע
לראות אלמוגן מפואר שצומח לו אי שם בת"א.
הוא העלה אותי לרכבו ונסענו לכיכר מילאנו בת"א (ברח' יהודה המכבי). שם, ישנם 2
כיכרות דשא, ובכל אחד מהם צומח לתפארת עץ בומבקס הודי ענק. גודלם וזוהרם
של הפרחים הבשרניים והבוהקים הללו הדהים אותי. ומכיוון שלא יכולתי להגיע
לגובהו של ענף פורח, אספתי למזכרת כמה פרחים שנשרו על הדשא.
בדרך בחנתי את מבנה הפרח ואמרתי לו שזה מזכיר לי במידת מה את החלמיתיים.
כשהגעתי הביתה. לקחתי מגדיר לצמחי תרבות (יצא כזה פעם), והתחלתי לחפש
בהגדרה הפוכה מחלמיתיים והלאה. מצאתי שם את המשפחה של הברכיכיטונים
ואת משפחת הבומבקיים. ובשל גילו ההיסורי של הספר, הבומבק ההודי מוגדר שם
כעץ נדיר מאד בנוף הישראלי.
למחרת התקשרתי למחלקת הגינון של ת"א וניסיתי לברר מה שמו של העץ בכיכר מילאנו.
הם השיבו לי מיד שאיני הראשון ששואל, ומדובר בבומבק הודי. ובקיצור: צדקתי!
נסיתי לברר היכן נרכשו השתילים ונעניתי שבגבעת ברנר.
התקשרתי למשתלת גבעת ברנר, ושם ענו לי שכעת יש להם רק בומבקים כתומים וכאלה אוכל
לראות בשדרה בראשון לציון. לא התעצלתי ונסעתי לשם. וכן. יש שם כאלה. הרבה פחות מרשימים
מהאדומים של כיכר מילאנו, אבל לא רעים בכלל. הענפים דקים יותר. הפרחים קטנים יותר, אבל
בכל זאת... זהו בומבק.
במהלך הזמן, נוכחתי שברח' אבן גבירול יש לא מעט עצי בומבק אדומים, וכאלה ניטעו גם באזור
גן החיות לשעבר (ברח' שלמה המלך ככל שזכור לי).
בשלב מסוים גליתי שבתחנת הרכבת ארלוזורוב יש 3 עצי בומבק, ואחד מהם פורח בצהוב.
פריחת העץ הצהוב זהה לזו של האדום, מבחינת מבנה וגודל הפרח.
נסיתי לאסוף שם זרעים והיה לי אחוז נביטה לא רב במיוחד, אבל הייתה נביטה.
אבל השתילים לא התפתחו יפה בטבעון, והחורף צרב להם את הקצוות.
לא נראה לי שבטבעון העץ יצליח וזה מצער אותי מאד. מה שכן... באזור תחנת הרכבת נבטו
לא מעט שתילים ועץ אחד גדל ממש בתוך הכביש ליד תחנת המוניות. הוא כבר הגיע לבגרות
מינית ובשנה שעברה ראיתיו פורח. לפני שנתיים החלו לטעת עצים שכאלה גם בשדרות בחיפה.
מעניין אם זה יישא הצלחה.
בגן השלושה (הסחנה) יש כמה עצים כאלה, אבל שם דורי הענפים לא אופקיים אלא פעמוניים
כלפי מעלה. דבר זה פוגם מאד במראה העץ הפיסולי.