סיאטל מבטלת את תוכנית שיתוף האופנים העירונית

[Ccyclist]

הנה דוגמה לויאדוקט הפודים של הית'רו, שנושא יותר משקל.

ויאדקט שימשיך לקמפוס עצמו יהיה יקר בצורה מוגזמת
וכמה שאני בעד השקעה בתשתית אופניים, אני גם ריאליסטי: זה לא יקרה בארץ, לא ישקיעו סכומים כאלו.

כדי שויאדקט ימשיך לקמפוס עצמו הוא צריך לטפס בשיפוע מתון מספיק (כדי שיהיה נוח לרוכבים) עד שיגיע לגובה הגבעה של האוניברסיטה. בדרך יצטרך לעבור מעל נתיבי איילון ומעל/מסביב לגשר של הקו הירוק (שיהיה נמוך יותר כי ייכנס למנהרה בצלע הגבעה).
וכמובן יש את הארגון הבטחוני עם השם בעל שלוש האותיות שיושב ליד שלא יאהב את העובדה שיהיה גשר שצופה ישר לתוך החלונות שלו.

זה פשוט לא ריאלי מבחינת טופוגרפיה שם.

הנה דוגמה לויאדוקט הפודים של הית'רו, שנושא יותר משקל.
Western Perimeter Rd
&nbsp
https://goo.gl/maps/QtG7r5WNpyB2
&nbsp
Western Perimeter Rd
&nbsp
https://goo.gl/maps/iAkXgKEBHAB2
&nbsp
מדובר בעמוד אחד כל כמה עשרות מטרים ונתיב פודים ברוחב כולל של כ 5 נוסעים (2 לרוחב בכל פוד והפרדות מסלולים ושוליים).
&nbsp
משהו כזה ללא הצורך במערכת איתות יכול להיות זול יחסית ומודולרי, מה גם שייעוד לאופניים מאפשר תיכנון לעומס מופחת מהדוגמה הזו שמתאימה לרכבים חשמליים בני 4 מושבים עם מקום למזוודות.
&nbsp
ליד "הארגון" אפשר להציב גדר לבנה אטומה על המסלול ואין חובה שיהיה חיבור מיידי לנקודת הכניסה הדרומית ביותר בקמפוס כי מדובר בקמפוס בן קילומטר וניתן לשחק עם המרחק והשיפוע כדי להגיע לנקודת כניסה נוחה באמצע המתחם.
&nbsp
הנתון של 20 -22 דקות רכיבה מחולון לאוניברסיטה (אם נעריך כניסה באמצע הקמפוס, בכיכר שבין קלאוזנר לוויס ומדעי הסביבה) הוא מהפכני בהשוואה לסמני הנסיעה באוטובוס ובהשוואה לתדירות הרכבות בקו חולון-שרון. המשמעות היא שניתן לפזר סטודנטים בכל האזורים שליד ציר האיילון והם יגיעו לאוניברסיטה במהירות ויעילות באמצעי התחבורה הירוק ביותר שקיים.
&nbsp
בגלל מבנה העמודים ניתן לתכנן שיפוע אחיד או לצמצם למינימום את השיפועים לאורך כל המסלול ובכך להבטיח את המסלול השטוח יחסית שיאפשר את המהירות הגבוהה (שאינה אפשרית על פני הקרקע שלהם טופוגרפיה מסויימת).
&nbsp
ממילא זורקים מיליארדים על פרוייקט הקירוי, למה שלא יתכננו בו פרוייקט תחבורה ירוקה מהירה של 30 קמ"ש במקום שביל פארק עלוב שאי אפשר לעשות בו 15 קמ"ש בלי לסכן משתמשי פארק אחרים ?

 

[Bus Nerd]

לא רואה את זה קורה בגלל הטופוגרפיה

הנה דוגמה לויאדוקט הפודים של הית'רו, שנושא יותר משקל.
Western Perimeter Rd
&nbsp
https://goo.gl/maps/QtG7r5WNpyB2
&nbsp
Western Perimeter Rd
&nbsp
https://goo.gl/maps/iAkXgKEBHAB2
&nbsp
מדובר בעמוד אחד כל כמה עשרות מטרים ונתיב פודים ברוחב כולל של כ 5 נוסעים (2 לרוחב בכל פוד והפרדות מסלולים ושוליים).
&nbsp
משהו כזה ללא הצורך במערכת איתות יכול להיות זול יחסית ומודולרי, מה גם שייעוד לאופניים מאפשר תיכנון לעומס מופחת מהדוגמה הזו שמתאימה לרכבים חשמליים בני 4 מושבים עם מקום למזוודות.
&nbsp
ליד "הארגון" אפשר להציב גדר לבנה אטומה על המסלול ואין חובה שיהיה חיבור מיידי לנקודת הכניסה הדרומית ביותר בקמפוס כי מדובר בקמפוס בן קילומטר וניתן לשחק עם המרחק והשיפוע כדי להגיע לנקודת כניסה נוחה באמצע המתחם.
&nbsp
הנתון של 20 -22 דקות רכיבה מחולון לאוניברסיטה (אם נעריך כניסה באמצע הקמפוס, בכיכר שבין קלאוזנר לוויס ומדעי הסביבה) הוא מהפכני בהשוואה לסמני הנסיעה באוטובוס ובהשוואה לתדירות הרכבות בקו חולון-שרון. המשמעות היא שניתן לפזר סטודנטים בכל האזורים שליד ציר האיילון והם יגיעו לאוניברסיטה במהירות ויעילות באמצעי התחבורה הירוק ביותר שקיים.
&nbsp
בגלל מבנה העמודים ניתן לתכנן שיפוע אחיד או לצמצם למינימום את השיפועים לאורך כל המסלול ובכך להבטיח את המסלול השטוח יחסית שיאפשר את המהירות הגבוהה (שאינה אפשרית על פני הקרקע שלהם טופוגרפיה מסויימת).
&nbsp
ממילא זורקים מיליארדים על פרוייקט הקירוי, למה שלא יתכננו בו פרוייקט תחבורה ירוקה מהירה של 30 קמ"ש במקום שביל פארק עלוב שאי אפשר לעשות בו 15 קמ"ש בלי לסכן משתמשי פארק אחרים ?

לא רואה את זה קורה בגלל הטופוגרפיה
איפה יהיה מקום ל"תחנת ירידה" מהויאדקט ליד רכבת האוניברסיטה (בצורה שלא תפריע לתחנת הרק"ל)? בעיקר ששם הויאדקט יצטרך להיות גבוה מאוד כדי שהטיפוס משם לגבעה לא יהיה תלול.
איפה תשים את העמודים של הויאדקט שיצטרך לחצות את נתיבי איילון בקטע בו הם רחבים במיוחד + 4 מסילות רכבת באמצע? (הרי הויאדקט בקטע סוף הקירוי + פארק הירקון חייב להיות ממזרח לאיילון, ממערב אין מקום).

לדעתי יותר הגיוני לפתח ציר אופניים במקביל לדרך בגין - הוא יהיה שימושי להרבה יותר אנשים, זול יותר לבניה, ועם פחות טופוגרפיה מאתגרת
וכמובן גם יש סיכוי יותר ריאלי שייבנו אותו בפועל.

 

[Ccyclist]

תשתית 30 קמ"ש מחייבת פרוזדור שאינו אזור מגורים.

לא רואה את זה קורה בגלל הטופוגרפיה
איפה יהיה מקום ל"תחנת ירידה" מהויאדקט ליד רכבת האוניברסיטה (בצורה שלא תפריע לתחנת הרק"ל)? בעיקר ששם הויאדקט יצטרך להיות גבוה מאוד כדי שהטיפוס משם לגבעה לא יהיה תלול.
איפה תשים את העמודים של הויאדקט שיצטרך לחצות את נתיבי איילון בקטע בו הם רחבים במיוחד + 4 מסילות רכבת באמצע? (הרי הויאדקט בקטע סוף הקירוי + פארק הירקון חייב להיות ממזרח לאיילון, ממערב אין מקום).

לדעתי יותר הגיוני לפתח ציר אופניים במקביל לדרך בגין - הוא יהיה שימושי להרבה יותר אנשים, זול יותר לבניה, ועם פחות טופוגרפיה מאתגרת
וכמובן גם יש סיכוי יותר ריאלי שייבנו אותו בפועל.

תשתית 30 קמ"ש מחייבת פרוזדור שאינו אזור מגורים.
אינני רואה איך אפשר למקם ויאדוקט בגובה הקומה השניה או השלישית בשדרה תל אביבית קיימת (והן ממילא לא הכי רציפות לאורך העיר). מסלול קרקעי בבגין ובמסגר יהיה בעל מהירות של לא יותר מ16 קמ"ש. מבחינת רוכב אופניים בגין זה 30 שניות מהאיילון.
&nbsp
כרוכב אני יכול לומר שכאשר אני משלב במסלולי קטע רציף נפרד כמו מסילה לשעבר או טיילת שמאפשרות 30 קמ"ש יש אמנם חיסרון מסויים של רכיבה אל הקטע וממנו אך המהירות והנוחות בקטע המהיר מפצות על הצורך בהגעה ואף על חיבורים שמחייבים עלייה במדרגות, מעליות, ורמפות תלולות (כמו בגשרי אוטובוסים).
&nbsp
יש באזורי שכונה שאם ארכב אליה בכבישים ישירים יקח לי 40-45 דקות להגיע אליה אך אם אשתמש בטיילת אגיע תוך 25 דקות על אף שאני גר 2.5 ק"מ מהטיילת עצמה. אסור להתבלבל בין הליכה לרכיבה שמהירה פי 3-4 ממנה.
&nbsp
בתשתית שהדגמתי אין צורך ביותר מעמוד פה ושם. באזור האוניברסיטה יש שטחים ירוקים ומדרון גבעה שניתן בקלות למקם בהם כמה עמודים. באשר לעלייה וירידה יהיו מרומות שיצדיקו מעליות ומגדל אנכי (אולי בהקשר של מסוף האוטובוסים או תחנת הרכבת) ובמקומות אחרים יהיה מקום לרמפות. להערכתי אפשר לקבוע לעמודים גבהים שונים לפי הטופוגרפיה המקומית ולמקם את המסלול עצמו בגובה שקרוב יותר לגובה הקמפוס (ויציאה עם רמפה באמצע הקמפוס) כך שה"טופוגרפיה" הגוש דנית של עשר-עשרים מטרים אינה בעיה אמיתית.
&nbsp
הבעיה היחידה היא במנטאליות. אם המתכננים רואים רכב של 30 קמ"ש הם יתכננו דבר אחד, אם הם חושבים שמדובר בסוג של הליכה (5 קמ"ש) הם יתכננו דבר אחר נחות ובלתי שימושי.

 

[Bus Nerd]

יש שם חתיכת צוק ואין הרבה מקום בכניסה המזרחית של תחנת הרכבת

תשתית 30 קמ"ש מחייבת פרוזדור שאינו אזור מגורים.
אינני רואה איך אפשר למקם ויאדוקט בגובה הקומה השניה או השלישית בשדרה תל אביבית קיימת (והן ממילא לא הכי רציפות לאורך העיר). מסלול קרקעי בבגין ובמסגר יהיה בעל מהירות של לא יותר מ16 קמ"ש. מבחינת רוכב אופניים בגין זה 30 שניות מהאיילון.
&nbsp
כרוכב אני יכול לומר שכאשר אני משלב במסלולי קטע רציף נפרד כמו מסילה לשעבר או טיילת שמאפשרות 30 קמ"ש יש אמנם חיסרון מסויים של רכיבה אל הקטע וממנו אך המהירות והנוחות בקטע המהיר מפצות על הצורך בהגעה ואף על חיבורים שמחייבים עלייה במדרגות, מעליות, ורמפות תלולות (כמו בגשרי אוטובוסים).
&nbsp
יש באזורי שכונה שאם ארכב אליה בכבישים ישירים יקח לי 40-45 דקות להגיע אליה אך אם אשתמש בטיילת אגיע תוך 25 דקות על אף שאני גר 2.5 ק"מ מהטיילת עצמה. אסור להתבלבל בין הליכה לרכיבה שמהירה פי 3-4 ממנה.
&nbsp
בתשתית שהדגמתי אין צורך ביותר מעמוד פה ושם. באזור האוניברסיטה יש שטחים ירוקים ומדרון גבעה שניתן בקלות למקם בהם כמה עמודים. באשר לעלייה וירידה יהיו מרומות שיצדיקו מעליות ומגדל אנכי (אולי בהקשר של מסוף האוטובוסים או תחנת הרכבת) ובמקומות אחרים יהיה מקום לרמפות. להערכתי אפשר לקבוע לעמודים גבהים שונים לפי הטופוגרפיה המקומית ולמקם את המסלול עצמו בגובה שקרוב יותר לגובה הקמפוס (ויציאה עם רמפה באמצע הקמפוס) כך שה"טופוגרפיה" הגוש דנית של עשר-עשרים מטרים אינה בעיה אמיתית.
&nbsp
הבעיה היחידה היא במנטאליות. אם המתכננים רואים רכב של 30 קמ"ש הם יתכננו דבר אחד, אם הם חושבים שמדובר בסוג של הליכה (5 קמ"ש) הם יתכננו דבר אחר נחות ובלתי שימושי.

יש שם חתיכת צוק ואין הרבה מקום בכניסה המזרחית של תחנת הרכבת
לא רואה איך תמקם שם מעליות ועמודים.

 

[Ccyclist]

הערונת: רכיבה עירונית ב16 קמ"ש מהירה פי 3-4 מהליכה.

תשתית 30 קמ"ש מחייבת פרוזדור שאינו אזור מגורים.
אינני רואה איך אפשר למקם ויאדוקט בגובה הקומה השניה או השלישית בשדרה תל אביבית קיימת (והן ממילא לא הכי רציפות לאורך העיר). מסלול קרקעי בבגין ובמסגר יהיה בעל מהירות של לא יותר מ16 קמ"ש. מבחינת רוכב אופניים בגין זה 30 שניות מהאיילון.
&nbsp
כרוכב אני יכול לומר שכאשר אני משלב במסלולי קטע רציף נפרד כמו מסילה לשעבר או טיילת שמאפשרות 30 קמ"ש יש אמנם חיסרון מסויים של רכיבה אל הקטע וממנו אך המהירות והנוחות בקטע המהיר מפצות על הצורך בהגעה ואף על חיבורים שמחייבים עלייה במדרגות, מעליות, ורמפות תלולות (כמו בגשרי אוטובוסים).
&nbsp
יש באזורי שכונה שאם ארכב אליה בכבישים ישירים יקח לי 40-45 דקות להגיע אליה אך אם אשתמש בטיילת אגיע תוך 25 דקות על אף שאני גר 2.5 ק"מ מהטיילת עצמה. אסור להתבלבל בין הליכה לרכיבה שמהירה פי 3-4 ממנה.
&nbsp
בתשתית שהדגמתי אין צורך ביותר מעמוד פה ושם. באזור האוניברסיטה יש שטחים ירוקים ומדרון גבעה שניתן בקלות למקם בהם כמה עמודים. באשר לעלייה וירידה יהיו מרומות שיצדיקו מעליות ומגדל אנכי (אולי בהקשר של מסוף האוטובוסים או תחנת הרכבת) ובמקומות אחרים יהיה מקום לרמפות. להערכתי אפשר לקבוע לעמודים גבהים שונים לפי הטופוגרפיה המקומית ולמקם את המסלול עצמו בגובה שקרוב יותר לגובה הקמפוס (ויציאה עם רמפה באמצע הקמפוס) כך שה"טופוגרפיה" הגוש דנית של עשר-עשרים מטרים אינה בעיה אמיתית.
&nbsp
הבעיה היחידה היא במנטאליות. אם המתכננים רואים רכב של 30 קמ"ש הם יתכננו דבר אחד, אם הם חושבים שמדובר בסוג של הליכה (5 קמ"ש) הם יתכננו דבר אחר נחות ובלתי שימושי.

הערונת: רכיבה עירונית ב16 קמ"ש מהירה פי 3-4 מהליכה.
רכיבה ב30 קמ"ש רציפים לאורך זמן (אפשרי לחלוטין במסלול שטוח ורציף שבו הדיווש פשוט תורם למומנטום הקיים) מהירה פי 6-8 ממהירות ההליכה ובתנאים של מרכז האיילון יכולה להיות מהירה ב50% מהפקקים המדווחים כ"20 קמ"ש".

 

[Ccyclist]

מדובר בעמודים בודדים שניתן למקם גם במדרונות תלולים.

הערונת: רכיבה עירונית ב16 קמ"ש מהירה פי 3-4 מהליכה.
רכיבה ב30 קמ"ש רציפים לאורך זמן (אפשרי לחלוטין במסלול שטוח ורציף שבו הדיווש פשוט תורם למומנטום הקיים) מהירה פי 6-8 ממהירות ההליכה ובתנאים של מרכז האיילון יכולה להיות מהירה ב50% מהפקקים המדווחים כ"20 קמ"ש".

מדובר בעמודים בודדים שניתן למקם גם במדרונות תלולים.
כדי שעמוד כזה יהיה יציב אפשר לקדוח לעומק ולבטן את הבסיס ולכן אין בעיה במסלול מערבי דרך השטחים הפתוחים ומרכזי המחלפים מהגדה הדרומית של הירקון, מעל לפארק, לעברו המערבי של מחלף רוקח ומגדל מעליות בשטחים הפתוחים שבקצה הצפון מזרחי של המסוף, והמשך דרך המדרון או בסיסו לנקודת האמצע שהתוותי. ראיתי תמונות של האזור ולא מדובר ביותר מ10-20 מטרים גובה וויאדוקט שיתחיל את הטיפוס כבר בפארק הירקון יגיע בנוחות למפלס הקמפוס בנקודה שהתוותי באמצע הקמפוס. אינני מדבר על הכניסה הדרומית הקיימת או חיבורה ברמפה ארוכה ותלולה לתחנת הרכבת כי צריך מרחק מסויים כדי ליצור שיפוע קל יותר.
&nbsp
הנה כמה ויאדוקטים (מקשתות לבנים) שרכבתי עליהם:
&nbsp
ויאדוקט מוזוול היל (מסילה לשעבר):
&nbsp
63 St James's Ln
&nbsp
https://goo.gl/maps/WbVbLgbsNxK2
&nbsp
(לסובב לסימטה הקטנה שלצד הויאדוקט)
&nbsp
&nbsp
גשר ההתאבדות ( Suicide Bridge ) :
&nbsp
71 Hornsey Ln
&nbsp
https://goo.gl/maps/gehZpwFaBLB2
&nbsp
שהוא גשר הכביש הגבוה ביותר מעל למפלס שמתחתיו בלונדון.
&nbsp
&nbsp
גשר ב Parkland Walk ואם מסובבים רואים שהרחוב נמצא מעל חפיר מסילת האוברגראונד בקו בארקינג - גוספל-אוק, כך שיש אפקט גובה כפול ממפלס השביל (מסילה לשעבר)
&nbsp
Lancaster Rd
&nbsp
https://goo.gl/maps/7r8JLu8ZTLm
&nbsp
יש לי ניסיון רב עם רכיבה בויאדוקטים. המסלולים שלהם יוצרים קטע עם שיפוע מתון ובמקום לעקוב אחר הטופוגרפיה של פני השטח הם מגשרים מעליו בצורה שמאפשרת את השיפוע שהונדס להם. השיקול ההנדסי כולל את נקודות ההשקה בקצה הויאדוקט וגם זה ממותן ע"י סוללות וחפירים כי השיפוע והמסלול הם הגורם המכריע. סוג הויאדוקט שהבאתי כדוגמה מהית'רו קל יותר ודורך בקלות רבה יותר על סביבתו ואם יש מקומות שלא מתאימים לעמודים ניתן לשלב בו גשר או שניים שיהיו קלים וזולים בהרבה מגשר כביש למרחק דומה.
&nbsp
אם אתה רוכב אז אם תזדמן ללונדון אתה מוזמן לעשות (באופניים שכורות פרטיות, אופני ההשכרה העירוניים לא מגיעים לגבול אזורים 2 ו 3) שלושת הקילומטרים של Parkland Walk מפינסברי פארק להייגייט ב10 דקות על אף שהמשטח אינו אספלט אלא כפרי יותר והמסלול כולל קטעים צרים המחייבים האטה להולכי רגל, וכן שיפועים שנובעים מהסרת החצץ המקורי ויוצרים מדרונות של מטר פה מטר שם. אפילו בתת-תנאים לא סלולים כאלו 18 קמ"ש על סוללות במקום טיפוס של 30 מטר גובה דרך כמה מהכבישים התלולים בלונדון והצמתים הסיבוביים המסובכים בעיר היא יתרון למי שהתמזל מזלו ומסלולו פרברי ממזרח למערב.
&nbsp
לויאדוקט באיילון יש יתרון ענק על כל שביל קרקעי משותף, אפילו שביל הטיילת, כי בתיכנון נכון זה יהיה מסלול שאין להולכי הרגל סיבה ללכת עליו או לחצות אותו. אי אפשר להשוות תשתית כזו אפילו לשביל הטיילת השטוח כי יש שם מלא הולכי רגל המחייבים האטה ועצירה.
&nbsp
זהו התוואי היחיד בגוש דן שניתן להעביר בו דבר כזה בלי לעלות לאנשים מול הסלון וזו תשתית שמאפשרת מהירויות שאי אפשר להגיע אליהן בתשתיות אחרות. החיסכון בזמן נסיעה על קטע שטוח רציף אינו אפשרי במפלס הרחוב. אותה רכיבה לאוניברסיטה ממשה דיין לאוניברסיטה בחצי שעה אפשרית אך ורק בתשתית ברמה שתיארתי. בשביל במפלס הרחוב אותה רכיבה תארוך שעה ותהיה בלתי ריאלית. מבחינת רוכב אופניים שני הקילומטרים בין האיילון לחוף הם בערך 7-8 דקות כך שברכיבה מצפון גוש דן לדרומו יש יתרון משמעותי באמצעי שאני מציע. לטעמי הוא צריך להמשיך עד הרצליה ואולי אפילו עד נתניה.

 

[חול נטוש]

בישראל חובת קסדות היא חלקית

קראתי כתבת דעה איפשהו שאומרת שזה בגלל חוק הקסדות
לא מצליח למצוא את הכתבה עכשיו, אבל לפי מה שהיה שכתוב שם בסיטאל יש חוק שמחייב רוכבי אופניים להרכיב קסדות כשהם רוכבים, או להיקנס. כמו שיש בישראל - רק ששם אוכפים את זה באמת.

וכמובן שאף שירות השכרת אופניים לא יצליח אם כדי להשתמש בו צריך לזכור להביא קסדה מהבית וגם להיסחב איתה כל היום. גם תל אופן הייתה נכשלת אם היו אוכפים את חוק הקסדות בארץ.

בישראל חובת קסדות היא חלקית
בדכרך עירונית, חובת קסדות היא רק עד גיל 18
בדרך בין עירונית החובה היא לכולם.