סיפורים וחוויות מאילת (והלאה),חלק 4...,
שמדובר בעיקר על עזיבת אילת ונסיעה הביתה בדרך לא כל-כך מקובלת בלשון המעטה,מאחר ואני אוהב לעשות דברים שונים מהמקובל,וזה יצר ויכוחים אפילו עם אמי היקרה,שתבדל"א,וכדי להבהיר במה מדובר,אסביר כאן: רעיתי החליטה לשוב הביתה במשך השבת (28/11/2009),כדי שסיון לא תפסיד יום לימודים נוסף,לאחר שכבר שהתה עמנו כמעט שבוע באילת,אבל כל ערב היתה בקשר עם חברות וחברים מהכיתה ולקחה שעורי-בית. בשבת הכנתי עבורן את ה-
,נתתי להן לחזור עם המכונית מאילת לערד,ואני יום לפני-כן החלטתי שאני נשאר באילת,להשלים את המגיע לנו מהחופשה הזו שיש לנו זכות כזו כל סוף נובמבר פעם בשנתיים מיום ראשון עד יום ראשון.ביום שישי הזמנתי לי כרטיס נסיעה באגד צפונה,פרטים על כך בהמשך. אמי שמעה על-כך והתרעמה על-כך שאני נשאר באילת ושולח אשה וילדה בנהיגה ע"פ 220 ק"מ,ושהיא טוענת ש"כביש הערבה מפחיד ומסוכן",השבתי לה שכביש 31 בין ערד לצומת-שוקת מסוכן כיום בהרבה,אבל היא לא קיבלה הסבר זה,וישבה דואגת עד שרעיתי התקשרה אליה ואלי שהן הגיעו הביתה בשלום. אין מה לעשות כרגע,אמי היא אם/סבתא דאגנית. ונעבור לצד התח"צי.
שמדובר בעיקר על עזיבת אילת ונסיעה הביתה בדרך לא כל-כך מקובלת בלשון המעטה,מאחר ואני אוהב לעשות דברים שונים מהמקובל,וזה יצר ויכוחים אפילו עם אמי היקרה,שתבדל"א,וכדי להבהיר במה מדובר,אסביר כאן: רעיתי החליטה לשוב הביתה במשך השבת (28/11/2009),כדי שסיון לא תפסיד יום לימודים נוסף,לאחר שכבר שהתה עמנו כמעט שבוע באילת,אבל כל ערב היתה בקשר עם חברות וחברים מהכיתה ולקחה שעורי-בית. בשבת הכנתי עבורן את ה-