מקסים מצידו!
בעלי מעולם לא היה בקטע של הדברים האלה, גם לא בימי שנה וכו'.
בהתחלה זה נורא הפריע לי כי תמיד הייתי חוגגת את הימים האלה עם הקודמים, אבל לאט לאט הבנתי שזה ממש שטויות.
בערב ט"ו באב החלטנו לצאת למסעדה, הייתי כבר לבושה, מאופרת, מסורקת ורק חיכיתי לו שיסיים להתארגן. רגע לפני שסיים שאלתי אותו אם אפשר לוותר ולהישאר בבית לאכול ארוחת ערב בבית...
פתאום נורא התחשק לי להיות איתו לבד, בפיג'מה. הוא חשב שאני לא שפויה, אבל זרם איתי.
אתמול נסענו לירושלים, טיילנו בפסטיבל חוצות היוצר וקינחנו בהופעה של שלומי שבת. היה מדהים!