ברוך הבא, גור, לפורום

[alroey]

הנשארים

שאלתך חשובה ביותר!!! פרק שלם הקדשתי לסוגיה זו בספרי החדש שעוסק בהגירה היהודית לכל ארצות היעד. הספר עדיין לא ראה אור ואני מקווה לסיים אותו בקיץ. אחת השאלות המרכזיות שאני מנסה לענות עליהן היא מדוע במציאות כלכלית-פוליטית דומה יש כאלה שמהגרים ויש כאלה שלא. בכל זאת צריך לזכור שאומנם 2.5 מיליון יהודים היגרו אך הרוב המוחלט בחר שלא להגר. את התשובה ניתן למצוא על פני כל הספר ובכל זאת אנסה לענות בקצרה: א. עניים מרודים, אנאלפבתים לא מהגרים. אין ביכולתם להתמודד עם קשיי המסע. ב. גברים מהגרים יותר מנשים ג. צעירים יותר ממבוגרים. 6 אחוז בסה"כ נכנסו לארה"ב בשנים 1924-1899. לארץ ישראל לעומת זאתף 22 אחוז. ד. דתיים מאוד לא מהגרים. רבנים התנגדו להגירה לארה"ב. (בהקשר זה אני ממליץ לקרוא את הספר של קימי קפלן אורתודוכסיה בעולם החדש). ככל שהמשפחה פחות שומרת מצוות כך סיכוייה להגר גבוהים יותר.

 

[מרחפת במרחב]

הגירת יהודים מספרד לתורכיה / גלפולי

אשמח לקבל כל מידע על הגירת יהודים מספרד לגליפולי שבתורכיה וכן על משפחת אלבכרי ביגוסלביה. תודה

 

[alroey]

מספר לתורכיה

אין בידי שום מידע על ההגירה מספרד לתורכיה.

 

[ארנון הרשקוביץ]

מיעוט מקורות לגבי העליה הראשונה

שלום, גור

מדוע מועטים הרישומים על העולים ארצה בתקופת העליה הראשונה

בפרט, האם יש סיכוי למצוא רשימות עולים/מבקשים/ממתינים מתקופה זה מרומניה

ארנון

 

[ארנון הרשקוביץ]

ועוד שאלה: על אמצע המאה ה-19 וקודם

מחקרך מתחיל, אמנם, בשנת 1870, אך ידוע לנו כי היו עולים ארצה גם קודם לכן. במשפחתי, העליה הראשונה הידועה היא בשנת 1843, אך סיפור על ענף אחר גורס כי עלה ארצה אף קודם. שני ענפים אלו הגיעו ממזרח-אירופה (בילרוס/וילנה כנראה). האם היו באותה תקופה רישומים על עליות ארצה בארצות המוצא או כאן בארץ? האם ידוע על עליות "מאורגנות" באותה תקופה מאיזור אודסה (כיום באוקראינה): כמה אנשים ששכרו ביחד ספינה רעועה והפליגו איתה ארצה? ארנון

 

[ארנון הרשקוביץ]

מעתיק תשובתו של גור

אני מעתיק אותה כלשונה מכרטיסו האישי, שם היא מופיעה (ו

להדס ח על ששמה לב לכך): "ההגירה לארץ ישראל לפני 1870 מעוגנת במציאות היסטורית שונה לחלוטין. המניעים להגירה היו שונים לחלוטיןומכאן שתקופה זו אינה בתחום מחקרי. לא ידוע לי על רישומים של עולים לארץ ישראל עד שנת 1904."

 

[z a h a v i]

העלייה הראשונה -נוסעי האוניה טטיס

שלום ,גור בהמשך לשאלת ארנון, האם יש מידע מדוייק שכולל את רשימת נוסעי האוניה טטיס, באוגוסט 1882 שהביאה כ-250 נוסעים מאגודות ההתיישבות ברומניה מייסדי ראש -פינה וזכרון -יעקב או שידוע לך היכן להשיג מידע זה.

 

[ornan]

כנ"ל לגבי האוניות: דוניה ואיריס

ידוע שהעולים בעליה הראשונה הגיעו ב 3 אורחות: הראשונה המפורסמת , טטיס ולאחריה דוניה ואיריס

 

[alroey]

נתונים על העלייה הראשונה

אין בידינו נתונים על העלייה הראשונה. בהקשר זה יש לציין שאין בידינו נתונים גם על ההגירה לארה"ב ויתר ארצות הים באותן שנים. רק בשנת 1899 החלו הרשויות האמריקאיות לשאול לגבי הזהות האתנית של המהגרים. הסיבה לכך פשוטה. במשך 44 שנות הגירה 1914-1870 היגרו כ- 2.5 מיליון מהגרים. חצי מיליון בלבד ב- 33 שנה (1903-1870. היקף ההגירה היה מצומצם 20,000 בממוצע לשנה. אף אחד עדיין לא התייחס ברצינות לתופעה שהתגברה רק בראשית המאה העשרים. 2 מיליון היגרו בעשר שנים 1914-1904. גל הגירה זה - חסר תקדים בהיקפו - הביא להקמת לשכות מודיעין שאגרו נתונים סטטיסטיים. גם במדינות היעד החלו להערך לקליטת המהגרים (לא רק יהודים)ולרשום אותם באופן מסודר. מסיבה זו יש לנו יותר נתונים על ההגירה בראשית המאה העשרים. עד כה לא מצאתי רשימות של עולים מרומניה לארץ ישראל בשנות השמונים של המאה התשע העשרה. יש התייחסות רבה לעלייה זו בעיתונות הרוסית של אותה תקופה (למשל הווסחוד.

 

[wow1]

אם יורשה לי ../images/Emo6.gif, ויורשה לי אני רוצה

לצאת חוצץ כנגד הקביעה שאין נתונים לגבי זהות אתנית בארה"ב עד 1899. מצורף צילום של מאגרים באנססטרי לגבי כניסה לניו יורק בשנים 1890-91 עם זהות אתנית. איל.

 

[wow1]

אופס, אני חוזר בי. התבלבלתי בין

ארץ מוצא וזהות אתנית. כנראה בגלל זה אני לא חוקר באוניברסיטה. איל.

 

[עינית]

../images/Emo26.gifאמריקע, פלשטינא וארגנטינה

כמו בהרבה משפחות טובות, כל אחד היגר לארץ אחרת. מה היו המניעים / דרישות כניסה / גיל או מצב משפחתי שהשפיעו על ארץ ההגירה. מדובר בעיקר בשנים המקבילות לעליה ראשונה/שנייה/שלישית. תודה.

 

[כוכה]

מהו ה"סימן ההיסטורי" לתחילת עליה 2?

ומתי למעשה נסתיימה העלייה הראשונה?

 

[alroey]

פריודיזציה ובעברית תיקוף

נהוג לראות בתקופה 1903-1881 עלייה ראשונה. 1914-1904 עלייה שנייה. למעשה לארץ ישראל היו שלושה גלי הגירה: הראשון בשנת 1882-1881; השני 1891-1892 והשלישי בשנת 1904. לפי דעתי את השנים 1914-1881 יש לראות כתקופה אחת. התיקוף המקובל נעשה במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת ע"י חלוצי העלייה השלישית וותיקי העלייה השנייה החלוצית. המונחים "עלייה ראשונה" או "עלייה שנייה" הם לא בני הזמן אלא המצאה מאוחרת יותר. לכן אין שום איורע מסויים שפתח את תקופת העלייה השנייה, מלבד כמה צעירים שהחליטו לייחד את עצמם. אם את מעוניינת להרחיב בנושא אני ממליץ לך לקרוא את המבוא בספרי 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים'.

 

[alroey]

אמריקה, א"י וארגנטינה

שאלה ארוכה ומורכבת. כדי לחסוך בזמן אני פשוט ממליץ לך לקרוא את הפרק השני בספרי 'אימיגרנטים: ההגירה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים'. שם תמצאי תשובות לכל שאלותיך (כולל על הגירה לארה"ב)

 

[חוה3]

בנושא הגירה מרומניה בתקופה

של סוף המאה התשע עשרה תחילת המאה העשרים. האם נעשה רשום לגבי עולים מאזור זה, כמו רשום דרכונים או כל רשום אחר בארץ המוצא או פה בארץ?

 

[alroey]

רישום מהגרים

אני מניח שנעשה רישום של מהגרים. לרוב המהגרים היו צריכים להפקיד את דרכונם בנמל יפו ובתמורה קיבלו פתקה אדומה (תזכרה). לצערי עד היום לא מצאתי רישומים של הממשל העותואמני. כן יש בידי רישומים של מהגרים שיצאו מנמל אודיסה לארץ ישראל, אך אלה נתונים אגרגטיביים ולא שמיים.

 

[לוטקה]

הגירה למצריים

סבא רבא של בעלי היגר ממזרח אירופה (לא ברור בדיוק מהיכן) עם משפחתו למצריים ב- 1905. באותה תקופה, פחות או יותר, הגיעה מוינה למצריים גם המשפחה מהצד השני של בעלי. האם באותה תקופה מעבר למצריים, ולא לפלסטינה, היה מקובל ומדוע?

 

[alroey]

הגירה למצרים

הסיפור האישי שלך בהחלט הגיוני. המסע מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לארץ ישראל עבר דרך מצרים. נתיב ההפלגה לארץ ישראל היה כדלקמן: חברת הספנות הלויד האוסטרית החזיקה את הקו טרייסט-אלכסנדריה יפו. מנמל טרייסט יצאה בכל יום ראשון בשעה 13:00 בצהריים, וביום שני בשעה 16:00 אחר הצהריים הגיעה לגרבוזה לחניית ביניים. משם הפליגה לברינדיזי, והגיעה אליה באותו היום בשעה 11:00 בבוקר. מברינדיזי הפליגה האונייה לאלכסנדריה והגיעה אליה ביום שישי בשעה 15:30. באלכסנדריה נאלצו המהגרים להמתין שלושה ימים ולהחליף אוניה. ביום שני בשעה 17:00 יצאו שוב לנמל פורט סעיד, והגיעו אליו ביום שלישי שלמחרת, בשעה 7:00 בבוקר. בשעה 19:00 באותו היום יצאה האונייה מפורט סעיד ליפו, והגיעה אליה ביום חמישי בשעה 7:00 בבוקר. משך כל ההפלגה היה 11 יום, ובכלל זה חניית הביניים הארוכה באלכסנדריה והחלפת אוניה (סוג מסויים של connection). עוד על ההפלגה, על התנאים באוניה ועל המלונות באלכסנדריה אני מציע לקרוא בספרי: 'אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. כיוון שמצרים באותה תקופה הייתה הרבה יותר תוססת מארץ ישראל סביר להניח שנשאר שם.

 

[לוטקה]

תודה