אני מתחילה בהנקת הרדמה
בחדר חשוך. אני משתדלת שכל הקומה תהייה חשוכה ובלי פעילות, כי אם הוא רואה אור או שמישהו מסתובב, הוא ישר קופץ. בסוף ההנקה הוא לא נרדם (אלא אם הוא ממש שפוך, וזה די נדיר) ואז אני מניחה אותו במיטה, מכסה, אומרת לילה טוב, ויושבת על כסא לידו. כשהוא נעמד ו"מתלונן" אני מחבקת, ומשכיבה בחזרה. מדי פעם אני מציעה גם מים. כשהפיוזים שלי כבר נשרפים ואני מתעצבנת שהוא נעמד בשנייה שאני משכיבה אותו, אני יוצאת להתאווררות (2-3 דקות מחוץ לחדר), חוזרת ומשכיבה אותו שוב. ממש בסוף, כשהוא כבר ממש נאבק כדי להצליח להרדם, אני מניחה לו יד על הגב כשהוא שוכב, כדי שירגיש שאני נמצאת איתו. זה לא קל, ההרדמה לוקחת בסביבות שעה, אבל זה הולך ומשתפר. בימים האחרונים רוב הזמן הוא באמת שוכב ומנסה להרדם, ומדי פעם מרים ראש ובודק שאני עדיין איתו בחדר. כשהוא מתעורר בלילה, אני מניקה, ובסוף ההנקה הוא מייד חוזר לישון.