אין בעיה להניק ולצום.
אני תמיד צמתי והנקתי. (גם היום, אגב - צום גדליה!) צמתי גם בהריונות וגם ביום כיפור בשנה שעברה כשרחלי היתה בקושי בת שישה שבועות, ונשארתי בבית איתה ועם שני האחים ה"גדולים" שלה לבד כי בעלי היה כל היום בבית הכנסת. הכנתי לה בקבוק של חלב שאוב, ולקראת הצהריים, כשהרגשתי שאין לי מספיק חלב, נתתי לה את הבקבוק. אחר כך כולנו הלכנו לישון לאיזה שעתיים וכך אספתי כוחות. אחרי הצהריים היא ינקה כרגיל, אפילו יצאתי איתם לנעילה,
ושברתי את הצום הרבה אחרי שהוא נגמר. דווקא בתשעה באב היה לי קשה יותר לצום, למרות שהיא כבר היתה קרובה לגיל שנה ולא ינקה מלא בכלל, ביליתי את רוב הצום בשכיבה וכשהילדים התחילו לריב - הזעקתי את בעלי
. אני לא זוכרת בן כמה היונק/ת שלך, אבל תדעי שזה אפשרי. אבל, זה מאוד מאוד תלוי באיך שאת מרגישה בדרך כלל בצומות. אם את מכירה את עצמך כטיפוס חלש שקשה לו לצום, אני בטוחה שאם תשאלי רב, הוא יתיר לך לשתות לשיעורין, אם לא גם לאכול לשיעורין. אם את טיפוס חזק ובריא שצם בקלות, את לא צריכה לחשוש. מה שכן, אם את מתכוונת לצום, כדאי שתקפידי על שתייה מרובה כבר מעכשיו (והמדד הטוב ביותר לשתייה מספקת הוא שתן חסר צבע כמעט), תארגני לך במידת האפשר עזרה כדי שתוכלי לנוח כמה שאפשר,ותנסי לשאוב בקבוק או שניים למקרי חירום (כדאי לשאוב קצת אחרי כל ארוחה ולצרף מנות). אחרי הצום תהיי מוכנה לכך שתחושי מחסור בחלב - ביום אחרי נכנסים ל"קפיצת גדילה יזומה". וכמו בכל קפיצת גדילה, חשוב להקפיד על שתייה ומנוחה מספיקות, ולהצמיד את התינוק אלייך שיינק כמה שירצה. בהצלחה!