הנקה היא ריקוד של שניים
וכך גם הגמילה.
בריקוד הזה, הכי קל ונעים זה אם אפשר להגיע להסכמה משותפת על מה קורה עכשיו.
אבל לא תמיד זה קורה ככה, וכל אחד מהצדדים יכול גם להטיל וטו, ולהגיד "זהו", ולסגור את הבאסטה, ואז זה דורש ממנו מחישות רבה ובטחון רב בהחלטה הזאת, וגם יהיה נחמד מצידו לעזור לצד השני להסתגל לשינוי
 
אם הבת שלך ממש ממש רוצה לינוק ולא נראית כמוכנה מרצונה לגמילה משותפת, אז נשאלת השאלה עד כמה את רוצה להפסיק, מה המוטיבציה שלך לגמול, מה המוטיבציה להמשיך, ועד כמה את נחושה בעניין.
ככל שהיא זקוקה יותר ורוצה יותר לינוק, כך הרצון שלך להפסיק צריך להיות חזק וברור יותר, כדי שתוכלי להציב לה את השינוי כעובדה ולדבוק בזה בביטחון עצמי.
(אוי איך שהילדים שלנו מזהים היסוס... ונכנסים לכל הפרצות)
 
בהנחה שאת בטוחה בעצמך ויודעת שזהו זה, אני מאוד חובבת את שיטת הסיפור והמשחק: לספר לקטנטנים את סיפור ההנקה שלהם, ואיך הם היו קטנים ורק ינקו, איך הם גדלו וינקו אבל גם אכלו דברים אחרים ועשו המון דברים אחרים, ואיך הם עכשיו גדולים גדולים ויכולים להיפרד מהציצי ולעשות רק דברים של ילדים גדולים, ואיך התהליך הזה קורה, מה אמא אומרת ומה היא יכולה לעשות כשבא לה לינוק אבל כבר אי אפשר - מה האלטרנטיבות שלה (גם מבחינת אוכל ומשחק וגם מבחינת קרבה, ניחומים וכולי). וזהו. חשוב לספר את הסיפור בלשון הווה או עבר (כמו כל סיפור ילדים) ולא בלשון עתיד.
אם את בקטע יצירתי את יכולה לכתוב את הסיפור בוורד, ולהדפיס אותו במדפסת הביתית עם כמה תמונות רלוונטיות, או להכין כרטיסים של "אלטרנטיבות ליניקה" ולספר אתם את הסיפור - נחמד שיש עזר ויזואלי שפעוטות יכולים להתמקד בו.
ואז לספר לה את הסיפור כמה פעמים ביום, איזה שבוע, וכשהיא מכירה את התסריט היטב - להגיד לה שעכשיו באמת הגיע הזמן, ומהיום היא מתחילה לוותר על יניקות.
 
לפני שאת עושה את זה, את מן הסתם תכיני לעצמך את כל האופציות והאלטרנטיבות לילדה, וגם תחליטי אם את חותכת לגמרי, או מגבילה את ההנקה לזמנים או מקומות מסוימים, כאשר ההגבלה צריכה להיות הגיונית ומובנת לפעוטה בת שנתיים (למשל, רק בבית ולא בחוץ, רק על הספה, רק לפני השינה, רק בלילה אחרי שהשמש שוקעת.... you name it)
 
אופציה נוספת זה משחק סימבולי - הבובה / דובי / קוף / טרקטור האהוב עליה מאוד אוהבים לינוק, אבל עכשיו הם כבר גדולים וצריכים להיגמל. איך הם נגמלים? אותו תסריט עם אותן אלטרנטיבות ופתרון בעיות. כשהיא כבר בקיאה בתסריט - אפשר להתחיל ליישם בחיים האמיתיים.
 
וכשכבר מיישמים - ללבוש שמלות וחולצות שלא מאפשרות הרמה, לדאוג להרבה נשנושים זמינים, להיות קצת יותר פעילה מהרגיל ולהיות מחוץ לבית - עוזר הרבה פעמים.
 
דרך אגב, בנוגע ל"זה בא על חשבון אוכל אמיתי", יש כאן קצת קונספט תרבותי מוטעה... הדהוד של המיתוס השקרי העתיק על "בגיל הזה זה כבר מים".
אז רק בשביל הרקורד, חלב-אם, בכל גיל ובייחוד אחרי גיל שנה הוא אוכל אמיתי. אוכל עשיר מאוד, איכותי מאוד, מזין מאוד, ובעל ערך לפחות כמו כל "אוכל אמיתי" אחר, ובעל תפקיד חיסוני משמעותי שאין לשום אוכל אחר.
 
<לי אישית אין ניסיון עם גמילה מהנקה - הבכור שלי גמל את עצמו בן לילה והקטן עדיין רחוק מגמילה, אבל את שיטת הסיפור יישמתי עם הכניסה של הקטן לגן, ואת המשחק הסימבולי עם כל הנושא של גמילה מחיתולים. זה עובד, זה פשוט עובד. תענוג לראות איך הם מבינים ככה מה את רוצה מהם ומרגישים יחסית נוח עם השינוי החדש. וגם מאוד מצחיק לראות פעוט מביא את הכדור האהוב עליו שיעשה פיפי בסיר...>
