לאן הגענו?

mykal

New member
לאן הגענו?!

מענין אני לא מופתעת.
הסביבה בה אנו חיים היא בהרבה מובנים סביבה אלימה,
משיגים דברים בצעקות, בכח, ומי שמדבר בנחת--קולו לא נשמע.
ומערכת החינוך סופגת ביקורות כל הזמן, כל הורה יודע טוב יותר
מה נכון ומה לא, כל הורה מבקר את המורה,
הילדים לא סתומים--לא טפשים--לא לא מבינים--הם שומעים ומפנימים,
וחלקם גם חסרי רסן,לא השיגו משהו שרצו--אז זו התוצאה.

מה קרה באיכילוב עם בחורה שהזעיקה בריונים כי היתה צריכה
להמתיו בתור? אז גם המאבטחים חטפו מכות.

עצוב וכואב, לא נעים, השאלה האמיתית אם אפשר לעצור את ההידרדרות הזו.
ואם
 

נומלה

New member
באמת לאן הגענו?

בהרבה בתי הספר מעלימים עין באופן שיטתי מאלימות בין תלמידים. מורה שומרת בהפסקה מודיעה שהיא לא רוצה לדעת ושלא יבואו אליה כי זו הפסקת הקפה שלה. (נסיון אישי בבית ספר "טוב"), התפרעויות בכיתה לא מלוות בסנקציות כל עוד זה "רק בין התלמידים", כולל שבירת שיניים. למה שתלמיד לא יקח את זה צעד אחד קדימה? זה הגיוני. ובאשר לחודש חמישי, יש נשים (ברות מזל) שחודש חמישי לא ממש בולט. האם התלמיד ידע שהמורה בהריון? כותרות בעיתון לא עושות עלי רושם. באלימות בבית הספר צריך לטפל באופן מערכתי, לתת לבתי הספר כלי ענישה, לפתוח בתי ספר למתפרעים קשים שאפשר יהיה לפנות אליהם אלימים סדרתיים, וובכלל להפסיק "להכיל" ולהתחיל לפעול לטעמי ביד קשה. מי שמזדעזע רק כשמורה חוטפת, לא תופס את קצה קצהה של הבעיה.
 

סביון1

New member
כל כך צודקת


 
למעלה