היום ראינו את "כלב מי שמנגן". בינוני מינוס
סרט פשטני ביותר, (נופל על מישהו רדיו, כעבור חמש שניות הוא מחליט להיות מוזיקאי, כעבור עשר שניות הוא כבר מוזיקאי מחונן)
שתי עלילות מקבילות שהקשר ביניהן לא ברור (הרעים שמנסים ללכוד את הגיבור ובמקביל כוכב רוק שהגיבור מנסה ללמוד ממנו מתנהג לגיבור בצורה ממש גועלית)
שפה סבירה מינוס - האם מילים כמו "טמבלול" או "דפוק" הן מקובלות? אני באמת לא יודעת.
באופן כללי - משהו מעוך למדיי, לא יודעת להסביר, כאילו תפרו כמה טלאים יחד וקיוו שזה יצא בסדר.
היתרונות - דפקתי חצי שעה שינה באמצע, יאי! והילדים כמובן נהנו כי מה איכפת להם מהאיכות.
בהשוואה לסרטים טובים (לא מעולים אולי אבל טובים לדעתי) כמו עידן הקרח או פרוזן, או העתיקים של דיסני כמו חתולים בצמרת, זה ממש מוצר נחות. אסתכן בהתנשאות ואומר שיכול להיות שזה פשוט בגלל שאני לא מכירה סרטי ילדים חדשים כל כך, כי אנחנו רואים רק במחשב ואז זה בד"כ דברים יותר קלאסיים כמו עידן הקרח וגו'...