בשבוע שעבר לקחתי שני ימי חופשה
הילדים הגדולים התארגנו כדי להצטרף כאשר היעד הכללי היה ירושלים. היו כמה מקומות שרציתי לדגום והילדים הסכימו. כל החופשה היתה בשיתוף עם ההורים שלי שתרמו את הרכב שלהם לטובת העניין. בהתחלה היה מדובר על ימים רביעי-חמישי אבל אז הילדים נזכרו שהם צריכים להיות באזכרה ביום חמישי בצד של אבא שלהם. החלטנו שזה יהיה ביום רביעי מהבוקר עד הלילה, ואז ההורים שלי אמרו לי שבעצם אני יכולה לקחת את הרכב כבר ביום שלישי.
בדקנו כמה אפשרויות, היכן נישן ויצאנו לדרך ביום שלישי אחר הצהריים. קודם עברנו לכוס קפה אצל אחותי (זה היה בדרך). אחר כך המשכנו למודיעין לאחי ושם נשארנו לישון. את בוקר יום רביעי התחלנו בחדר בריחה במודיעין. מאחר והיינו חמישה לקחנו את מסלול ה"מתקדמים" למרות שזה היה החדר הראשון של כולנו. סיימנו אותו עם עזרות קלות ב- 55 דקות ובהחלט הרגשנו אלופים.
משם נסענו לירושלים. החנינו בקצה רחוב הילל, התחלנו בבית הכנסת האיטלקי, הסמוך, שממנו יש לי זכרונות ילדות חמים וששנים רבות לא ביקרתי בו, המקום קטן ומקסים, בית הכנסת והמוזיאון שבו. משם עברנו למדרחוב. איזה כיף זה היה, סתם ללכת, להכנס לחנויות, להנות מהאוירה. בחנות מוזיקה הבכור קנה לעצמו תיבת נגינה קטנה עם השיר "היי ג'וד" של הביטלס ולקטון, לבחירתו, קטע מהאופרה "כרמן" של ביזה (הצלחתי בחינוך...). עצרנו לאכול סנדביץ' טעים ומשם הבכור והמתבגר הלכו לתרום דם בניידת של מד"א שעמדה בסביבה. הבכור תורם ותיק, למתבגר זו תרומה ראשונה (!!!) ממס' 2 לא לקחו כי לאחרונה התברר שיש לו חור קטן בין העליות בלב ורוצים אישור מקרדיולוג (הוא כבר תרם דם 13 פעמים...) ואני תרמתי לפני חודש.
סיימנו את זה והלכנו לשוק מחנה יהודה. הסתובבנו בין הדוכנים ויצאנו עם חצי ק"ג טחינה נוגט וחצי ק"ג טחינה שומשום מלא. חזרנו לרכב בסביבות שלוש אחה"צ עייפים אך מרוצים. החלטנו שזה הזמן לחזור הביתה, בגלל שני פקקי ענק בדרך זה לקח שלוש וחצי שעות. זה היה ארווווווווך.
למחרת הילדים יצאו לדרכם ואני נסעתי שוב למודיעין, הפעם ברכבת, כדי להצטרף לאחי וגיסתי למופע בפארק אפק (מבצר אנטיפטרוס) של להקת ABBA ALIVE. המופע היה נחמד, לא משהו להתעלף ממנו, אבל האוירה היה נעימה עם מלא חברה צעירים יותר (ופחות) עם ילדים קטנטנים או בלי. בקיצור - כיף!
ביום שישי בבוקר נסענו לאכול באיזו מסעדה ביפו וטיילנו בשוק הפשפשים ואחרי שחזרנו אליהם עליתי על רכבת חזרה לאחותי (אמצע הדרך) ומשם יחד עם אחותי אלי הביתה.
הילדים נשארו עם אבא שלהם לסוף השבוע ככה שהיינו שתינו לבד.
בדרך אלי הביתה היה פנצ'ר בגלגל של הרכב של אחותי, סיפור ארוך ומיגע, אבל אחותי החליפה גלגל עם עזרה קלה מכמה גברים שעברו והמשיכו (אף אחד לא ממש עצר ועזר) את הסיפור הזה אספר בהודעה אחרת.
חשבנו שנצא בערב לאיזה פאב לשתות קצת אבל בסוף הלכנו לישון באחת עשרה אחרי שתי כוסות לימונצ'לו שאחותי הכינה. וזהו!
היום הלכנו לחפש גלגל חדש כדי להחליף את "הגלגל החלופי" אבל לא מצאנו גלגל מתאים אז קנינו לנו כל מיני דברים קטנים. אני קניתי סניקרז חדשים, שני לקים חדשים, שתי חולצות חדשות - כיף.
אז זהו, נגמר החופש. מחר חוזרים לעבודה, אחה"צ יש פגישה עם המחנכת החדשה של הקטון. מורה מוצלחת ואהובה שאנחנו מכירים.
אין מה להגיד, מזמן לא נהניתי כל כך מחופשה קצרצרה ולא מחייבת שכזו.
הילדים הגדולים התארגנו כדי להצטרף כאשר היעד הכללי היה ירושלים. היו כמה מקומות שרציתי לדגום והילדים הסכימו. כל החופשה היתה בשיתוף עם ההורים שלי שתרמו את הרכב שלהם לטובת העניין. בהתחלה היה מדובר על ימים רביעי-חמישי אבל אז הילדים נזכרו שהם צריכים להיות באזכרה ביום חמישי בצד של אבא שלהם. החלטנו שזה יהיה ביום רביעי מהבוקר עד הלילה, ואז ההורים שלי אמרו לי שבעצם אני יכולה לקחת את הרכב כבר ביום שלישי.
בדקנו כמה אפשרויות, היכן נישן ויצאנו לדרך ביום שלישי אחר הצהריים. קודם עברנו לכוס קפה אצל אחותי (זה היה בדרך). אחר כך המשכנו למודיעין לאחי ושם נשארנו לישון. את בוקר יום רביעי התחלנו בחדר בריחה במודיעין. מאחר והיינו חמישה לקחנו את מסלול ה"מתקדמים" למרות שזה היה החדר הראשון של כולנו. סיימנו אותו עם עזרות קלות ב- 55 דקות ובהחלט הרגשנו אלופים.
משם נסענו לירושלים. החנינו בקצה רחוב הילל, התחלנו בבית הכנסת האיטלקי, הסמוך, שממנו יש לי זכרונות ילדות חמים וששנים רבות לא ביקרתי בו, המקום קטן ומקסים, בית הכנסת והמוזיאון שבו. משם עברנו למדרחוב. איזה כיף זה היה, סתם ללכת, להכנס לחנויות, להנות מהאוירה. בחנות מוזיקה הבכור קנה לעצמו תיבת נגינה קטנה עם השיר "היי ג'וד" של הביטלס ולקטון, לבחירתו, קטע מהאופרה "כרמן" של ביזה (הצלחתי בחינוך...). עצרנו לאכול סנדביץ' טעים ומשם הבכור והמתבגר הלכו לתרום דם בניידת של מד"א שעמדה בסביבה. הבכור תורם ותיק, למתבגר זו תרומה ראשונה (!!!) ממס' 2 לא לקחו כי לאחרונה התברר שיש לו חור קטן בין העליות בלב ורוצים אישור מקרדיולוג (הוא כבר תרם דם 13 פעמים...) ואני תרמתי לפני חודש.
סיימנו את זה והלכנו לשוק מחנה יהודה. הסתובבנו בין הדוכנים ויצאנו עם חצי ק"ג טחינה נוגט וחצי ק"ג טחינה שומשום מלא. חזרנו לרכב בסביבות שלוש אחה"צ עייפים אך מרוצים. החלטנו שזה הזמן לחזור הביתה, בגלל שני פקקי ענק בדרך זה לקח שלוש וחצי שעות. זה היה ארווווווווך.
למחרת הילדים יצאו לדרכם ואני נסעתי שוב למודיעין, הפעם ברכבת, כדי להצטרף לאחי וגיסתי למופע בפארק אפק (מבצר אנטיפטרוס) של להקת ABBA ALIVE. המופע היה נחמד, לא משהו להתעלף ממנו, אבל האוירה היה נעימה עם מלא חברה צעירים יותר (ופחות) עם ילדים קטנטנים או בלי. בקיצור - כיף!
ביום שישי בבוקר נסענו לאכול באיזו מסעדה ביפו וטיילנו בשוק הפשפשים ואחרי שחזרנו אליהם עליתי על רכבת חזרה לאחותי (אמצע הדרך) ומשם יחד עם אחותי אלי הביתה.
הילדים נשארו עם אבא שלהם לסוף השבוע ככה שהיינו שתינו לבד.
בדרך אלי הביתה היה פנצ'ר בגלגל של הרכב של אחותי, סיפור ארוך ומיגע, אבל אחותי החליפה גלגל עם עזרה קלה מכמה גברים שעברו והמשיכו (אף אחד לא ממש עצר ועזר) את הסיפור הזה אספר בהודעה אחרת.
חשבנו שנצא בערב לאיזה פאב לשתות קצת אבל בסוף הלכנו לישון באחת עשרה אחרי שתי כוסות לימונצ'לו שאחותי הכינה. וזהו!
היום הלכנו לחפש גלגל חדש כדי להחליף את "הגלגל החלופי" אבל לא מצאנו גלגל מתאים אז קנינו לנו כל מיני דברים קטנים. אני קניתי סניקרז חדשים, שני לקים חדשים, שתי חולצות חדשות - כיף.
אז זהו, נגמר החופש. מחר חוזרים לעבודה, אחה"צ יש פגישה עם המחנכת החדשה של הקטון. מורה מוצלחת ואהובה שאנחנו מכירים.
אין מה להגיד, מזמן לא נהניתי כל כך מחופשה קצרצרה ולא מחייבת שכזו.
