מה עושים אם המורה לא סובלת את הילד?

מה עושים אם המורה לא סובלת את הילד?

ילד בן 7, כיתה ב'. הוא ביישן מאד, במיוחד בקבוצת ילדים גדולה. לוקח לו זמן עד שהוא פותח פה במסגרת חדשה. בנוסף, עקשן. בקיצור, ילד לא סטנדרטי, אבל לא משהו קיצוני.
כבר בכיתה א' המורה "התלבשה" עליו, דיברה איתי כמה פעמים, דרשה שניפגש עם היועצת (שבפגישה אמרה שהיא לא רואה שום דבר מדאיג). השנה שוב התחילה לדבר איתי עם הצורך לטפל בו, ביקשה שנלך לאבחון. הוא באמת התחיל ללכת לריפוי באומנות, וגם המטפלת שם לא רואה בעיה מיוחדת (אבל הוא נהנה, אז למה לא).
המורה צעירה ומתלהבת ונתתי לה את הקרדיט שהיא רק דואגת לילד. אגב, כל פעם שהיו לי הצעות איך לקדם אותו, היא פסלה אותם על הסף (גם הגדול שלי קצת מוזר אבל זכה למורה מדהימה ומשם לקחתי את הרעיונות).
אבל עכשיו היא כבר הגזימה. לקראת מבחני מחוננים ביקשתי לבדוק האם מגיעות לילד הקלות כי גרנו תקופה בחו"ל. היא בדקה והודיעה שלא מגיע לו כלום. בנתיים הילד הצליח מאד בשלב א וצריך לגשת בקרוב לשלב ב. ניסיתי לבדוק האם מגיעות לו בכל זאת הקלות ולכן גם דיברתי עם היועצת שאמרה שהגיעו לו הקלות גם בשלב א ושהיא אמרה למורה (יש לי מייל מהמורה בו כתוב מפורשות שלא מגיע לו כלום). אז הילד הסתדר גם בלי ההקלות ולא הייתה כאן פגיעה, אבל זה יכול היה להיות אחרת.
בעלי רוצה לפוצץ את הפרשה כי הוא חושש שהיא יכולה להעביר גם הלאה מסר שלילי על הילד - נניח למורה של השנה הבאה.
אני חוששת במיוחד שיש לי עוד שני ילדים קטנים שילכו לאותו בית הספר.
מה דעתכם, איך כדאי לפעול?
 
בכנות? לא הייתי עושה כלום. הייתי מצמצמת

את האינטראקציה שלי איתה ככל האפשר (רק ימי הורים וכו' שחייבים לבוא אליהם). לכל דבר שאפשר, הייתי פונה למישהו אחר - למשל ישירות ליועצת לגבי הקלות, וכו'.
אני בכלל לא בטוחה שזה שהיא אמרה שלא מגיע לו כלום קשור למה שהיא חושבת על הילד - יש אנשים שהם ראש קטן בכל מקצוע (אולי אפילו רוב האנשים הם כאלה), ואם הם יכולים לא לעשות משהו, הם לא עושים - יכול מאוד להיות שהיא לא עשתה כלום וסתם אמרה, ושהיא הייתה עושה בדיוק אותו דבר לגבי כל ילד אחר. ויש גם אפשרות שהיא כן עשתה, אבל לא פנתה ספציפית ליועצת אלא בדרכים אחרות, והמסקנה הייתה שאכן לא מגיעות לו הקלות.
לגבי שנה הבאה וזה שהמורה לא אוהבת אותו - מורה חדשה דף חדש - ברגע שהמורה הזאת יוצאת מהתמונה, אפשר לשכוח ממנה - ואם המורה החדשה אומרת משהו שקשור, להגיב בענייניות. אצלנו לא היה כזה דבר של המשכיות משנה לשנה של המידע והדעות של המורים (לטוב ולרע). אבל דווקא אם תתלוננו לגבי איך שהמורה התנהגה לגורמים אחרים (כמו ההנהלה), זה כן יכול לעבור בין המורות וכן יכול להשפיע, אם לא על היחס לילד, אז על היחס אליכם.
אני גם לא רואה מה הטעם ב"לפוצץ את הפרשה". מה את מנסה להשיג בזה?
 

3תיתי

New member
אני הייתי נפגשת עם המורה לשיחה. לא מדברת על זה שהיא

לא סובלת את הילד, כיע זה דבר שאת לא יכולה להוכיח ושהיא בודאי תכחיש. תראי לה את המייל, תראי את מה שכתבה או אמרה היועצת. תגידי שאת חשה שזה מחליש את הילד, שאת חשה שהוא זקוק ליותר תמיכה מהמורה, ותנסי לשמוע ממנה איך היא תתמוך. תקליטי את השיחה בסתר. אפשר בטלפון. זה חוקי. אם לא יעזור, תפני בכתב למנהלת. היא תקבע פגישה. אם משהו יוכחש, יש לך הקלטה. אני לא חושבת שסביר להקריב ילד על מזבח אחיו הצעירים.
 


 
"תודה על האכפתיות, אכן בדקנו, והכל בסדר"

לא נשמע שהמורה "לא סובלת" את הילד.
היא כנראה באמת חושבת שיש איזו בעיה
וכנראה באמת לא חשבה שמגיעות הקלות במבחן (ולא התאמצה לברר. זה מסוג הדברים שעדיף לבדוק במקורות אחרים, ולא מול מורה)

אז אומרים תודה על העניין שהיא מביעה בילד, אומרים "זה בסדר, איבחנו, הכל טוב".
 
היועצת אמרה שהיא דיברה עם המורה וביקשה ליידע אותנו

ולגבי השאר, זה מה שאנחנו אומרים. רק שהיא כל הזמן מבקשת איבחון בכתב. בעלי רוצה שנעשה רק כדי שהיא תעזוב אותנו בשקט. זה גם מה שהמטפלת באומנות המליצה. היא אמרה שככה לא הייתה ממליצה אבל אחרי השיחה עם המורה נראה לה שעדיף, כדי "להרגיע" את המורה.
 

BrightEye

New member
אבחון יכול לעזור גם בהמשך

זה לא רק בשביל המורה הספציפית.
יהיו עוד מורים בהמשך, ולכי תדעי על מי תפלי.
 

WBrightEye

New member
הקטע הכלכלי הוא סיפור נפרד

ברור שזו בעיה שאבחון עולה אלפי שקלים.
במקרה כאן הנושא הועלה מזוית אחרת, ולכן, אם אין שיקול כלכלי, בנקודה הזו זה פחות רלוונטי.
 

Ani15

New member
מבקשת פגישה משותפת בין המורה, היועצת ומנהלת ביה"ס

מעלה בפגישה את הבקשות של המורה לאבחון מול האבחון של היועצת שאומרת שאין שום דבר. את ענין ההקלות. להסביר מראש שאת לא באה להתנגח אלא לגבש תכנית פעולה משותפת של הגורמים המקצועיים בענין, כי מה שמגיע אליך בנפרד מהמורה ומהיועצת הם מסרים סותרים. אז בבקשה לשבת ביחד ולגבש הבנה משותפת מה ביה"ס חושב ומציע בענין הילד שלך.
&nbsp
אני לא חושבת שיש לך מה לפחד מהמורה - היא כבר סימנה את הילד שלך. עכשיו הזמן, בנעימות אך בנחישות, להציף את הבעיה מול המנהלת ולבקש שיתוף פעולה ביחד של כל הצדדים. צריך לעשות את זה בגישה חיובית ועם פרצוף תמים ככל האפשר - את לא באה להאשים או לנגח את המורה, את רק רוצה להבין מה נכון ולתאם בין היועצת למחנכת. המטרה המוגדרת של פגישה כזו היא תיאום, אבל המטרה המוסתרת שלך היא שהמחנכת תבין שיש מי שרואה ומבקר את מה שהיא עושה ואומרת, ומכאן והלאה היא תיזהר. וזה כל מה שאת צריכה.
 
וואלה יופי, תקריבי את ההשכלה של הבן שלך בשביל אחיו הקטנים

תגידי לי, קראת את הפוסט שכתבת?
תרימי את בית הספר, תהפכי שולחנות אצל המנהלת, עד שמעבירים אותו למחנכת אחרת את לא רגועה!
מה קרה, הוא יחיה עם מורה שכל הזמן אומרת לו שיילך לאבחון כי הוא לא בסדר ותיטע בו את כל חוסר הביטחון בעולם, רק כי יש לו שני אחים שצריכים ללמוד בביה"ס?
 

mykal

New member
אמאל'ה איזה פחד!

תקריבי--תהפכי שולחנות--את כל חוסר הבטחון בעולם,
טוב שלא הגזמת.
 
לילד עצמו היא בטח אומרת שהוא מבריק וחברותי ונהדר.

זה שהיא לא אומרת לו במילים מפורשות שהוא בעייתי וצריך אבחון (וממש לא הייתי חותמת על זה שהיא לא אומרת לו את זה), לא אומר שהיא לא משדרת לו את זה.
 

mykal

New member
משהו לחשיבה,

את מרגישה 'שהמורה לא סובלת' את הילד שלך,
למה את חושבת שהיא לא סובלת אותו? איזו סיבה יש לזה?

את בעצמך, ואני מצטטת אותך:"הוא ביישן מאד, במיוחד בקבוצת ילדים גדולה. לוקח לו זמן עד שהוא פותח פה במסגרת חדשה. בנוסף, עקשן. בקיצור, ילד לא סטנדרטי, "
בעיניה, זה קושי, שהיא מבקשת לבדוק--
בעיניך הוא הבן האהוב שלך ואת לא רואה בעיה, אבל את לא רואה אותו בתוך המסגרת הלימודית--את רואה אותו בבית ולפעמים עם חברים קרובים.
היא מבקשת לברר---למה זה כ"כ פוגע בך/בכם?

נכון בקשר להקלות--היא טעתה--מזלכם לא פגע בו, והענין תוקן.
אני במקומך--הייתי מאבחנת--אם הכל בסדר את תהיי רגועה, ויהיה לך 'קלף' מולה,
לומר לה---הנה הכל בסדר, קצת יותר תתקרבי אליו וזהו.
ואם יש בעיה---תמצאי כלים לעזור לו.

לפעמים--הדאגה מובילים למקומות לא נכונים ולעשיה מיותרת.
בהצלחה והרבה נחת.
 
איך אני " מתה" על המורות האלה שמשחקות בלהיות מאבחנות

היה לי סיפור כזה עם המורה של הבן שלי , התלוננתי עליה למנהל , היא חצתה את הגבול בצורה הכי מכוערת שיכולה להיות . תבהירי לה שהיית אצל היועצת ושאין שום בעייה עם הילד . כל כך מכעיס אותי לשמוע על מורות כאלה . תחזרי ליועצת ותספרי לה על היחס שלה . אל תשבי בשקט ותתני לה להדביק לילד כל מיני תוויות כי ככה נראה לה . ילדים כמו המבוגרים , כל אחד שונה , לא חייב לאהוב את כולם אבל כן חייב לכבד . מורה טובה זו זכייה בפיס ! מורה טובה יכולה לעשות את כל השינוי עבור ילד שקצת מתקשה , ולצערנו לא כולן כאלה ובגלל זה אנחנו בתור הורים צריכים לדעת איפה לשים גבולות . אם לה הוא לא נראה מאיזה שהיא סיבה , זו בעייה שלה , שתתמודד . ומקווה שבשנה הבאה תקבלו מורה אחרת .
בהצלחה
 

AYELET1

New member
ומצד שני מה עם ילד ש"הולך לאיבוד" כי ישנה בעיה

והמורה לא אמרה מילה?
מורים אינם מאבחנים אך מצד שני הם רואים את הילד בסיטואציות שאת כהורה לא תמיד רואה.
הם לא תמיד צודקים אבל כדי לבדוק את הדברים במקום להעלב או לכעוס.
 
לפעמים עדיף להיות קצת יותר מדי זהיר

לא ייגרם לילד נזק אם יאובחן על ידי אשת מקצוע (יועצת בית הספר היא דמות חביבה, אבל אני לא חושבת שיש ביכולתה לאבחן. כמה היא כבר ישבה עם הילד? ).

מצד שני - אם יש בעיות שלא מאובחנות בזמן - הילד מתחיל לשלם את המחיר כאשר כבר יותר קשה לתקן

בפוסט המסויים הזה - נדמה לי שלא כתוב למה המורה חושבת שצריך אבחון (כתוב שהילד ביישן. ביישנות זו לא תכונה שמפריעה למורים. אז כנראה יש משהו אחר). אז אולי היא צודקת, ואולי לא. אבל אם המורה די בטוחה בהשערתה, וגם האמא אומרת שהילד "לא סטנדרטי" - למה לא לבדוק?
 

WBrightEye

New member
"הנזק" מבחינת ההורים זה שהילד יחשוב

שהוא "מקולקל" וצריך לבדוק למה, ומכאן צריך לתקן אותו.
אני בעד אבחון ולדעתי זה תורם, אבל מבינה למה הורים נמנעים.
 
למעלה