שאלה היפותטית. נניח את במפגש חברתי

[ויקה1222]

האמת כן

אם את שואלת מישהו מה דעתו על כך שהאב מלטף את הבת שלו בצורה שנראית לך משונה, השליטה יוצאת מידייך. החברה אותה שאלת, יכולה לשאול עוד חברה וככה בדיוק מתחילה חרושת שמועות שהורסת בן אדם. ממש עד כדי כך. כיוון שבמקרה הזה נראה שהפרשנות היא שלך בלבד, הייתי שותקת.
וכמו שאמרו לך קודם, לפעמים קל להחליף מבט של התפעלות וגאווה עם משהו אחר. למשל כשהיינו בבריכה, פתאום ראיתי איך המתבגר שלי נראה והתפעלתי ממנו מאוד (הוא הולך לחדר כושר והתחיל לפתח שרירים), אולי גם במקרה הזה מישהו היה תופס את המבט שלי ומפרש אותו לא נכון.

 

[ויקה1222]

עוד משהו

את צודקת בדבר אחד. לא ברור למה חלק מהתגובות היו קצת תוקפניות. סך הכל ראית משהו שמטריד אותך ובאת להתיעץ. זה לגיטימי לגמרי.
לדעתי הנושא הזה איכשהו רגיש אצל אנשים ומכאן רוח של חלק מהתגובות.

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שהסכנה העיקרית פה

היא דווקא לא שחרושת השמועות תזיק לאב, אלא שהיא תגיע לבת, ותפגע ביחסים שלה עם אביה, וכו'. אבל אשמח שתרחיבי לגבי הנזק שלדעתך סביר שחרושת השמועות תגרום לאב.

 

[ויקה1222]

זו האשמה נוראית

אין גרועה ממנה. את באמת היית רוצה שמישהו ידבר ככה על בעלך? יתהה למה הוא הסתכל כך או אחרת על ילדיו וליטף אותם?
לדעתי, זו שמועה כה קשה ששנים אחרי שכבר לא יזכרו שלא היה כלום, עדיין יכול להיות מצב שיתלחשו מאוחרי גבו.

 

[חייבתלהגיב]

ו...?

ברור שעדיף שזה לא יקרה, אבל לא ראיתי בתאור שלך חיים שנהרסו.

 

[ויקה1222]

אז כנראה אנו חושבות שונה

 

[שושן בשם אחר]

כן, האמת שכן, זה הורס חיים

מכירה את זה מקרוב. חברה ילדה בת שבכתה המון בחודשיה הראשונים והשכנה התלוננה שהאמא מתעללת בה. כמובן שלא היה ולא נברא, אבל הגיעו הביתה חוקרי משטרה מלווים ברווחה, הפחידו את האמא למוות באיומים שונים ומאותו רגע היא היתה תחת ביקורת, או בחשד לכך שהיא אמא מתעללת. הם גרמו לכך שהיא ויתרה במשך השנה או השנתיים שלאחר מכן על כל נסיון חינוך לילדיה מחשש שיבכו או שהיא תרים את הקול וזה ייחשב לה כהתעלללות.

 

[חייבתלהגיב]

ואין אב בתמונה?

בכל אופן, גם לנו דפק פעם שוטר בדלת כי הילדה בכתה, והשכנים דיווחו שנראה להם שאני אישה מוכה. זה מאוד הפחיד אותנו לשבוע ככה (זה היה בארה"ב, וחששנו למעמדנו כמי שרק הגיעו לשם) ואז התאוששנו.כן, יש מקרים שמביאים לסיבוך עם הרווחה, אבל לא כל מקרה הוא זהה, והסיכוי שזה יקרה במקרה כמו שתיארתי הוא, להערכתי, מזערי, כאמור.

 

[שושן בשם אחר]

מה הוא קשור?

החשדות היו נגד האם. היא עקרת בית. נמצאת עם הילדים מ-1 ועד הערב, כולל עם התינוקת שבכלל לא במסגרת. הוא יוצא לעבודה בבוקר וחוזר לארוחת ערב / השכבות. ברור שרוב הזמן היא זאת שנמצאת עם הילדים ולכן את המחיר היא שילמה.
חשוב לי להבהיר - אני לא נגד להתריע / לדווח אם רואים משהו חשוד. בוודאי שלא. אני חושבת שזאת חובה. אבל חשוב להבין שלעצם הדיווח ותחילת הבירור יש השלכות מאוד חמורות לא רק על מי שחושדים בו אלא גם על המשפחה בכללותה. ולכן העלאת חשד להתעללות בילדים צריך להיות כלי שמשתמשים בו מאוד בזהירות ואחרי שיקול דעת.
&nbsp
בעיני הסיטואציה שתוארה למעלה לא מצדיקה דיווח או אפילו תחילת בירור. למעשה זאת היתה השאלה המקורית, לא? האם לעשות משהו או לא. בעיני - לא. ואם אני יצאתי אחת מאלה שהגיבו בתקיפות רבה מדי אז אני מתנצלת. זאת לא היתה הכוונה.

 

[חייבתלהגיב]

התגובה שלך ממש לא הייתה תוקפנית.

וכאמור, נקודת המוצא היא שבמקרה הזה כנראה אין מה לעשות נכון לעכשיו, כי מאוד סביר שלא קורה שם כלום, ומאחר שסביר ש התערבות תזיק כך או אחרת (לבת, ליחיסים במשפחה, למדווחת, וכו'), כדאי להימנע ממנה. אני רק לא מסכימה שהסכנה הגדולה במקרה הזה היא שהחיים של האב ייהרסו, כי נראה לי שהסיכוי שזה יקרה קלוש.האמת שהמקרה שאת תיארת נשמע לי משונה, ושהתגובה של האמא מאוד קיצונית, על סף הבלתי אפשרית. כי הרי אין ילד שלא יבכה, בין אם מנסים לחנך אותו ובין אם לא, אז מה היא עשתה כשהם בכו?

 

[שושן בשם אחר]

הניקה / נתנה להם מה שביקשו / הדליקה טלוויזיה

בלי להיכנס פה לאאוטינג, היו, אני מניחה, סיבות שהעצימו את התגובה שלה. קשיי שפה וחוסר בטחון עצמי ועוד.
אנחנו חלוקות רק לגבי הנזק שעלול להגרם במקרה הספציפי הזה. זה כנראה גם עניין סובייקטיבי. יכולה להגיד לך שאם היתה עולה שמועה (אפילו בלי דיווח מסודר אלא רק שמועה) על כך שאחד מההורים בשכונה נגע בבתו באופן לא הולם התגובה שלי היתה חד משמעית. הילד שלי לא הולך לבית ההוא יותר. האבא הזה לא מקפיץ את הילדים לשום מקום. אני לא משאירה את הילד לבד במסיבת יום הולדת שהם עורכים וכן הלאה. לא מוכנה להסתכן. כיוון שיש בשכונה עוד 50-60 הורים וכולם עלולים להגיב כך, ובתוספת מבטים והתלחששויות - אני אישית רואה כאן נזק חמור לאדם ולמשפחתו.
לפני שנתיים אחד האבות בכיתה של בני אירח ילדים וכנראה לא השגיח עליהם כראוי לדעתה של אחת האמהות האחרות. לא קרה אסון, אבל השמועה התפשטה. אף אחת מחברותי לא הסכימה יותר שהבן שלה יתארח שם, גם שנה ושנתיים מאוחר יותר. שמועות זה כלי מסוכן.

 

[חייבתלהגיב]

אה, במובן הזה אני גם ככה לא סומכת על אף אחד

ומשחררת את הילדות לבתים של אחרים רק כשאני סומכת עליהן , ובוודאי שלא נותנת לאף אחד להסיע אותן...

אני מסכימה איתך שמהבחינה הזאת זה בעייתי, אבל, שוב, הנפגעים העיקריים בסצנריו שתיארת הם הילדים ולא האב. כשאני שומעת שהחיים של מישהו נהרסו זה לא מה שאני חושבת עליו.

 

[kukii im buzuki]

כי ככה בדיוק מתחיל צד מכשפות מודרני

רק מתייעצים עם מישהו שמכיר והוא מבחינתו רק יתיעץ עם מישהו אחר ותוך יומיים כל המעגל שמקיף את האב כבר יחשוב שהוא אב שמעלל מינית בבת שלו

 

[חייבתלהגיב]

ו...? מה המשך התרחיש שאת רואה לנגד עינייך?

אותו תרחיש שאת חושבת שסביר שיקרה?

 

[kukii im buzuki]

שאבא אוהב יצטרך לשלם את מחיר הפרנויות שהן שלך בלבד

 

[חייבתלהגיב]

אבל מה הוא המחיר הזה? מה את חושבת שיקרה?

כולם שמעו שמועה שהוא התעלל מינית בבת שלו, ואז מה? מה הם עושים? מה התרחיש שאת חושבת עליו?

 

[הדרך חזרה]

כשאת שואלת שאלות כאלו

זה גורם לי לפקפק אינסטנקטיבית בכל יכולת שלך לפענח דינמיקה חברתית שהיא קצת יותר מורכבת מחתול חתול וכלב כלב.
בכלל זה הדינמיקה שתיארת בפתיחת השירשור.

 

[חייבתלהגיב]

לא התכוונתי להגיד שאין מחיר - אלא רציתי להבין

מה היא חושבת שיקרה. איך ייראו החיים שלו, לדעתה. את ענית על השאלה בהמשך השרשור, וברור לי מה את חושבת שיקרה. אבל אולי היא חושבת על דברים אחרים. לא ברור לי מה הבעייה בזה.
והרי מדובר פה על שני דברים שמוטלים על כפות המאזניים, לא רק על כיוון אחד. מצד אחד הנזק שייגרם אם המידע יימסר הלאה (בין אם למכר או למשטרה) ואין בסיס לחשד - והנזק הוא לילדה, לאב, למדווחת (שגם היא עלולה לשלם מחיר חברתי כבד, ולא ברור למה זה לא עלה פה), וכו' - ומצד שני הנזק שייגרם אם המידע לא יימסר והחשד דווקא מוצדק, ואפשר היה למנוע פה סבל של הילדה. לפני שמקבלים החלטה, כדאי לדעת מה המחיר הפוטנציאלי של כל אחת מההחלטות, לא? מה הנזק שעלול להיגרם - וכמובן, צריך להביא בחשבון גם את הסיכוי שהחשש מוצדק לעומת הסיכוי שהוא לא. לפי התאור שנתתי בהתחלה, יש סיכוי לא קטן שהחשש לא מוצדק, ולכן גם אם המחיר של האשמת שווא לא מאוד גבוה, הכף כנראה נוטה לאי דיווח - אבל עדיין צריך לחשוב על מה בדיוק המחיר כדי לקבל החלטה (כי, כמובן, המחיר של הצד השני בברור מאוד מאוד כבד). לכן אני מנסה להבין מה אלה שחושבים פה שהנזק שייגרם לאב יהיה כבד חושבים שאותו נזק יהיה. שוב, אני לא מנסה לטעון שלא ייגרם לו נזק כלל, אלא להבין למה הם ספציפית מתייחסים (כי מאוד יתכן שהם חושבים על דברים שאני לא חושבת עליהם... למשל הקטע של הורים שלא ישלחו חברים אל הילדה דווקא לא עלה בדעתי - שוב, זו אמנם פגיעה בילדה, אבל זה בהחלט חלק מהמחיר של הצד של כן לדווח).

 

[הדרך חזרה]

שוב, כשאת שואלת שאלות כאלו

ונותנת הסברים לשאלות האלו, כמו ההסבר שנתת כאן, זה מעיד שאת לא מבינה (או לא רוצה להבין) משהו מאוד בסיסי.
בני אדם מקבלים החלטות בקונטקסט.
רוב האנשים יתבוננו בסיטואציה שתיארת, ובהעדר מילה מתארת אחרת, אינטואיטיבית, הם ידעו מה הם צריכים לעשות.
זה קשה עד בלתי אפשרי לנסות להתחקות אחרי תהליך הסקת המסקנות באמצעות שאלה היפוטטית כגון זו שהצגת פה. והניסיון שלך להוציא מבני שיחך תימלול של תהליך שהוא שילוב של רגש+ידע מוקדם+דיספוזיציה+מידע שנתת פה, לא יכול להצליח.
&nbsp
זה בדיוק כמו השאלה ששאלת אותי בהמשך השירשור על האונס. איכשהו נראה לי שמי שקרא אותך חשב לעצמו REALLY? מה זו הסקת המסקנות ההזויה.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

נו, אבל הסברתי לך שזו לא הייתה תגובה

למידע שאת נתת על לשון הרע, אלא שהעובדה שהעלית את נושא לשון הרע שלחה אותי לקרוא על לשון הרע, וממה שכתוב על כך בויקי, שוב, אם הבנתי נכון, משתמע שגם להגיד על מישהו שהוא ביצע עבירה פלילית זו לשון הרע. מקווה שעכשיו זה ברור (ואשמח אם תעני לגבי אם זה אכן נכון, למיטב ידיעתך).אני חושבת שזה לא נכון שאי אפשר לתת תמלול של מה שהם חושבים שיקרה - והרי את מהווה דוגמה לכך שזה אפשרי, וענית תשובה מפורטת ויפה לגבי הסכנות שאת רואה פה לאב ולמשפחה. העובדה שהם לא חשבו על הכל לעומק לפני שענו, לא אומרת שהם לא יכולים בדיעבד לתת נימוקים ותרחישים שנראים להם סבירים. אפילו אם אלה רציונליזציות, עדיין מעניין אותי לשמוע מה הסכנות שהם רואים, כמו שעניין אותי לקרוא מה שאת כתבת ומה ששושן כתבה - וכאמור, העליתן נושאים שלא חשבתי עליהן בעצמי. גם על העניין של לשון הרע לא חשבתי עד שהעלית אותו.