סיכום 2015- טעיתי בגדול
לינק לבלוג ולפוסט:
http://haba123.wix.com/investandblah
2015- טעיתי בענק.
אחד הציטוטים האהובים עלי בספריו של ג'ים רון הינו:"הנקמה הטובה ביותר היא הצלחה גדולה". אז כמה קשה זה להצליח מאוד? במקרה שלי, אני יכלתי להיות מסופק ב"פשוט לא להפסיד" כמאמר המשורר וורן באפט.
לא הצלחתי.
בעולם הזה, לא קשה לטעות. בכל אספקט של החיים- בין אם מדובר בעבודה, זוגיות וכמובן- השקעות פיננסיות.
השאלה המתבקשת היא איזו טעות עולה לך יותר ביוקר. טעות בעבודה? טעות בזוגיות? או אולי טעות פיננסיות? לא מתיימר לומר שיש טעויות טובות, אני גם כן מאמין שאפשר לטעות כל כך הרבה בכל כך הרבה נושאים ככה שלפעמים אנחנו פשוט צריכים להבין שאין "ללמוד מטעויות" ואלא יש "להפנים טעויות ולהבין שבסיכוי גדול אני ימשיך לטעות אם אין לי הבנה של 100% למה טעיתי". בדרך כלל, אנחנו לא יודעים ב100% למה טעינו. וזה, חמור.
כמה עולות טעויות? השנה אחרונה- בסביבות 40 אלף שקל. לא נעים, לא כיף, לא משמח, לא מלמד ולא נעליים. מזומן נשפך לתיק כל חודש ושוק ההון המשיך לעשות לי בית-ספר. ואני בתמורה? ממשיך לקרוא ספרים בנושא, כל הגדולים, כל החשובים, כל המה-שמו והמצליחים ביותר. אז הנה המסקנה שלי: רובנו, בתור משקיעים עצמאיים, לא נרוויח כסף בשוק ההון.
כי אין לנו מספיק ידע
כי אנחנו רחוקים מחוקי המשחק
כי אנחנו לא מבינים מספיק כלכלה
כי אנחנו הרבה יותר רגישים כשאנחנו לוקחים את ההחלטות שלנו.
כי אנחנו עסוקים בלקחת עוד המון החלטות אחרות.
כי אנחנו לא באפט, ולא מאנגר, ולא האקמן ולא אף אחד אחר.
הרי אין סיכוי באמת שאני יאמין למישהו שהוא עושה 20% בשנה כשזה מה שבאפט עושה.
ואין סיכוי גם שאני יאמין למישהו שהוא עושה 10% בשנה כי זה אומר שהוא חצי גאון כמו באפט.
--
יש פה קטע מבלבל, יש פה תחום שאם לא הייתי מכיר היה לי הרבה יותר כסף היום- והתחום הזה בכלל נקרא שוק ההון. אז השקעתי בחברות מצוינות- - והפסדתי, והלוותי דרך אג"חים כספים לחברות עם דו"חות כספיים סבירים – והפסדתי כי הם שינו את החוקי המשחק \ לא שיחקו את המשחק בצורה הוגנה, you name it. תמיד אפשר להגיד שקניתי את הערך במחיר גבוה- ואני אומר חד וחלק- במחיר הזה- המון אחרים חשבו שמדובר במציאות. הדבר היחיד הברור הוא- שאני לא חזק במשחק. ושמותר לך להאמין שאתה מאוד חזק במשחק.
הבעיה היא, שיום אחד אתה תגלה שהמשחק גם לא משחק לטובתך, ואז התיק שלך יירד 30% אחר 30 שנה של חסכון עצום ואז תגיד "איך אני פותר את זה". ותתחיל להיות מומחה באיך לפתור משברים שלא חשבת שתיכנס אליהם. ואז תגלה שאתה רק מחמיר את המצב.
--
מה קרה ב-2015?
תשואת תיק מניות 25%-
תיק אג"חים הרוויח 21%.
תיק מניות הפסיד 44227-
תיק אג"חים הרוויח 8000 שקל.
2015 הינה המשך ישיר של 2014 מבחינת נפט. והמשך ישיר מבחינת העקשנות שלי שאני מבין מה אני עושה. לא ידעתי לקבל ביקורות בפורומים וחשבתי שאני צודק. הפסדתי בנפט הרבה כסף, ובחברת תקשורת רוסית המון כסף.
2015 הוכיחה ש"מה לי ולביוטכונולוגיה". מאיפה לעזאזל החלטתי שפלוריסטים ובריינסטורם שוות יחד השקעה של 6% מהתיק שלי?
2015 הוכיחה שאמריקה היא עדיין אמריקה. רוסיה היא לא אמריקה. והיא גם לא יודעת לפתור משברים כמו אמריקה.
חשיבה מחדש לקראת 2016.
כבר מאמצע 2015 החלטתי שאני ומניות לא הולכים ביחד. הקטנתי חשיפה במניות נפט. והתחלתי להשקיע רק באג"ח.
מאז לא השקעתי במניות.
אל 2016 אני נכנס עם תיק מניות בשווי 120 אלף שקל, ותיק אגח בשווי 60 אלף. תיק המניות מאוד בעייתי בלשון המעטה, יש בו מניות ש"חטפו חזק" גם לאחר ביצוע של מיצוע, יש שם מניות של חברות איכותיות כמו אפל וברקשייר עם תשואה שלילית חד ספרתית. אין שם מניה אחת בתושאה חיובית. גם את הפוסט הזה אגב, אני רושם מתוך מחשבה איך להתמודד עם התיק הדיי בעייתי הזה. איך מתמודדים עם מנייה שירדה 50% בתיק? ועוד אחרי מיצוע של כמה פעמים.
ב2016 כשלעצמה אני אמור להכניס לתיק בסביובסביבות 70 אלף שקל. שקל בודד לא ייכנס למניות. רק לאג"ח בדירוג גבוה. מצידי שיהיה 4% תשואה, 3% תשואה. אני מפסיק להפסיד בבורסה.
אני הולך לחסוך יפה, לעשות עליו תשואה נמוכה עד שהוא יהיה לכדי תיק עצום. כי אי אפשר כל הזמן לעשות 2 צעדים קדימה 2 צעדים אחורה- להכניס מלא כסף ולהפסיד אותו.
לאחרונה קראתי את הספר של טוני רובינס, money – master the game - ובספר הזה הוא מספר את הדרכים שלדעתו נחוצים כדי שנשלוט בכל מה שקשור בכסף במהלך החיים. הוא פורס שם שלל דרכים- בין תעודות סל, קרנות נאמנות, חברות ניהול תיקים וכו'... ואיכשהו, מתחיל לדגדג לי לאגור סכום גדול ולתת אותו לחברה שמבינה עניין בתחום assets allocations. כי כמו כולכם אני מבין שעמלות עולות כסף ודמי ניהול עולים כסף. אבל מה עם המחשבה הבודדת הזו שאולי הם (החבר'ה האלה שמנהלים מילארדים) יודעים יותר טוב מאיתנו? המחשבה הפשוטה הזו שאומרת- אני ידאג לאגור את הכסף, ואני ישלם לכם לנהל אותו בחוכמה. אני יקום בבוקר ואתם תדאגו שהבוקר שלי עוד 20 שנה יהיה בהיר יותר.
2015 הייתה שנה משמעותית כי לא הרווחתי בה כסף, כי לא ידעתי לשים גבולות, ולא ידעתי להקשיב לאחרים, וזה מעניין כי אני בהחלט אדם שיודע להקשיב ולשים לב לפרטים קטנים. "פקפקציוניסט". אבל ככל הנראה, בניהול הכסף שלי- אני "לא משהו". יותר נכון, "לא משהו בכלל".
אז 2015 החזירה אותי אל הכללים הבסיסיים:
לחסוך יותר מאשר אני מוציא. (אצלי מדובר בערך ב50% שיעור חסכון)
לשים דגש מעתה על ריבית דריבית (compounded interest growth)
ואולי התובנה הכי טובה היא: ליהנות. אני יכול ליהנות הרבה יותר בלי כל הטירוף הזה.
הדבר היחיד שאני יכול לומר לכל מי שצעיר יותר ממני (אני 31) וקורא את הבלוג הזה- זה פשוט לא להשקיע במניות. אל תשאבו לתוך הטירוף הזה.
2016 מוצלחת לכולם. ואל, אל תאמינו לאף אחד.
