מה קוראים בשבת

[Arana]

מה קוראים בשבת

מתכוננים לקראת שנת הלימודים העומדת בפתח? מנצלים את הימים שעוד נשארו לחופשה?

ומה קוראים בשבת?

 

[KallaGLP]

סיימתי את ספרי "קלאודיוס"

וקוראת כעת את "שאנטארם". הספר מעניין וכתוב לא רע, אך מעצבנות אותי הניו אייג'יות והסתירות הפנימיות שפוגעות באמינותו. דבר אחד הוא להציג מקום או דמות כמכילים ניגודים וסתירות פנימיות (נהפוך הוא, יכולת לעשות זאת בצורה אמינה היא השג ספרותי בעיניי), אך דבר אחר הוא כשהמספר עצמו סותר את עצמו מבחינה לוגית ועובדתית. למשל, במקום אחד הוא אומר שכולם בבומביי חופשיים והקבצנים וחסרי הבית יכולים להסתובב בכל מקום בלי שיגרשו אותם, ובמקום אחר הוא מתאר איך המשטרה מגרשת או עוצרת את חלקם. במקום אחד הוא כותב שהכל וכולם בסלאמס מבריקים מניקיון ובמקום אחר הוא מתאר את הזוהמה והסרחון בהם. שלא לדבר על כך שהוא מתאר חיי פשע ועולם תחתון כאילו כולם שם רחמנים בעלי לב זהב (שלא לדבר על פילוסופים ופסיכולוגים בגרוש המלאים פתגמי ניו אייג' כרימון). נו, באמת. אני מה זה מאמינה לו.
בקיצור, בהחלט מעניין לקרוא על החוויות שלו, שאין לי ספק שלפחות חלקן מבוססות על המציאות והניסיון שלו כפושע ואסיר נמלט וכאיש העולם התחתון בהודו, אבל אני לא מאמינה למסרים שלו, לפחות לא לכולם, ומבחינתי זה מה שמבדיל בין סתם ספר, קריא ככל שיהיה, לספרות גדולה. אני לא מחפשת אמת עובדתית, אלא אמת פנימית, מהותית, אנושית ואני לא ממש מוצאת כזאת אצלו.
חוץ מזה מתקרבת לסיום של "וודקה ולחם" - ספר מעולה.

 

[roni64]

נגעת במדויק בחולשות של שאנטראם

בתחילה נסחפתי עם הכתיבה, ובהדרגה חלחלו החולשות. הנה מה שחשבתי עליו.

 

[KallaGLP]

כן. אף על פי שסיימתי רק רבע מהספר (טוב, נו, יש כ-950 עמודים)

יכולתי לזהות ולהזדהות עם כל מילה שכתבת.
לעומת זאת, בעקבות קריאת הספרים, התענגתי על סדרת הטלוויזיה "אני, קלאודיוס". ממש פנינה, אחד המקרים המעטים שבהם המדיום החזותי באמת עושה כבוד לספרות שהוא מבוסס עליה.

 

[roni64]

מסכימה אתך גם בזה

הסדרה היתה מצוינת, ודרק ג'קובי עשה תפקיד נפלא

 

[BloodyRose]

סיימתי את 'איש ושמו אובה' ואת The Art of Racing in the Rain

אם הייתי יודעת מראש ששניהם כ"כ יעציבו אותי, אולי לא הייתי בוחרת בהם עכשיו, אבל זה כבר מאחורינו.
(שניהם מקסימים, אגב. אובה במיוחד)

חושבת להתחיל את 'הגיבן מנוטרדם' של הוגו

 

[siv30]

אהבתי את אובה

ובאותה מידה שאהבתי אותו לא סבלתי את הספר הבא שלו סבתא שלי מוסרת שהיא מצטערת (או משהו כזה בעברית, קראתי אותו באנגלית) עולב של ספר שלא תתפתי לקרוא כי האכזבה מרה

 

[אינגה פעם אינגהס]

הבנתי שהחדש שלו דווקא טוב

שכחתי את שמו

 

[siv30]

בריט מארי היתה כאן?

זו דמות מהספר סבתא מוסרת דרישת שלום וסליחה. דמות מעצבנת ביותר ומזעזעת. אין לי שום כוונה לקרוא עוד ספר עם הדמות הזו

 

[motior]

וודקה ולחם מאת מירה מגן

אחרי 40 ומשהו עמודים עדיין לא החלטתי מה דעתי עליו

 

[KallaGLP]

אני בעמודים האחרונים ובעיניי הוא ממש טוב.

 

[motior]

אני שמח לשמוע

תודה

 

[שושנת הכרמל]

אני עם

"האפיפיורית יוהנה".

סיימתי את "הישראלי הנצחי" / ניסן שור. אכזבה גדולה. חוץ מהפרק הראשון שהוא החלק הטוב ביותר בספר, ועוד כמה הבלחות סאטיריות בהמשךשהוציאו ממני צחוק פרוע, הספר סובל מעודף מלל וטובע בו.

 

[siv30]

קראתי מספר

חוות דעת על הישראלי הנצחי ורובן היו דומות לשלך. הספר מתחיל טוב ומאבד את זה. נראה לי שאוותר. בחודשים האחרונים שבעתי מאכזבות וספרים שלא מספקים את הסחורה.

 

[KallaGLP]

"האפיפיורית" לא רעה

אם כי בעלת בעיקר ערך בידורי.

 

[Arana]

פעם ראשונה שאת עם "האפיפיורית", או קריאה חוזרת?

זה ספר נחמד מאוד, אהבתי, וראיתי לאחר מכן את הסרט שנעשה על פיו.

 

[שושנת הכרמל]

האפיפיורית

פעם ראשונה. לטעמי, תיאור התקופה מוצלח מאד, אבל כל השאר בינוני עד גולש לרומן רומנטי.

 

[Arana]

נכון, אבל לפעמים אני מוכנה לסבול קצת בינוניות

אם יש נקודה מעניינת בספר, ובמקרה זה יש גם את תיאור התקופה המוצלח, כפי שציינת, וגם את כל תיאור מוסד האפיפיורות, הטקסים וכדומה, בעיני זה היה מרתק.

 

[roni64]

ספר השבוע שלי

היה "מפלצת הזכרון" מאת ישי שריד, שמספר על ההתמודדות עם זכרון השואה ועם משמעויותיה מנקודת מבטו של היסטוריון שהשואה היא עיסוקו היומיומי. ספר מעורר מחשבה.

אחריו קראתי ספר מעניין מאת ד"ר בנימין מוזס, "להיות רופא בעידן הבערות מרצון". הספר מספר על הדרכים לחיפוש האמת בפרקטיקה הרפואית באמצעות התמקדות בקרוב לעשרים מחלות.

הבא בתור היה "מסע" מאת שושנה צינגל, ובו ראיונות עם בני הדור השני והשלישי לשואה.

האחרון היה "סליל של חוט כחול" מאת אן טיילר, סיפורה של משפחה, משעמם למדי.

שבת שלום

 

[siv30]

קראתי השבוע

את "פרפטום מובילה" מאת רן לוי ספר מעולה, אחרי תקופה ארוכה סוף סוף ספר שיכלתי לתת לו 5 כוכבים בלב קל. פרק אחר פרק, הספר מתאר כל מיני מדענים אקסצנטרים והזויים, רובם חרדתיים ופרנואידים על סף טירוף, חלקם רמאים שניצלו משקיעים שונים וחלקם דיכאוניים להחריד שאף התאבדו המשותף לכולם הוא הנסיון להמציא מכונה שהיא פרפטום מובילה.
&nbsp
קראתי את "Good Sam" ספר חביב אבל לא מספיק טוב.
&nbsp
קראתי את "לחשוב, להתבטל, לטייל" 4 מסות של סופרים גדולים שלצערי לא השאירו עלי רושם בלתי נמחה.
&nbsp
קראתי את "ברזל" 9 מונולוגים של נשים בצמתי חיים שונים, איכות הסיפורים משתנה ולא אחידה מה שפגם לי בהנאה.
&nbsp
קראתי את "Beauty and Sadness" מאת זוכה פרס נובל יסונארי קובטה. כתוב במיטב המסורת המינימליסטית צלול ומהדהד בעוצמה.
&nbsp
וקראתי את "The Second First Time" אכזבה רבתית .
&nbsp
דישדשתי עם "אפקט רוזי" שבעיניי חסר לו את הקסם של הספר הראשון. מקווה לסיים אותו בסוף השבוע.
&nbsp
דישדשתי עם "אמנות הבישול הסובייטי: ממואר על אוכל וגעגועים" הוא חמוד ומשעשע אבל יש בו כל כך הרבה פרטים שאחרי פרק אחד על תחילת המאה ה20 הייתי חייבת לנוח.
&nbsp
אני קוראת את "A Passage to India" גם כי קראתי לא מזמן את "החזרה מהודו" וגם כי קראתי את "Heat and Dust" שגם הוא עוסק בקשר בין האנגלים להודים.
&nbsp
סוף שבוע נעים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp