מה קוראים בשבת
- פותח הנושא Arana
- פורסם בתאריך
"חסרי המשקל", ולריה לואיסלי
ספר מצחיק והזוי לפעמים, המורכב מאפיזודות קצרות, מאת אם צעירה במקסיקו סיטי הכותבת על חייה הקודמים כחלק מסצינת ספרות אזוטרית בניו יורק, עיר הרווייה דמויות שוליים ושקרים. מענג. המלצה לוהטת של אריאנה מלמד שנזכרתי בה כשנתקלתי במקרה במחירת חיסול שערכו "האחים גרין" לקראת פסח, ספר ב-10 שקלים. שבתי הביתה עם אוצר קטן, הכולל את הספר הזה ועוד כמה. נטשתי זמנית רומן היסטורי שקראתי בתחילת השבוע, לאחר שכמה ימים ללא קריאה הוציאו אותי מהמסלול ולא התחשק לי להמשיך בו כרגע. וגם ניסיתי לקרוא את "ספירת מלאי" מאת גילה לוסטיגר, המלצה עתיקה של שירי ארצי, אך לשווא. הספר אכן "סופר מלאי", 35 אפיזודות מומצאות יותר או פחות, על מה שהביא לעליית הנאציזם, הכל ברמת היומיום. אבל הכותבת קורצת לקוראת, מדברת אליה מעל ראשי הדמויות והכל כבד, מפורש מדי ומאכיל בכפית. אין מרחב נשימה לקוראת להגיע למסקנות משלה. מייגע.
ספר מצחיק והזוי לפעמים, המורכב מאפיזודות קצרות, מאת אם צעירה במקסיקו סיטי הכותבת על חייה הקודמים כחלק מסצינת ספרות אזוטרית בניו יורק, עיר הרווייה דמויות שוליים ושקרים. מענג. המלצה לוהטת של אריאנה מלמד שנזכרתי בה כשנתקלתי במקרה במחירת חיסול שערכו "האחים גרין" לקראת פסח, ספר ב-10 שקלים. שבתי הביתה עם אוצר קטן, הכולל את הספר הזה ועוד כמה. נטשתי זמנית רומן היסטורי שקראתי בתחילת השבוע, לאחר שכמה ימים ללא קריאה הוציאו אותי מהמסלול ולא התחשק לי להמשיך בו כרגע. וגם ניסיתי לקרוא את "ספירת מלאי" מאת גילה לוסטיגר, המלצה עתיקה של שירי ארצי, אך לשווא. הספר אכן "סופר מלאי", 35 אפיזודות מומצאות יותר או פחות, על מה שהביא לעליית הנאציזם, הכל ברמת היומיום. אבל הכותבת קורצת לקוראת, מדברת אליה מעל ראשי הדמויות והכל כבד, מפורש מדי ומאכיל בכפית. אין מרחב נשימה לקוראת להגיע למסקנות משלה. מייגע.
"חסרי המשקל" הוא ספר מדליק, מורכב, מרגיז (במיוחד אם את
מתעקשת לגמוע את 170 עמודיו בפחות מ-24 שעות, שזה טוב ורע. טוב כי טראנס ושוונג, רק כי הגוף כואב ובסוף הריכוז כבר לא מה שהוא).
אבל זה ספר שיתאים למי שאוהב.ת משחקים כאלה של בין הזמנים, בין הסיפורים, אשליה או דמיון, דמויות מומצאות או היסטוריות אך שהומצא להן סיפור שלא היה ולא נברא (כן היו דמויות כאלה במציאות אך אין עדות לכך שכולן נפגשו בניו יורק והיו חלק ממיליה תרבותי-ספרותי אחד, וחוץ מזה גם לתוך הסיפור הזה נמזגות דמויות בדיוניות).
לא ספר למי שמחפשים עלילה ליניארית ברורה.
לשאר זה כיף, מצחיק ומענג וחכם.
אחר כך ניסיתי לקרוא את "רציחות בנוסח אוקספורד" אבל השעמום בלתי נסבל.
מתעקשת לגמוע את 170 עמודיו בפחות מ-24 שעות, שזה טוב ורע. טוב כי טראנס ושוונג, רק כי הגוף כואב ובסוף הריכוז כבר לא מה שהוא).
אבל זה ספר שיתאים למי שאוהב.ת משחקים כאלה של בין הזמנים, בין הסיפורים, אשליה או דמיון, דמויות מומצאות או היסטוריות אך שהומצא להן סיפור שלא היה ולא נברא (כן היו דמויות כאלה במציאות אך אין עדות לכך שכולן נפגשו בניו יורק והיו חלק ממיליה תרבותי-ספרותי אחד, וחוץ מזה גם לתוך הסיפור הזה נמזגות דמויות בדיוניות).
לא ספר למי שמחפשים עלילה ליניארית ברורה.
לשאר זה כיף, מצחיק ומענג וחכם.
אחר כך ניסיתי לקרוא את "רציחות בנוסח אוקספורד" אבל השעמום בלתי נסבל.
ואת החג האחרון ביליתי עם "היינו יכולות לנסוע"
ספרה המרשים של מעין רוגל. על ההתמודדות הבלתי אפשרית של זוג צעירות, עם הלם הבשורה שאחת מהן לוקה בסרטן.
המסע שבא בעקבות זאת, התובנות.
ספר חשוף לגמרי רגשית, וזה ראוי להערכה. האומץ שלכתוב את הרגשות בצורה כזאת.
שנון, סיפור טוב, כן. שמחתי שקראתי.
ספרה המרשים של מעין רוגל. על ההתמודדות הבלתי אפשרית של זוג צעירות, עם הלם הבשורה שאחת מהן לוקה בסרטן.
המסע שבא בעקבות זאת, התובנות.
ספר חשוף לגמרי רגשית, וזה ראוי להערכה. האומץ שלכתוב את הרגשות בצורה כזאת.
שנון, סיפור טוב, כן. שמחתי שקראתי.
אני עם "האיש משומקום" / גרג הורביץ
אחרי שקראתי את "מטווח קרוב" בהחלט הייתי מוכנה לחפש עוד ספרים שלו, קצת באיחור הבנתי שהספר הזה הוא בעצם המשך לספר אחר
אפשר בהחלט להבין את הספר, כי מדובר בעלילה שהיא על פניו נפרדת מהספר הקודם, אבל סתם מעצבן שיש דמויות עם היסטוריה שאני אמורה להכיר ואולי תהיה לזה השפעה בהמשך. אבל הספר נחמד, אז אני ממשיכה.
אחרי שקראתי את "מטווח קרוב" בהחלט הייתי מוכנה לחפש עוד ספרים שלו, קצת באיחור הבנתי שהספר הזה הוא בעצם המשך לספר אחר
אפשר בהחלט להבין את הספר, כי מדובר בעלילה שהיא על פניו נפרדת מהספר הקודם, אבל סתם מעצבן שיש דמויות עם היסטוריה שאני אמורה להכיר ואולי תהיה לזה השפעה בהמשך. אבל הספר נחמד, אז אני ממשיכה.
בחג אני ממשיכה עם "גרעין של אמת" / זיגמונט מילושבסקי
שהתחלתי בשבת אחרי שסיימתי את "האיש משומקום". כבר בחצי הספר, ספירת הגופות עומדת על 2, והכתיבה מוצאת חן בעיני, למרות שהדמות הראשית היא סטריאוטיפ רגיל של בלש גרוש בודד וציני. אחד מנושאי העניין הוא הקשר היהודי, כולל תחיית עלילות הדם - מאוד רלוונטי לפסח, עם המצות והכל
.
שהתחלתי בשבת אחרי שסיימתי את "האיש משומקום". כבר בחצי הספר, ספירת הגופות עומדת על 2, והכתיבה מוצאת חן בעיני, למרות שהדמות הראשית היא סטריאוטיפ רגיל של בלש גרוש בודד וציני. אחד מנושאי העניין הוא הקשר היהודי, כולל תחיית עלילות הדם - מאוד רלוונטי לפסח, עם המצות והכל
שבוע מוצלח עם הרבה זמן פנוי לקריאה
התחלתי עם הספר "מעבר לנהר" מאת חנה מלר-פאוסט, שבו היא מתארת את קורותיה בתקופת השואה. ספר מרגש שלימד אותי על אזור שלא הכרתי, טרנסניסטריה שבאוקראינה, חבל הארץ שאליו גורשו יהודי בוקובינה ובסרביה. אוהבי אפלפלד אולי יזכרו שהסופר, בהיותו בן שמונה, גורש לשם עם משפחתו.
אחרי רצף של מספר ספרי שואה עברתי למקום אחר לגמרי עם "צפון ודרום" מאת אליזבת גאסקל, ספר משנת 1854, המתרחש על רקע התיעוש המואץ והמשברים החברתיים באנגליה. כתוב יפה
ואז חזרתי לטרנסניסטריה עם "חששנו פן נתפוגג". הספר משלב יומן שכתבה צ'רנה ברקוביץ', ובו היא מספרת על הגירוש ועל החיים בגטו, יחד עם דברים שכתב בנה וילי ברקוביץ', שעלה לארץ בעקבות פוגרום ברומניה, ובמסגרת הצבא הבריטי נלחם באיטליה. מרגש.
בתפנית חדה הרחקתי לאירלנד ולארצות הברית עם "ברוקלין" מאת קולם טויבין. הספר מספר על אייליש, צעירה אירית שהיגרה בשנות החמישים לאמריקה למטרות פרנסה. הכתיבה מונוטונית מדי בעיני.
האחרון לשבוע היה גם הוא יומן מהשואה, "אליכם אני כותבת". חייקה קליגר כתבה במחבוא ב-1943 את סיפורה שלה ושל חבריה בתנועת השומר הצעיר ובמחתרת, אחרי שאיבדה כמעט את כולם בגירוש האחרון מן הגטו בעירה בנדין. זהו יומן עובדתי ורגשי כאחד, נוקב מאוד בביקורתו על ציבורים רבים, לא שגרתי בתכניו, אך מרתק וראוי להקרא.
שבת שלום וחג שמח
התחלתי עם הספר "מעבר לנהר" מאת חנה מלר-פאוסט, שבו היא מתארת את קורותיה בתקופת השואה. ספר מרגש שלימד אותי על אזור שלא הכרתי, טרנסניסטריה שבאוקראינה, חבל הארץ שאליו גורשו יהודי בוקובינה ובסרביה. אוהבי אפלפלד אולי יזכרו שהסופר, בהיותו בן שמונה, גורש לשם עם משפחתו.
אחרי רצף של מספר ספרי שואה עברתי למקום אחר לגמרי עם "צפון ודרום" מאת אליזבת גאסקל, ספר משנת 1854, המתרחש על רקע התיעוש המואץ והמשברים החברתיים באנגליה. כתוב יפה
ואז חזרתי לטרנסניסטריה עם "חששנו פן נתפוגג". הספר משלב יומן שכתבה צ'רנה ברקוביץ', ובו היא מספרת על הגירוש ועל החיים בגטו, יחד עם דברים שכתב בנה וילי ברקוביץ', שעלה לארץ בעקבות פוגרום ברומניה, ובמסגרת הצבא הבריטי נלחם באיטליה. מרגש.
בתפנית חדה הרחקתי לאירלנד ולארצות הברית עם "ברוקלין" מאת קולם טויבין. הספר מספר על אייליש, צעירה אירית שהיגרה בשנות החמישים לאמריקה למטרות פרנסה. הכתיבה מונוטונית מדי בעיני.
האחרון לשבוע היה גם הוא יומן מהשואה, "אליכם אני כותבת". חייקה קליגר כתבה במחבוא ב-1943 את סיפורה שלה ושל חבריה בתנועת השומר הצעיר ובמחתרת, אחרי שאיבדה כמעט את כולם בגירוש האחרון מן הגטו בעירה בנדין. זהו יומן עובדתי ורגשי כאחד, נוקב מאוד בביקורתו על ציבורים רבים, לא שגרתי בתכניו, אך מרתק וראוי להקרא.
שבת שלום וחג שמח
נתנאל6589881
New member
ממשיךעם טשנרחובסקי
שירים שלו בפריוקט בל בן הודה ובאתר. המקודש לו וליצרתו שמכיל את כל יצירתו סל הכל הוא משורר טוב אבל לא מרגש ונוגע בי כמו באילק אין יצירה שרגשה אותי כמו עיר הרגיה ומגילות האש זה רמה אחרת לגמרי אני מדבר על שירה עברית לא מכיר כמעת כמו ביאליק הוא ברשימה הפותחת. שלי יחד עם אצג וילג ומודרני יותר אבידן וולך ורביקוביץ שאני ממש אוהב וגם ראיתי אותה פעם בארבאנל אישה נחמדה ועצובה ומאוד רגישה .
שירים שלו בפריוקט בל בן הודה ובאתר. המקודש לו וליצרתו שמכיל את כל יצירתו סל הכל הוא משורר טוב אבל לא מרגש ונוגע בי כמו באילק אין יצירה שרגשה אותי כמו עיר הרגיה ומגילות האש זה רמה אחרת לגמרי אני מדבר על שירה עברית לא מכיר כמעת כמו ביאליק הוא ברשימה הפותחת. שלי יחד עם אצג וילג ומודרני יותר אבידן וולך ורביקוביץ שאני ממש אוהב וגם ראיתי אותה פעם בארבאנל אישה נחמדה ועצובה ומאוד רגישה .
אני קוראת את
רומן רוסי מאת מאיר שלו, סיפור העליה השניה במושב בעמק יזרעאל.
את הסצנה עם שואב האבק זיהיתי מהספר "הדבר היה ככה". הכתיבה עשירה בתיאורי נוף ובכלל בתיאורים אבל קו העלילה לא ברור לי למרות שאני כבר באמצע הספר. מדובר באפיזודות מחיי התנועה ההתיישבותית ומאירועים בחיי דמויות שונות, אני פחות מתחברת לסגנון כזה.
 
רומן רוסי מאת מאיר שלו, סיפור העליה השניה במושב בעמק יזרעאל.
את הסצנה עם שואב האבק זיהיתי מהספר "הדבר היה ככה". הכתיבה עשירה בתיאורי נוף ובכלל בתיאורים אבל קו העלילה לא ברור לי למרות שאני כבר באמצע הספר. מדובר באפיזודות מחיי התנועה ההתיישבותית ומאירועים בחיי דמויות שונות, אני פחות מתחברת לסגנון כזה.
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.