ילד בן שנה

[השואלת1234]

חמודים שאתם לא מבינים

העלי לא באמת כמו שאתם הבנתן שהוא. הוא אוהב את הילד ואין ספק. על כך ואין בכוונתי להפריד ביניהם. .אך בתור אדם שלא ימיב כלכלית וכבר עזב 6 עבודות בשנתיים איני יכולה לסמוך עליו מבחינת הית יציב וקבוע לילד שלא נדהר על עיר יציבה. ללא קשר אני תוהה לגבי כמה באמת הוא מחליף ומסתדר איתו ועד כמה זה לא פתאום אמירות שווא דעורך הדיןאומר לו להגיד.
ללא קשר לכל זה אין לי בעיה שיקח אותו ויראה אותו וגם חלמתי שנהיה גרושים חברים טובים ברמה דנוכל לסמוך זו על זה ולהיפגש עם הילד ביחד אבל הוא גרר את זה למלחמו. על כסף ולשקרים נוראיים ולמריחת החתימה על הסכם הגרושין במקום לגמור את זה יפה בינינו .
הלוואי והיה מדהים כמו שכלכם כתבתם כאן.
&nbsp

 

[השואלת1234]

ילד בן שנה

אני לא מוכנה לוותר ולא אתן את הקטן למשמורת משותפת גם אם האבא ירצה ממש. הוא לא היה נוכח עד כה בגידולו מלבד קצת בכל יום שהיה מגיע מהעבודה או בשבתות .
לא החליף לו ולא היה מטיל או מעביר זמן איכות איתו בלעדי.
פתאום עכשיו כשאנחנו פרודים ולבטח בהצאת העורך דין שלו . פתאום הוא מתגעגע ממשפתאום הוא רוצה להגיע הרבה לראותו (לא גר בעירנו ומגיע כל פעם נסיעה של שעה וחצי) פתאום הוא מחליף לו וה כבר לא גורם לו להקיא ופתאום נורא חשוב לו שהמשפחה שלו תראה ותהנה מהילד (אחרי שכמעט 3 חודשין הם לאטרחו להגיע אלינו לצפון לראותו).
כל זה בנוסף לזה שלא רואה איך מביא תילד למסגרת הגן בבוקר מוקדם כשלא גר באזור הגן ובמרחק שעה וחצי נסיעה .

האם בית המשפט פוסק בעיניים עצומות מיידית לטובת משמורת משותפת ?
מה עלי לעשות כדי למנוע מצב זה?

 

[חובטת שטיחים]

תניחי רגע בצד את עצמך, את העלבון ואת האגו שלך

את מתארת אבא נהדר (בלי קשר למה שהיה בעבר) שחשוב וטוב שיהיה נוכח בחיי בנו, ורצוי כמה שיותר. חבל שתנסי לטרפד את זה. את יוצאת לא טוב...

 

[כי אני הבוס]

הילד לא ישאר בן שנה לנצח, הילד יגדל ויצטרך את האבא שלו

קצת התבלבלת, בית המשפט מתחשב בטובת הילד, לא בטובת האבא. וילדים צריכים את שני ההורים שלהם.

 

[מט חנק]

ראי תגובתי בעמוד זה באותו נושא

בית המשפט ממש לא פוסק בעיניים עצומות מיידית לטובת משמורת משותפת.
חזקת גיל הרך עדיין שרירה וקיימת. מה גם, שהצעת החוק להורדת הגיל הרך, שעדיין לא עברה, מתייחסת לגיל שנתיים ולא לגיל שנה.
אי לכך, עפ"י החוק הקיים (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962) והפסיקה (פסיקת העליון אותה ציטטתי בתגובה הקודמת) - זה בהחלט נראה שאם תתנגדי למשמורת משותפת - הילד ישאר אצלך.

עם זאת, במידה ובאמת אכפת לך מהילד, את צריכה לשאוף שהאבא יהיה מעורב בגידולו ככל האפשר, במיוחד אם הוא מראה נכונות לכך. הרחקת האבא מהילד לטווח הרחוק רק תפגע בו.

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

קביעת משמורת

שלום רב,

בית המשפט לא פוסק שום דבר בעיניים עצומות, ודאי לא כשמדובר במשמורת וזמני שהות של קטינים. העקרון המנחה הוא טובת הילד ובית המשפט מנסה לברר מהי טובת הילד במקרה הנדון, בין אם באמצעות התרשמות ישירה מהצדדים ובין אם באמצעות תסקיר של פקידת סעד.
הנטיה היום בבתי המשפט היא אכן להביא לחלוקת זמני שהות שווים ככל שניתן וככל שהאב מעוניין בכך, אבל כל מקרה לגופו. התפקוד של האב עם הילד, במיוחד בגיל רך כל כך, בהחלט נלקחת בחשבון. גם המרחק הגיאוגרפי הוא גורם משמעותי וכן התקשורת בין הצדדים.
ישנם פרמטרים נוספים שנלקחים בחשבון. ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי כדי לקבל הערכה מדוייקת יותר. כפי שניתן לראות מהשאלה הראשונה שלך ומהתשובה שלך לאחר התגובות שנכתבו, הדברים בדרך כלל יותר מורכבים ממה שניתן לפרט בשאלה בפורום.