פרשת "האזינו":
בס"ד
"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"
מסופר על גבאי שבכל מוצאי שמחת תורה אחרי הריקודים היה מניח את צרור מפתחות בית הכנסת וארון הקודש על הבימה ומודיע על התפטרותו ומבקש כי ימצאו גבאי חדש במקומו.
באופן קבוע היו מפצירים בו המתפללים באמרם: "אינך יכול לעזוב אותנו לאנחות, על מי נטשת את הצאן, מי ידאג לבית הכנסת"...
ואז בלית ברירה היה אומר הגבאי: "נו, טוב, אני רואה שאין מי שיעשה את המלאכה, רק עוד שנה אחת", וכמובן שבשנה הבאה היה חוזר על עצמו כל העניין...
שנה אחת, כשהניח הגבאי את מפתחותיו, קם אחד מהמתפללים הצעירים ואמר: "בסדר! מסכים אנוכי ליטול על עצמי את עול הגבאות"... אך כשניגש לקחת את המפתחות, התברר שהם קשורים בחוט לכיסו של הגבאי הוותיק...
דרשנים אמרו משל זה על הפסוק: "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", שכביכול הקדוש ברוך הוא אומר: "אם לא תתנהגו כשורה, אשלח אתכם!" אך האמת היא, שלעולם ה' לא יעזבנו ולא ייטשנו, כי הננו קשורים אליו בחבל בל יינתק.
"יעקב חבל נחלתו"
כששוזרים חבל מחוטים רבים, אין זה פוגם אם יש ביניהם כמה חוטים פגומים, כיוון שאין מבחינים בהם, והם אף מוסיפים חוזק מסוים לחבל.
כך בבני ישראל, אילו היו שזורים יחדיו ומלוכדים, גם הגרועים שבהם היו מוסיפים עצמה לעצמם ולכלל.
"וישמן ישורון ויבעט"
כשהגיע ר' ישראל מסלנט לפרנקפורט, הזמין אותו הברון רוטשילד לביקור בביתו-ארמונו.
כשהגיע זמנו להיפרד, אמר לו ר' ישראל: אחר בקשת המחילה, ביתו אינו מתנהג על פי כללי התורה.
במה? תמה הברון, שהיה ידוע כתלמיד חכם וירא שמיים.
הדבר פשוט, ענה ר' ישראל, בתורה נאמר "וימן ישורון ויבעט". כשיהודי עולה לגדולה, הריהו בועט בתורה, וריבונו של עולם הולך ונישכח ממנו. ואילו אצלך נהפוך הוא. בלי עין הרע, אתה עשיר מופלג, ואע"פ כן ביתך בית יהודי כשר לכל דבר, והכול מתנהג לפי רוח סבא. נו, הרי זה נגד מה שכתוב בתורה...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורה בת שושנה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
גמר טוב!!!
חג שמח!!!
בס"ד
"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"
מסופר על גבאי שבכל מוצאי שמחת תורה אחרי הריקודים היה מניח את צרור מפתחות בית הכנסת וארון הקודש על הבימה ומודיע על התפטרותו ומבקש כי ימצאו גבאי חדש במקומו.
באופן קבוע היו מפצירים בו המתפללים באמרם: "אינך יכול לעזוב אותנו לאנחות, על מי נטשת את הצאן, מי ידאג לבית הכנסת"...
ואז בלית ברירה היה אומר הגבאי: "נו, טוב, אני רואה שאין מי שיעשה את המלאכה, רק עוד שנה אחת", וכמובן שבשנה הבאה היה חוזר על עצמו כל העניין...
שנה אחת, כשהניח הגבאי את מפתחותיו, קם אחד מהמתפללים הצעירים ואמר: "בסדר! מסכים אנוכי ליטול על עצמי את עול הגבאות"... אך כשניגש לקחת את המפתחות, התברר שהם קשורים בחוט לכיסו של הגבאי הוותיק...
דרשנים אמרו משל זה על הפסוק: "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", שכביכול הקדוש ברוך הוא אומר: "אם לא תתנהגו כשורה, אשלח אתכם!" אך האמת היא, שלעולם ה' לא יעזבנו ולא ייטשנו, כי הננו קשורים אליו בחבל בל יינתק.
"יעקב חבל נחלתו"
כששוזרים חבל מחוטים רבים, אין זה פוגם אם יש ביניהם כמה חוטים פגומים, כיוון שאין מבחינים בהם, והם אף מוסיפים חוזק מסוים לחבל.
כך בבני ישראל, אילו היו שזורים יחדיו ומלוכדים, גם הגרועים שבהם היו מוסיפים עצמה לעצמם ולכלל.
"וישמן ישורון ויבעט"
כשהגיע ר' ישראל מסלנט לפרנקפורט, הזמין אותו הברון רוטשילד לביקור בביתו-ארמונו.
כשהגיע זמנו להיפרד, אמר לו ר' ישראל: אחר בקשת המחילה, ביתו אינו מתנהג על פי כללי התורה.
במה? תמה הברון, שהיה ידוע כתלמיד חכם וירא שמיים.
הדבר פשוט, ענה ר' ישראל, בתורה נאמר "וימן ישורון ויבעט". כשיהודי עולה לגדולה, הריהו בועט בתורה, וריבונו של עולם הולך ונישכח ממנו. ואילו אצלך נהפוך הוא. בלי עין הרע, אתה עשיר מופלג, ואע"פ כן ביתך בית יהודי כשר לכל דבר, והכול מתנהג לפי רוח סבא. נו, הרי זה נגד מה שכתוב בתורה...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורה בת שושנה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
גמר טוב!!!
חג שמח!!!
