פרצופה של חברה/בעין בוחנת
http://www.tapuz.co.il/blogs/ViewEntry/7463165#addMainResponse
"אומרים שחברה נמדדת ביחסה לחלש, אם זה נכון אז כנראה שאנחנו חברה חולה הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות, אמנם נורא אוהבים להתחסד, אבל כאשר זה מגיע לאזור הנוחות שלנו, וחשים מאוימים גם אם ללא סיבה מוצדקת, אנחנו מתגלים בשיא כיעורנו, ועליבותנו.
קצת מספרים כדי להבין על מה אני מדבר.
90% מהורים לילדים בישראל, אינם מוכנים שילדיהם ישתתפו בחוד עם ילדים בעלי מוגבלויות.
50% מהישראלים חושבים שלבעלי מוגבלויות לא מגיע הטבות והנחות מהמדינה.
70% מהישראלים הודו, שלא היו הולכים לבית קפה בו מעסיקים עובדים בעלי מוגבלות נפשית, אגב גם דיכאון נחשב למגבלה נפשית ומענין מה היה קורה לו היו מגלים את מימדי בעלי דכאון בישראל.
רק ל11% מכלל ההורים לא היה מפריע שילדם ישתתף בחוג או פעילות עם ילדים שמוגבלים מבחינה פיזית, שכלית, התפתחותית.
34% מההורים הודו שהיה מפריע להם, לו ילד עם מוגבלות כלשהיא היה משתתף בחוג עם ילדם.
מצחיק לקרוא את הנתון בו 55% מהמשיבים הודו שהיה קשה להם להתמודד אם הורים של ילדים אחרים, היו מתיחסים כמוהם, לו ילדם שלהם היה סובל מבעיה או מוגבלות כזו או אחרת.
ולכן ממש לא מפתיע הנתון המזעזע בו מתברר שיותר מ40% מבני הנוער בישראל, מעדיפים להימנע ולהתרחק מקרבתו של בעל מוגבלות.
אחד הדברים המפחידים בתוצאות הללו, היא המחשבה המבעיתה שזה מה שחושבים אותם הורים, סביר להניח שחלקם אפילו לא טורחים להסתיר זאת מילדיהם שלהם, ומחנכים, דור חדש של אנשים שלא מוכנים לגלות סובלנות לבעלי מוגבלויות , או מנסים לגונן על ילדיהם מאותם בעלי מוגבלויות ולהרחיקם מסביבתם, שמא "ידבקו" ילדיהם, או יכירו חלילה שלא כולם מושלמים ובחברה יש גם בעלי מוגבלויות.
נתונים לא פחות מזעזעים כמו:
80% הודו שמרתיע אותם לעבוד לצד בעלי מוגבלויות.
65% הודו שירתעו לעבוד לצד בעל מוגבלות, אפילו אם מדובר בקרוב משפחה!!!
61% הודו שלא יסכימו להשכיר דירה לבעלי מוגבלות נפשית או אוטיזם.
48% הודו שאינם מוכנים כלל לגור ליד ובסביבת בעלי מוגבלות נפשית או אוטיסטים.
מתברר שדוקא האנשים שגרים בשכונות יוקרתיות יותר ומבוססות יותר , ולכאורה בעלי השכלה גבוהה יותר, מגלים פחות סובלנות לשכנות עם בעל מוגבלות שמא הדבר הזה יוריד מערכו של הנכס או השכונה בה הם מתגוררים, בניגוד לסובלנות מצד דיירים בשכונות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות יותר, שגילו הרבה יותר אמפטיה וסובלנות לבעלי מוגבלויות.
אלו רק חלק מהממצאים שפורסמו באותה כתבה על המחקר השנתי שהתבצע לאחרונה ליחס החברה בישראל לבעלי מוגבלויות, נקודות האור היחידה שעוד עלולה להתעורר ממצאים עגומים אלה, שיש שיפור קליל אל מול סקר דומה שנערך בשנה שעברה, נחמת עניים.
באסה, זה לא סקסי, וכנראה שהממצאים הללו לא משקרים, כי בכל מקום נורמלי ושפוי , ממצאים כאלו היו מרעידים את הסיפים, בישראל זה כנראה לא ממש נחשב, לא מוכר עיתונים, לא מספק רייטינג, ולא מקדם אג'נדה או מטרה כזו או אחרת, ולכן זה ישאר כאייטם זניח ולא מענין, מה הפלא שבשנה הבאה שוב נתעורר לממצאים דומים ואולי איזה עוד בלוגר הזוי כמוני ,ירים את הכפפה ויכתוב מילה או שניים בנושא.
פרצופה של חברה כבר אמרנו?"
