אילו דברים קשים לחוויה, ללא כל ספק...
 
ואני מתרחק מסרטים שכאלה. דרגת האכזריות, והסבל שהעולם הזה מצוי בה, היא - בלתי נתפסת. ולא יודע... אין לי שלום עם המילה - עליבות. אבל אני ככל הנראה, לא מכיר ומשתמש בה כמעט כלל.
 
 
מפה, זו הגלולה הכחולה. משמע עוד רובד או שניים מהמציאות האמיתית.
אז, מי שממשיך... על אחריותו. אני לא פורנוגרפי, אבל מצביע על האמת.
 
אז דיברת/נו על הטאג', ואת זה שכל המער מסביב יאפיל על היכולת להנות מפלא זה. אז שוב... הולך לקלקל את החוויה - די טוטאלית. עוד אפשרות לחזור אחורה...
 
אז הייתי שם, לפני כעשרים שנים. היה יפה... כיצירה, אדריכלות, וכו'.
אם כי מרבית אבני החן - נגנבו.
 
אבל שם גם קראנו שזה קבר שאיזה מלך בנה לאישתו, להנצחתה...
וזה לקח 10-20 שנים של עבודת עבדים לבנות את זה. לא לדבר על כל העושר שהוצף שם, ונגזל כמובן מפשוטי העם. לשמש כקבר לאשתו האהובה. ככה... שאם מסתכלים נכון, בעצם כל האתר הזה רווי אין סוף - צער, עצב, ניצול, עליבות... ועוד. כל אבן ואבן... רוויה בצער.
 
טוב, זו קצת בעיה. כי מסתבר שלא מעט מפלאי עולם כאלה ואחרים - רווים צער ועליבות. למשל:
 
הפירמידות - פלא עולם, על גבם של עבדים... ככל הנראה - אבותינו.
הקוליסאום וכל רומא - הכל נבנה ורווי בחורבן, הרג, ביזה, צער, עבדים, וכו'.
 
צרפת, ספרד, אנגליה, הולנד, פורטוגל - הכל נבנה על צער, ועליבות של אחרים ורווי בזה.
גרמניה - לשעבר אמפרית-רומא-הקדושה. אין מילים.
ארה"ב - כן, ידוע...
 
ויש גם האומרים ישראל.
אבל אנחנו בונים ונבנים בעיקר על חשבון הצער שלנו.
 
טוב, עוד גלולה כחולה? בפעם אחרת. חחח
.
 
אבל, אם מתנתקים - הטאג' הוא יצירה מדהימה.
עדות למה בני-אדם יכולים לבנות... - יחד!!
או, למרבה הצער - על חשבון אחרים.
 
