הנסיעה לכנרת או כל אמא אשכנזיה...

riki yot levi

New member
הנסיעה לכנרת או כל אמא אשכנזיה...

שני טיולים משמעותיים מאוד היו לי צמוד לבוס שלי... רק הוא ואני
פיאט 127 לא חדשה או אפילו ישנה... לא יודעת מאין האומץ להיכנס לדבר הזה...
ולצאת למסע...
נסענו לירושלים...
3,000 שנה חיכו במשפחת לוי מטריפולי להגיע אל המקום הכי קדוש ליהודים...
3,000 שנה כך הרגישה ריקי לוי... כשהבוס בקש אותה לבוא איתו... פגישה מכרעת...
פגישת הפגישות...
משרד החקירות 'שלנו' עבר פזה כבר זמן... אלה הפעם פלך שוק יחיד ומיוחד - העולם החרדי... למרכז ללב הציבור החרדי...
שתי פגישות... אבל אני שבוע לא ישנה כדרך שאמורה לישון - מהתרגשות...
פגישה שלי ושל אלוהים - ממש... הכותל המערבי...
עניין ראשון - עגונות... עמותה חרדית שעוסקת בעניין שחרור נשים עגונות... עסקינן בעבודת חקירה/בילוש ברחבי העולם. מציאת בעלים סוררים ולהחתימם על כתב גירושים... לשחרר נשים מסכנות ממש...
ועוד פגישה העוסקת בעניינים יותר מבצעיים לשחרור והרחקת נשים יהודיות שנישאו לערבים ומבקשות לברוח, לחזור לחיק היהדות... שוב עסקינן בעמותות שעסקו בעניינים הללו בעדה החרדית...
הרבה כסף יזרום לקופת החוקר הפרטי שהחרדים יאמינו ליכולתו המוכחת...
היה זה יום מופלא... בפגישה הראשונה כבר הבנו שהבוס שלי יוצא לשחרר עגונה מבעל אכזר שנהנה לו בתיאלנד...
מהפגישה השניה יצאנו בידיעה שאין לאיש הזה שום מתחרים... ברזומה לוחם בסיירת... בהסיירת, הכוח שלו בנוי מחברים לצוות... כולם לומים מהשורה הראשונה של הלוחמים... אולי בעולם...
אבל - וכאן היה תפקיד המזכירה... לא לתת לבחור 'ליפול' על מחיר... הוא דיבר מבצעית ואני כספית... כך הסכמנו... הוא ידע למה... ואני ידעתי מדוע...
לפני הפגישה התערבנו.
אני זכיתי בהתערבות...- זכיתי במעיל מעור כבש ארוך ומפנק... מעיל שניתן היה למצוא כמותו בשוק שער יפו בעיר העתיקה או באזורי הרובע המוסלמי... ברחוב שיורד משער יפו באזור הפניה לרובע היהודי... שם קבלתי את המעיל האמור... ועוד בונוס בדמות נעלי בית מעור כבש ושטיחון מעור כבש... הכל כולל ריח הכבש... חחחחח אבל זה באותם הימים נחשב לאללה...
אלה שאחרי הביקור בכותל ... הבוס שלי ניגב לי את הדמעות... אמרתי לו שעסקינן בדמעות של אושר עצום...

ומה בכנרת של חורף? נכון... בחיי לא ראיתי את הכנרת בעיינים...נסענו לראות כנרת... ללא שחיה מטעמי מזג אויר...
פיעט 127... ישנה
חוזרים דרך הוריו... 'לקחת אספקה טריה ולהמשיך'... חחחחחחחחחחחחחחח
'תכירו זו ריקי המזכירה הנאמנה שלי' מציג אותי להוריו...
אמא שלו מחייכת אלי חיוך שאני לא הייתי מחייכת כך לשטן... סוג של חיוך שאת היית מעדיפה לחזור לרחם של אמא שלך ברגע נתון...
אבא שלו לא טרח לחייך...
הושיבו אותי בסלון. אמא שלו קראה לו שיגיע למטבח.. אם חשב הוא או קיוויתי אני לכוס קפה/תה/ חחחחח...
הציעו לי לשבת במקום שאוכל לשמוע כל מילה נאמרת... והמילים זרמו... ועוד איך זרמו...
אם חשבתי תחילה שהם רואים אותי כסוג ב'... טעיתי טעות גדולה... כי לפי הדברים שלהם אני למעשה תת המין האנושי... אני לא סוג ב' גם בעוד אלף שנה... אולי אולי סוג ט"ו...
הציעו לשלם לי עשרות אלפי לירות כדי שאהיה מסודרת בחיים...
והוא צוחק שם במטבח ואומר להם... מ ז כ י ר ה... מנהלת משרד... מעולה בשטח המסחרי של העסק... 'לא!!!' אומרת אמא שלו נחרצות 'אתה מאוהב בה'...
הציעו לו את אורנה ואת צילה... גם ואפילו את אסתר של האברמוביצ'ים שלומדת באוניברסיטה...
לא הוצאנו מילה מהפה כל הדרך... דרומה למרכז...
הוריד אותי ליד הבלוק... 'ניפגש מחר ונדבר' אמר...

אבא היה בסוף דרכו... איש שיותר מת מחי... מעשן אולי ארבע קופסאות סיגריות מסריחות בכל יום... משתעל כמו עדת קטרים חורקים... מקלל בשארית כוחותיו, פולט רוק שחור... מפיו ומקיא את המעי שלו... שלד עצמות... צורח... סוף מר לאיש שרב חייו היה חולה... בלי תרופות בלי קופת חולים... בלי כבוד - מאת אחוזי מסכנות...
לולא כנראה שמשרד לחקירות פרטיות מרחוב לוינסקי לא היה רואה את כף רגלי דורכת... מעדיפה הייתי את עבודת הניקיון... שם הכל ברור לבחורה בגילי ובמעמדי.. והרי אמא אמרה לו פעם 'בחיאת ריקי' כך אמרה בחיי 'יש אמא טרפוליטאית שלו רוצה גבר אשכנזי לבת שלה?'
וכאן? במקרה שלי גבר דם כחול...
אמא מורה... אבא פקיד ממשלתי בכיר ביותר... סיירת מטכ"ל...
אחותו רופאת ילדים מדופלמת... אחיו קצין צנחנים נכה צה"ל... התקלות מול מחבלים... ואת?
אמא ניסתה להוריד לי את המוטיבציה... פחדה עלי פחד נוראי... פחדה שמא...
ואז ואז...
כמו ששאלו בתחילה 'ריקי של הטריפולטאים???'
'בטח 'עובדת' בטח!.!'...
'ההיא הגדולה??? איך דוקא היא?'
'ואללה זה נכון... ראינו אותה... כל הכבוד... מה נגיד'
ומה אם וחס ושלום ו... טפו טפו טפו...

יום ראשון בבוקר... אם הרהרתי שלא לחזור למשרד... באה הפתעת חיים...
ששועשרים בבוקר... מול כניסה ראשונה של בלוק ג'... נעמדה מכונית ישנה מסוג פיאט 127...
עלה את המדרגות... נקש בדלת... אמא פתחה לו...
ויצאנו למשרד... מנסים להדחיק את שהיה...
רק שבאותו שבוע...
נפגשו החבר'ה ב'כרכרה'... רחוב הירקון...
שם באמצע לילה מלא בבירה ואלכוהול... גברים צעירים... גברים ממש!!!
ובנות ממיטב בנות הארץ... ואני. ריקי.
לא העולם שלי... לא הסגנון שלי... לא שותה בירה... לא יודעת מה זה ויסקי וודקה עארק... יין אדום... לא יודעת...
לא מעשנת.
לא מתחרמנת ...
מדברת אחרת... מקללת אחרת...
לא שייכת לא ל'ירקון' לא ל'כרכרה'... לא לבלונד...
לא הבנתי מה אני מחפשת שם...
הבחורים הכירו אותי ואני אותם כי הייתי מנהלת משרד... גם הכנתי להם קפה...
כשבאים היו לבקר... חברים לא?!!! אוהווו...
כשכולם לגמו אלכוהול... המלצרית היתה מגיה ושואלת 'אשכוליות למי?'...
ואני טריפוליטאית... העצבים החלו מגכים בי... רציתי לברוח...
המוסיקה בפאב לא שלי... לא רגילה לעוצמה כזו...
'רוצה הביתה... רוצה הביתה'
בחצות... ממש בחצות... הוא קם... הבוס שלי... בקש שאבא אחריו...
קמתי ממקומי. עזר לי להתקדם להגיע עד לבר... בקש להנמיך את המוסיקה...
הנמיכו...
נעמד מולי... עיניו הביטו בעיני... האישונים שלו פגשו באישונים שלי...
רעדתי... הרגליים הכבדות שלי... החזקות... היו כמו פודינג... כמו ג'לי...
אבדתי יציבות - כמעט. הגרון יבש... עשרות זוגות עינים מופנות אלינו... אלי...
הפאב שתק - העסק הפסיק לעבוד...
ירד ועמד על ברכיו... על שתי הברכיים... הביט בעיני מלמטה... ושאל
'את תהי מוכנה להיות הבת זוג שלי?
תרשי לי לפנק אותך?
רוצה לצעוד איתך כדי שנקים משפחה'...
הנוכחים מהמכרים היו בהלם... ממש בהלם... חלקם היו מבסוטים...
הבנות בחבורה ברובן לא אהבו את הרגע...
ענד לי טבעת זהב על הזרת... תאומה הניח עלהזרת שלו...

כשספרתי לאמא... אמא אמרה שהוא בחור טוב... ועלי להיזהר...
מה אגיד?
שם ב'כרכרה' נזרע זרע...
כי לגמנו קצת 'לחיים...
כשחזרנו למשרד... לחדר שלו... היינו זוג...
זוג צעיר של מאוהבים... שכרון של אהבה...
הרשנו לעצמנו לחייך, להתנשק... להתחבק... להשתחרר...
בשניות הבנתי מה זו אהבה...
זה היה שיכרון חושים... רגעים שעות ימים... קסומים...
לא רבים...

בערנו לתוך התשוקה... אל האהבה שלנו... אל הרצון שלו מתוך שלו... ושלי מתוך שלי שלא נאבד שדבר לא יעמוד עוד ביננו לתמיד...
משלא קבלתי... ואצלי אין דבר כזה שלא יבוא בזמן... כמו שעון שויצרי... בדקתי בדיקה עצמית...

'ברוכה הבאה ריקי לוי אל העולם האמיתי...' צחק מולי השטן... בכבודו
בימים הייתי מאושרת... בלילות בוכה... מודעת למה שיהיה בדיוק כמו שאמר השטן... ולא רק הוא...
אמא הזהירה אותי אזהרת אם...
הליחשושים בין הבלוקים... השמחה לאיד...
 

סאני381

New member
וואו ריקי איזה סיפור חיים מדהים יש לך


 

riki yot levi

New member
לפעמים...

הנכדה הבכורה שלנו... מבקשת לישון אצל 'סבתוש'...
או לחילופין 'סבתותא'... וכשאמא שלה מסכימה... בתנאים מחמירים
בתקופת הלימודים ומאוד ליברליים בזמן של חופשות ערבי שבת וכו'.
כאשר היא נכנסת למיטה, אחרי המקלחת וצחצוחי השיניים...
היא לא מבקשת מסבתוש... סיפור מספר... לא... לא, זאת תבקש באופן שיגרתי מאמה... מסבתוש מבקשת לבחור פרק... מחייה... 'איך היה כש...'
אבל רק פרקים טובים ויפים ומאושרים... כאלה... שניתן להירדם איתם כשחיוך גדול גדול על השפתיים שלה...

והנה אח של הנכדה הבכורה... נסיך סגן לבכורה...
גדל בקצב מסחרר והנה הוא בגן חובה... חקיין מארץ החקיינים את אחותו הבכורה...
כל שתעשה? יעשה בדיוק כמוה בשאיפה גברית ליותר...
אז בד"כ השניים באים לסבתוש ביחד... מקשיבים לסיפורים... שואלים
בד"כ 'אבל סבתוש...'

כן...כן
 

גדעון היחידי

New member
מנהל
ריקי היקרה
כתבתי לך כבר אך הבעירה אצלך להוציא אל החוץ הכל !
אומץ בלתי יתואר למרות הוירטואליה שמגינה עלייך.
סיפור חיים של רבים
אבל מסופר בלשון מיוחדת ויפה, קל להבנה. תיאורים מצמררים
הכל ערוך ומוכן לספר הביוגראפי הראשון שלך.
את ברכת הדרך החובבנית שלי כבר קיבלת
חג סוכות שמח לך, לפורום ולכל בית ישראל
גידי
 
למעלה