זה די ברור
האישה הזו נמצאת בתוך בית שאין לי ספק מזכיר לה את הבית ההוא. החיים השיתופיים מציפים בה מן הסתם זכרונות אם היא רוצה או לא רוצה. בימים הראשונים היא עוד היתה בהלם כניסה טבעי. הסקרנות של הדיירים היתה טבעית והם רצו לדעת עוד ועוד פרטים (גם כי זה סיפור מעניין וגם כי זה צהוב ואין כמו לקבל פרטים ממקור ראשון). הבעיה היא שאין שם בבית תרבות שיח וכל אחד מנסה להשמיע את קולו כך שיצא שהיא הרגישה מותקפת ונאטמה. יעל רגילה להרצות. אגב, גם בהרצאה שלה היא מבקשת לא לשאול שאלות באמצע וגם שם יש בה משהו מורתי. ועדיין, הסיפור מעניין. אי אפשר לצפות מיעל להשאיר את הסיפור עם גואל מאחוריה. הוא שן ויהיה שם לתמיד ובמיוחד כשהסביבה היא טריגר. ההתקפה של הדיירים והביקורת שיש להם על דרך ההתנהלות שלה גובלת בחוצפה וחוסר רגישות. ובמקרה הזה, היא נובעת משתלטנות של ה"משפחה" שמבחינתם האמת המוחלטת והצדק עומדים לצידם בלבד. בניגוד אליהם, היציאה המרגיזה וחסרת הרגישות של יוסי באה ממקום של גישה פרימיטיבית וחוסר הבנה.