אני לא יכולה עם הגעגועים האלה יותר..

[קורלהדכאונית]

אני לא יכולה יותר!!!!

נמאס לייייייייייייי!!!!!!!!!!!

אני לא מסוגלת!! נמאס לי!! אמא שלי שוכחת שיש לי רגשות!! היא מתסכלת אותי ואני צריכה לבכות ולצרוח לה בטלפון כדי שתבין את מה שאני מרגישה כמה אני עוד יכולה?? אני כל כך רוצה להתאבד עכשיו !! אני רוצה לשים סוף לזה!! לסבל הזה!! מצד אחד לאמא שלי אכפת ממני אבל מצד שני היא אומרת לי שאני מכערת את האווירה בבית ושהיא רוצה שקט בלי עצבים אז בשביל מה היא מביאה אותי הביתה? אני הורסת את האווירה ואני מפריעה אז שתשלח אותי לאימוץ מה היא צריכה אותי?? עם אני לא רצוייה ואני מזיקה ומפריעה בשביל מה אני פה איתה?? בשביל מה היא ילדה אותי??
אני בחרתי להיוולד?? כל פעם מחדש אני מגלה שאני כל כך לא רצוייה בעולם הזה כמו עכשיו שצרחתי ובכיתי לאמא שלי שתבין משהו אבל היא נשארת אבן מה אני יכולה לעשות כבר?? אני לא רוצה להיות בבית שלי עם ידיעה שאני הורסת את האווירה ושאני עושה אווירה חרא לבית!
אבל לאן אני הולכת?? אני מעדיפה לחיות ברחוב נמאס לי נמאס ליייי!!!!
רע לי פשוט רע ליי!! נמאס ליייייייייי!!!!!!!!!
אני מזיקה לאמא שלי, לענת , לעולם , לחיים אז בשביל מה אני קיימת???
כל יום אני פשוט מרגישה שאני מדממת פשוט מדממת מבפנים ולי נמאס באמת שכואב לי כבר!!! ובמיוחד שאומרים לי שאני מפריעה ומזיקה... אז בשביל מה אני פה? אני באמת רוצה כל-כךךך!!!! למות!!
נמאס לי מהחיים שליי !!!
מה אני עושה עכשיו??
יש דרך לצאת מזה??
אין לייי!!!
פשוט נמאס ליי מהחיים האלה !! מהגיהנום הזה שאני נמצאת בווווו!!!
בשביל מה אני קיימת עם אני כל כך מזיקה ומפריעה??
למה נולדתי??
אני לא מסוגלת יותר!!

 

[קורלהדכאונית]

......

• נמאס לי באמת שנמאס לי... שום דבר לא מצליח לעזור וגם שום דבר לא יצליח קשה לי להאמין שאני יצליח לעבור עוד יום אחד בחיים האלה.. המוות קורא לי אליו ... עם כל יום שעובר הוא קורא יותר חזק הדברים בבית שלי מסתבכים .. העתיד הולך לי להיות גרוע ,... פשוט גרוע...
  
  אני לא רוצה להכיר את העתיד שלי., אני לא רוצה שום דבר ממה שהחיים האלה מציעים לי.. אני רוצה לברוח ... לברוח מהחיים האלה.. לפני שיהיה גרוע יותר., בקרוב המשפחה שלי תתפרק .. היא עומדת להתפרק .... אבא שלי מנסה לגרום לאמא שלי להסתבך והוא שלח את חברים שלו מכל העולם להטריד אותה ומתקשרים אליה בלי סוף.. כי הוא כועס על אמא שלי בגלל שהיא לא רצתה לטוס איתו לאנגליה לפני שנה בערך ומאז הוא מנסה לסכסך..והוא היה אמור להיכנס לכלא אבל אישה אחת שהייתה פעם אשתו הבריחה אותו לאנגליה כדי שהוא לא ילך לכלא ועכשיו האישה הזאת מקללת את המשפחה שלי כי אבא שלי אמר לה לעשות את זה ובנוסף אבא שלי שולח לסבא וסבתא שלי הודעות שהם ימותו וסבא שלי כל הזמן בבתי חולים בגללו ולדעתי סבא שלי עומד למות ... והעובדת סוציאלית של אח שלי אומרת לו שאמא לא טובה מספיק ושהיא לא אוהבת אותו ושהיא נטשה אותו כי הם מנסים להסית את אח שלי נגד אמא שלי..ורוצים לשלוח אותו לאומנה ובפנימיה שלו עושים לו רע ולי חרא ועוד כל זה יש עליי כל כך הרבה דברים.. אני אפילו לא מסוגלת לכתוב את הכל בפעם אחת!!!!!!! זה יצא מיליארד מילים אפילו יותר זה לא הגיוני כל הסבל הזה ! אני לא יכולה לסבול את כל זה..! גם ענת שעזבה אותי, גם אבא שלי, גם הבדידות שאני מרגישה , גם כל הסבל והכאב שלי , גם כל הפחדים שלי , גם כל מה שקורה עכשיו בבית וקורה המוןןן דברים בבית כי הרווחה לא אוהבת את אמא. שלי אז היא מנסה להרוס לנו את המשפחה ואנשים לא מאמינים לי כי הם אומרים שהרווחה רוצה לעשות טוב אבל הרווחה אמרה לעובדת סוציאלית של אח שלי להגיד לו שאמא נטשה אותו ושאמא פחות טובה , הרווחה רצתה לשלוח את כל האחים שלי ואותי לאימוץ לפני כמה שנים ולנתק לנו את הקשר אחד מהשני לכל החיים ולשנות לנו שמות וכל זה הרווחה רימתה ומרמה אותנו כבר שנים ..הרווחה חטפה אותי ואת אח שלי מהבית ספר וההורים שלי לא ידעו על זה, רק אחרי שלוש שעות.... אני לא יכולה לסבול את זה יותר... כל המשפחה שלי נמצאת בסכנה בעצמה .. ואין מי שיכול לעזור לי כי יש כל כך הרבה דברים.. אני נחנקת כבר מכל הסבל הזה אני לא מסוגלת!
  

 

[קורלהדכאונית]

בלי יותר מידי מילים..

תודה רבה שאתם מנסים ...
מצטערת שאני רושמת לכם הרבה אני מרגישה שאני מעמיסה עליכם אני מצטערת שאני מרגישה ככה ... אין לי מקום אחר לפנות אליו... אני לא רוצה להפריע לכם... כי נראלי שאני מגזימה עם כמות הדברים שאני כותבת.. בדידות זה מוות איטי...
סליחה.

 

[קורלהדכאונית]

משהו שכתבתי

הנשמה שלי מתה. נשמה שלעולם לא תחזור לחיים ולעולם לא תתרפא. נשמה שאיבדה את כוחותיה ואבדה לעולמים. נשמה שנרצחה באכזריות על ידיי כל הפצעים שבלב , נשמה שלא טופלה בהקדם ונהרגה לה מרוב כאב. נשמה זו נרצחה כו מוקדם וסבלה לה שנים לבדה הגיע זמנה למנוחה והמוות מצא אותה. נשמתי נרצחה ונותרתי ללא תקווה . אין מי שיטפל בכל הפצעים שבליבי ונותרתי אבודה... פצעי נשארו ללא תרופה
ופצעי זקוקים למנוחה .אך בחיי אין מנוחה , אין דבר שיוכל לרפא את כאביי. כאבי ישארו לנצח ולעד. היחיד שיוכל להרוג את כאביי הוא המוות חברי היקר גם עם זה אומר לעד.

 

[קורלהדכאונית]

באמת שאני מצטערת

יש לי פשוט כל כך אבל כל כך הרבה דברים על הלב.. זה לא מצליח לצאת כל הקושי הזה ... בגלל זה אני רושמת לכם כל כך הרבה ... הכאב הזה לא נגמר ולא משנה כמה שאני כותבת זה לא נרגע... כל הזמן אני בנאדם שמפריע לאנשים ואומרים לי את זה הרבה פעמים ואני לא רוצה להפריע גם לכם.. למרות שאני יודעת שכל הכוונה שלכם היא לנסות לעזור... אבל זה גם לא ימשך עוד הרבה זמן כי אני יתאבד ממש בקרוב ואז אני לא יחפור לכם יותר..

 

[קורלהדכאונית]

אתמול היתי קרובה..

אתמול. ושלשום... כמעט נדרסתי .. אבל עצרתי את עצמי .. הייתי קרובה למוות .. וכמו מטומטמת .. עצרתי את עצמי בשתי בפעמים האלה.. אני מנסה לתת לחיים האלה עוד הזדמנות אבל תמיד אני קרובה באיזשהי דרך למוות..
אין לי כוח להיות פה יותר...
אני רוצה למות!

 

[קורלהדכאונית]

אני לא יכולה עם הגעגועים האלה יותר..

אני רוצה למות! ללכת מפה להפסיק לסבול יותר אני לא יכולה עם הגעגועים לענת יותר..(עם אתם זוכרים מי זו) הגעגועים אליה הורגים אותי! נמאס לי להתגעגע אליה יותר! כל כך כואב לי בלעדיה! היא חסרה לי כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אבל כל כךךךך הרבהה!!!! אני כל כך רוצה לדבר איתה , לשתף אותה... אבל היא כל כך רחוקה...ואני כבר שנה לא בקשר איתה... היא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם ודווקא היא הלכה למה?!?!? מה עשיתיי?! הכל כך חרא ושונה לרעה מאז שהיא
הלכה! הסיבה העיקרית שבגללה אני רוצה למות זה בגלל זה , הגעגועים חזקים

מידיי!!!! נמאס לי מהחיים האלה נמאס לייי...................
באלי שיגיע הסוףףף!!!
באלי למות נמאס ליי...!! אני רוצה כבר להפסיק לסבול...... למה זה פשוט מגיע לי כל הסבל הזה???אני כל כך רוצה שנחזור להיות בקשר.... אבל זה יקרה רק
בחלומות הכי טובים שלי... רק חרא אני מקבלת מהחיים האלה רק חרא .. כל יום מצטבר דבר חדש... אני מתגעגעת אליהה כל כךךךך הרבההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!







אני באמת שאתאבד בסוף.. אני לא יכולה לסבול את כל הסבל שאני עוברת יותר.. גם עם זה אומר שאין דרך חזרה כי אני לעולם לא ארצה לחזור שוב..

 

[סהר-תמיכה]

קורל היקרה

המילים והפוסטים שלך מדברים בעד עצמם. זה בעיקר נשמע שאת מוצפת.. כאילו הכאב והגעגוע, העומס והבלבול, התחושה שהכל מתפרק ושאין לך שום נקודת אחיזה בחיים ובעולם- עולים על גדותיהם, כאילו הם גדולים יותר ממה שהנפש שלך מסוגלת עכשיו להכיל.. אני מתארת לעצמי כמה תחושות הבדידות ושאולי את מעיקה או מפריעה בעצם קיומך מלבים ומחמירים את תערובת התחושות ואת עוצמת הכאב שלהם עד לרמה קשה מנשוא, עד לרמה שאת מרגישה שהמוות יהיה פתרון טוב.. וזה כאילו מציאות מוחשית עבורך.. המוות, הנשמה שלך שנרצחה לתחושתך.. המחשבות והרגשות שאולי זה הפתרון הסופי והיחיד..

אני חושבת על כך שאת מצליחה לבוא לפה, לכתוב, להציף, לשפוך פה את כל תערובת התחושות הבוערות, לצעוק פה את הצעקה שלך, לקחת לעצמך מקום! אולי זה הקול בתוכך שמנסה לשמור עלייך מפתרון סופי שאין לו תקנה.. אולי היכולת שלך לבוא ולבטא את כל הסערה הפנימית הזאת במילים [עד כמה שניתן..] מבטאת כוח פנימי שמאמין בחיים, שמאמין שיכול להיות פתרון אחר חוץ מהמוות..

קורל, אנחנו איתך. אל תהיי לבד בזה! תמשיכי לכתוב פה, לצעוק, לשתף.. המקום כאן כולו בשבילך ואת לא מעמיסה בשום צורה. אם את מרגישה שאת יכולה או רוצה, בואי, דברי איתנו בצ'ט בשיחה אישית. נוכל להיות איתך ברגעים הקשים.

שלך, מתנדבת סה"ר.