זה היה הניצחון הכי חשוב של גולדן סטייט העונה
מול מילווקי שמהווה מצ'אפ קשה בכל אחת מהשנים האחרונות, במגרש חוץ, בלי דריימונד גרין.
הבאקס כרגיל בעלי היתרון הפיזי מול הווריורס. הם חסמו נתיבי מסירה, חטפו כדורים והיו להם הזדמנויות לעלות ליתרון בפתיחה לולא החטאות מעבר לקשת.
הנוכחות ההגנתית של יאניס בצבע הייתה אדירה, הוא פשוט התעלל בלוני שכל פעם קיבל כדורים בעומק הצבע עם יתרון עליו, והתקשה לסיים.
 
דוראנט לא הופיע למשחק הזה מבחינה התקפית: רק 3-14 מהשדה ו-7 איבודים. אלא שבנוסף לאיבודים היו לו מסירות טובות מאוד, והוא גם היה חשוב בהגנה בקונטסט של זריקות ובריבאונד.
בכלל זה היה אחד ממשחקי ההגנה הטובים ביותר של הווריורס, על אחת כמה וכמה בהתחשב בחסרונו של גרין. איגודאלה היה פנטסטי בהגנה, גם קלע את רוב המבטים הפנויים שלו מהפינה. קליי טוב כרגיל. קרי וג'רבקו סחטו כמה עבירות תוקף. לוני האט את יאניס. באופן קולקטיבי שיחקו חזק ודייקו ברוטציות.
 
קרי וקליי הובילו את הדרך מבחינה התקפית עם 20 נקודות כל אחד ו-14 אסיסטים משותפים. הווריורס היו בנחיתות ברורה בצבע, הגיעו רק 7 פעמים לעונשין והובסו 56-32 בנקודות בצבע. למזלם השלשות כן נכנסו פרט ל-KD, אלה היו הספלאש בראדרס שקלעו ברמת קושי גבוהה וג'רבקו, איגי ומקיני שפגעו בשלשות הפנויות שלהם בקרוב ל-50%.
 
לבאקס יש גם כמה נקודות חיוביות מהמשחק. הלחץ שלהם על הכדור היה אפקטיבי, הם סגרו מצוין את הצבע ועצרו את גולדן על 105 נקודות סך הכל. וזה בערב שהשלשות כן נכנסו.
מבחינה התקפית היה להם מאוד קשה, מידלטון לא הגיע למשחק והשלשות לא נפלו. כשהם ניסו ללכת ממש בכוח פנימה, השופטים שרקו לאופנסיב. אחוזי הקליעה שלהם היו נמוכים מכל הטווחים והם נתקעו על 95 נקודות, ביי פאר הכי נמוך שלהם העונה. גם כאן הקרדיט מתחלק בין הגנת הווריורס לעובדה שמילווקי פשוט תפסה ערב קליעה חלש.