קיירי מתחיל להתאקלם בבוסטון

picki23

New member
רוב מה שאמרת לא סותר את מה שאני אמרתי

אמרת שהיכולת האישית שלו/ משחק עם הורפורד מקום שלישי.. מקבל את זה מה אני אגיד לך.

האמירה שלי מבוססת על מונחים שהם לא סטטיסטים ובמקרה הם גם קצת מגבים אותי ולגמרי מגבים אותך (אין סתירה מלאה בין מה שאנחנו אומרים, אלא בהסקת המסקנות)

קיירי מוביל את הקבוצה שלו, לעונה מצוינת.. האם הוא מקבל את העזרה שהוא צריך לקבל? כן..

אבל אפשר גם להסתכל על עוד שחקנים שמקבלים את העזרה שהוא מקבל ולא עשו את מה שעשה בזמנו וכו'.. הדוגמה הכי טובה היא טורונטו ולאורי/ דרוזן מי שתבחר מהם. היה להם צוות משלים מצוין ובסוף הם היו לוזרים.

הנוכחות של קיירי על המגרש מורגשת כאלפא דוג של הקבוצה וזה חשוב גם בקבוצות שהם תלויות מערכות כמו של ברד סטיבנס. אני מקווה שזה מתייחס מספיק לטענות שלך.

לגבי הטענה עם הארדן ויאניס, כרגע להארדן יש קייס לגיטימי ויאניס הוא בקליבר של MVP שבסופו של דבר לא מקבל את העזרה שצריך. מצד שני הקבוצה בלעדיו שווה פלייאוף במזרח. יש פה בעד או נגד. אני כן חושב שיאניס עדיף על קיירי כשחקן, בכל צורה.

זה לא הופך את קיירי לMVP לא לגיטימי בעיניי ואם אתה חושב שהוא לא לגיטימי אז סבבה לך, סובייקטיבי אבל לדעתי אתה טועה. המספרים של קיירי אולי פחות טובים משנה שעברה אבל התפקיד שלו הרבה יותר גדול והוא עומד בדרישות התפקיד למעלה מהמצופה.

אתה מצפה ממנו להיות סטף? סטף הוא הפוינט הגארד השני הכי טוב ב NBA אחרי הארדן.. זה לא אותו קליבר של כשרון בעיניי. בסופו של דבר לקיירי יש יתרונות מסוימים על סטף - הוא יכול לשמור טוב כמו סטף, למסור כמו סטף ולא לקחת זריקות הזויות כשברור שהמומנטום לא אצלך (גמר 2016). אגב אני חושב (ולא מציב פה עובדה) שההסתברות שבבקלאץ' קיירי יקלע זריקה גבוהה יותר משל סטף.

העניין הוא שיש פה דיון לגיטימי ואם יש פה דיון לגיטימי אז קיירי מועמד לגיטימי.

אין לי כ"כ מה להוסיף בנושא. הדעות שלי לא חלוקות. אני שמח שהוא האכיל רבים מהמדיה בכובעם. הם טענו שהוא לא מסוגל לסחוב קבוצה. הוא כן. השאלה לאן ולמה משווים אותו? אמרו שכשקליבלנד יורדת מהמגרש האחריות עליו וצודקים אבל אולי הוא לא הבעיה - וזה בדיוק מה שהוא הראה.
 

rapgamer4ever

New member
אתה אומר על קיירי דברים טובים ונכונים

העניין שזה לא מספיק טוב בשביל MVP העונה בהתחשב ביריבים שלו. קיירי השחקן הכי טוב בבוסטון והוא נהדר בקלאץ'. אבל כשאתה אומר שהוא לא באותו קליבר של קרי או הארדן זה שומט את הקייס שלו ל-MVP, לפי דעתי. אתה בעצם אומר שהוא עושה עונה מצוינת בהתחשב בציפיות ובנסיבות, אבל עדיין יש חבורת שחקנים יותר טובה ממנו. אני מסכים וחושב שה-MVP אמור להגיע לשחקן מאותה חבורת עלית.
&nbsp
אגב המקרה של הארדן מורכב. כרגע הוא ה-MVP בחסרונו של כריס פול, אבל אולי עם החזרה של פול הדינמיקה תשתנה. נמשיך לעקוב.
 

FrecCo

Member
הפוך...

ראסל הוביל את אוקלהומה לפלייאוף לבד, מדובר בקבוצה שלא הייתה מסוגלת לקלוע סל שדה כשהוא לא על המגרש.
בוסטון הוכיחו כבר שהם מעולים גם כשקיירי לא על המגרש.
&nbsp
עם כל הכבוד לקיירי, בוסטון קבוצה מעולה והוא לא סוחב ערימה של עגלות. ראס כן עשה את זה, כנראה בצורה הכי מרשימה ששחקן סחב עגלה מאז לברון של קליבלנד ב2007.
 

rapgamer4ever

New member
מבחינת נתוני פלוס/מינוס

בוסטון +8.5 כשקיירי על המגרש, +7.5 בלעדיו.
אין לי ספק שלקיירי יש אפקט, במיוחד כשלוקחים בחשבון שהספסל של בוסטון טוב מרוב הספסלים בליגה, אבל זה עדיין מצביע על קבוצה שמשחקת טוב גם בלי הכוכב שלה.
&nbsp
אם תשווה להארדן למשל שיוסטון באמת מתבססת עליו, הם +11 עם הארדן ו+1 בלעדיו.
אצל יאניס הקבוצה רק +3 איתו על המגרש אבל מתפרקת -20 בלעדיו.
&nbsp
זה לא שנתוני הפלוס/מינוס צריכים לקבוע מי ה-MVP אבל הם מחזקים את הטענה שקיירי לא אחראי להצלחה של בוסטון באותה מידה שהארדן אחראי להצלחה של יוסטון, למשל.
 

FrecCo

Member
אם אתה יכול להביא גם את של ראסל מעונה שעברה

זה יסגור את הדיון מעולה
 

rapgamer4ever

New member
+4 כשהוא על המגרש, -8 כשהוא על הספסל

הנטייה היא להסתכל על הפער בין רייטינג עם השחקן לרייטינג בלעדיו.
מהבחינה הזאת קיירי העונה הוא +1, הארדן +10, ווסטברוק בעונה שעברה +12.

כמו כל נתוני פלוס/מינוס הם נלקחים בעירבון מוגבל אבל במקרה הזה הם די מתארים את התלות הגבוהה של הקבוצה בהארדן ובווסטברוק, לעומת התלות הפחותה של בוסטון בקיירי.
 

picki23

New member
case didn't even start to exist

ובטח שלא על בסיס +/- גרידא..

תן לעונה לעבוד, אחרי 82 משחקים תשווה בין הנתונים של ראסל לבין הנתונים של קיירי מנורמלים לפי משחקים ששיחקו ולא שיחקו.

אל תהיו ליצנים
 
אורלנדו - אינדיאנה: כשבוגדה קולע אפשר לכבות אורות

רבע א': משחק מפוזר מוביל לאיבודי כדור שמובילים לנקודות במתפרצות
4 דקות מהפתיחה, 14 מ-16 הנק' הראשונות במשחק הן תוצאה של איבודי כדור [8 לזכות אורלנדו].

31-34 לאינדיאנה בסיום הרבע הראשון. אינדיאנה עם 65% מהשדה, אורלנדו עם 58%. אורלנדו עם 7 איבודי כדור ברבע. תדיאוס יאנג עם 10 נק' ב-5 מ-5 מהשדה וויקטור אולדיפו עם 9 נק' מובילים את אינדיאנה. בצד השני, ניקולה ווצ'ביץ' עם 10 נק' ב-4 מ-5 מהשדה [2 שלשות]. אורלנדו עם 5 מ-7 משלוש, אינדיאנה עם 1 מ-3.

רבע ב': משחק תחרותי, כדורסל טוב
אינדיאנה עם פתיחת 3 מ-17 מהשדה עד לאמצע הרבע, אבל רק פיגור 3 בזכות עבודה טובה בהגנה שמגבילה את כמות הזריקות של אורלנדו. בדקות הבאות הגנה חזקה של אינדיאנה מובילה לחטיפות, שמובילות לסלים קלים במתפרצות ויתרון. בפוזשנים האחרונים, איבודי כדור של אינדיאנה מובילים לנקודות בצד השני ומחזירים את היתרון לאורלנדו.

50-55 לאורלנדו במחצית. אורלנדו ב-51% מהשדה, אינדיאנה ב-43%. 12 שינויי יתרון במחצית הראשונה ו-5 פעמים שיוויון. יתרון השיא במשחק עד עכשיו של אינדיאנה - 6, אורלנדו - 5. אולדיפו עם 13 נק', תד יאנג עם 10 וסאבוניס עם 10. ווצ'ביץ' מוביל את אורלנדו עם 14 נק'.

רבע ג': ריצה שכל כולה בוגדנוביץ' ואולדיפו
בוגדנוביץ' עם 7 נק' ב-5 הדקות הראשונות, נכנס לזון אחרי מחצית ראשונה שקטה. ווצ'ביץ' בצד השני עם הרבה נוכחות בצבע עושה נקודות מבפנים ומבחוץ, מאוד נייד. בדקות הבאות ויקטור אולדיפו לוקח אחריות והובלה, הולך לקו ומשיג נקודות קלות בחדירות.

כ-4 דקות לסיום הרבע, בוגדנוביץ' עם שלשה נוספת מחזיר לנו את היתרון הגדול במשחק עד כה - 6 הפרש. הפייסרס מסיימים את הרבע בריצת 7-20, ואחרי שלושה רבעים התוצאה היא 72-78 לאינדיאנה. בוגדנוביץ' עם 13 נק' ברבע נראה חד. אולדיפו עם רבע של 9 נק', הרבה הליכות לקו. הם הובילו.

רבע ד': סלי קלאץ' של בוגדנוביץ'
בפתיחת הרבע, ממשיכים מאיפה שהפסקנו - בוגדנוביץ' עם שלשה, יתרון 9.
4 דקות לסיום, שלשה נוספת של בוגדה נותנת יתרון דו-ספרתי לראשונה במשחק - 11. זה רק שניות לאחר שאולדיפו ירד לחדר ההלבשה עם עבירה חמישית ופציעה קלה. לא באמת פציעה, הוא יחזור תוך כמה דקות. רבע חלש התקפית של אורלנדו, האחוז צנח בחצי השני, המון איבודים, לא קולעים עונשין כל המשחק.

2 דקות לסיום, שתי שלשות של אורלנדו, אחת של ארון גורדון ושנייה של אוון פורנייה, מורידות ל-5 הפרש. משחק פתוח, בערך. בצד השני, אולדיפו מגיב עם אנד וואן. קולע מהקו. יתרון 8, 1:30 לסיום. נראה סגור.

פורנייה עם עוד שלשה! שוב רק 5 הפרש, אבל השעון עובד לטובתנו. עצירה ואז בסוף שעון ארון גורדון עם הגב לסל במהלך נהדר קולע זריקה קשה מחצי-מרחק על תד יאנג. רק 3 הפרש, 50 שניות לסיום.

פסק-זמן. חוזרים, וחוזרים טוב! אולדיפו חותך את ההגנה ובסוף שעון מוציא לבוגדנוביץ', שמקפיץ את השומר שלו ועולה לשלשה -- מאני! 6 הפרש, 30 שניות לסיום. אני קורא בול גיים.

בצד השני, ווצ'ביץ' מעיף שלשת התאבדות שלא נכנסת, כדור אינדיאנה, נגמר הסיפור.

97-105 לאינדיאנה בסיום. שתי הקבוצות קלעו באזור ה-42% מהשדה לאחר אזור ה-60% ברבע הראשון, כאשר אורלנדו עם 33% בלבד במחצית השניה. 42% מהשדה זה האחוז השני הכי נמוך של אינדיאנה העונה. אינדיאנה עם הפסד 1 בלבד ב-10 משחקים בהם קולעת ב-40% או יותר משלוש [הלילה - 8 שלשות], כאשר גם אותו הפסד היה נגד הניקס במשחק שהובילה ב-16. אבל סיפור המשחק הוא איבודי כדור בצד אחד - 22 של אורלנדו לעומת חטיפות של אינדיאנה - 17. אינדיאנה היתה רחוקה רק 2 חט' משיא הקבוצה שנקבע בניצחון על וושינגטון בולטס באפריל, 1984. אורלנדו ניצחה בנק' מאיבודי כדור [18-26], אבל עשתה את רוב הנזק בדקות מבולבלות בפתיחת המשחק ובדקות האחרונות של המחצית הראשונה. מדובר בניצחון חוץ שישי של הפייסרס כאשר בעונה שעברה הגיעו לזה רק בסוף חודש ינואר.

מצטיין המשחק: ויקטור אולדיפו. 29 נק' [19-8 מהשדה, 2-1 משלוש, 14-12 מהקו], 9 ריב' [2 בהתקפה], 5 אס' [1 איבוד כדור] ושיא קריירה של 7 חט' ב-34 דקות. היה אגרסיבי, גם אם איבד כדורים, והלך לקו הרבה בדקות הריצה ברבע השלישי. צבירת הנק' שלו היתה טובה מאוד - 9 ברבע הראשון, 4 ברבע השני, 9 ברבע השלישי ו-7 ברבע הרביעי;

בוגדנוביץ' עם 26 נק' [5 שלשות] באחוזים טובים. קלע 24 מה-26 במחצית השניה. השלשות היו 'דגרים' שהרחיקו כל פעם את אורלנדו. בדקות ההכרעה שלשה שלו מאסיסט של אולדיפו סגרה את הסיפור. בוגדנוביץ' קלע 8 שלשות במשחקו הקודם נגד אורלנדו בעונה שעברה במדי וושינגטון והלילה הוא משחק שלישי בעשרה ימים שבוגדנוביץ' קולע לפחות 5 שלשות;

באורלנדו, ווצ'ביץ עם 25 נק' [19-11 מהשדה, 6-3 משלוש] ו-13 ריב' [7 בהתקפה] ב-29 דקות היה המוביל באורלנדו בדקות הטובות שלהם בהתקפה. מיילס טרנר הובס, ואפילו שאני לא יכול לייחס את זה לווצ'ביץ', הנוכחות שלו היתה גדולה במשחק הזה והוא תקף את הסל גם מבפנים וגם מבחוץ וזה היה משמעותי בהרבה דקות;

ליין ליף: לראשונה העונה שטי ג'יי כשיר ולא מקבל דקות. יש לו 12 דקות בלבד בארבעת המשחקים האחרונים כולל הלילה. מקמילן הלך על רוטציה של 8 שחקנים ועשה עבודה טובה עם הדקות של הספסל [כל השלושה עם 20 דקות או יותר]. אני מתחבר לפילוסופית המשחק ואני חושב שהזכרתי את זה בתחילת העונה - אתה בחוץ נגד קבוצה ברמה שלך, המשחק הוא תחרותי ופתוח לכל - אין שום סיבה לא להשתמש בשחקנים הטובים ביותר שיש לך אם זה עובד ואתה מקבל מהם דקות טובות. אתה רוצה לנצח, אז אתה עושה מה שצריך. התנהלות נכונה ולא מובנת מאליה בליגה של רוטציות ו-82 משחקים.

המשחק הבא -- אנו זוכים למנוחה ארוכה וחיונית לאחר 3 משחקים ב-4 ימים [ניצחנו את כולם! יש!] כאשר המשחק הבא יהיה בבית, נגד טורונטו [ו']. אינדיאנה רוכבת על רצף של 4 ניצחונות [השלישי הכי ארוך כרגע בליגה] ומקום 8 במזרח.
 

Cade Foster

New member
לא חושב שהיה כדורסל טוב באיזשהו שלב

המון איבודי כדור והאמת שראו שאנחנו בלילה שני של בק2בק + רוטציה של 8 שחקנים, הרבה שחקנים היו מתחת לרמתם הרגילה (בעיקר קוליסון). על אולדיפו זה לא משפיע, ככל שהמשחק מתקרב לסוף פערי האתלטיות לטובתו מורגשים כשהשומרים שלו עייפים. בכלל אני נורא אוהב את האיזון בקבוצה - משחק קודם הוא לא זרק הרבה וסיים ערב שקט כי כולם התפוצצו, הפעם ה29 נקודות שלו היו נחוצות כדי לנצח וזה מה שקרה.
&nbsp
בוגדנוביץ' זה שיחוק ענק. הייתה לי הרגשה טובה לגביו, הוא חזק בקטע של יעילות, בוחר טוב את הזריקות שלו ואני אוהב שחקנים כאלה, אבל גם אני לא האמנתי שהוא עד כדי כך טוב.
&nbsp
אני קצת חושש שהרוטציה הקצרה תפגע בנו בטווח הארוך. מקווה שהחזרה של רובינסון (מתישהו בדצמבר) תפחית מהעומס. אני גם די מצפה לראות אותו בעונת חוזה ובפלטפורמה מושלמת כדי לפרוץ.
&nbsp
באורלנדו התשמתי מהקליעה של ווצ'ביץ', אם הוא לא רק תפס יום אז זו הפתעה נעימה, אני נוטה לחשוב שהוא באמת השתפר כי הטכניקה שלו בזריקה מאוד יפה. מי שכבר אפשר לכתיר כבאסט זה אלפריד פייטון שלא רק שהקליעה שלו הולכת ונראית גרוע יותר (אפילו מהקו הוא חלש) גם שפת הגוף שלו כאילו משדרת שהוא התייאש כבר ומבין שמהעונה הבאה הוא כבר יתחיל במאבקי הישרדות בליגה. ובלי קשר, שמישהו יתפוס אותו כבר ויעביר מסור חשמלי על הראש שלו. אני לא יכול לראות את הדבר הזה.
 
למעלה