יכול להיות שסטפן מארבורי קצת התפספס?

OrEl74

Well-known member
מנהל
יכול להיות שסטפן מארבורי קצת התפספס?

11 עונות בליגה
846 משחקים
19 נק' ו-7.5 אס' בממוצע למשחק
אבל מעולם לא הגיע להישג משמעותי ודי יצא לו שם של טראבל מייקר
את 8 העונות האחרונות הוא מעביר בליגה הסינית שם הוא מככב אבל כמובן שזה לא כזה להיט.
מצד שני, אולי זה אומר משהו על האופי שלו אם הוא מעדיף לככב בליגה לא מעניינת מאשר לנסות ולהגיע לאליפות ב-NBA

ובכל זאת, יכול להיות שהתפספס פה שחקן שהיה יכול להגיע הרבה יותר רחוק? ובטוח שהיה יכול להיצרב הרבה יותר בזיכרון הקולקטיבי.

 
שמע מזה התפספס

גילברט ארינאס לא התפספס?
שחקנים עם אופי בעייתי אוכלים את מה שהם בישלו ולא מגיע להם לשחק בליגה הטובה בעולם במקרים כאלו. אני זוכר שמארבורי הסתכסך עם ההנהלה של הניקס או משהו כזה.. אבל לך תדע מה היה מאחורי הקלעים
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
גילברט ארינס זה מקרה אחר

נכון שגם הוא היה טיפוס בעייתי אבל הפציעות זה מה שגמר אותו.
במקרה של מארבורי אתה מדבר על שחקן שפשוט החליט ללכת אחרי הכסף (ב-2008 הוא הרוויח בליגה הסינית 22 מליון שזה הרבה יותר ממה שהוא היה מקבל ב-NBA)
&nbsp
 

rapgamer4ever

New member
מארבורי היה חלק משינוי מגמה בליגה

של רכזים סקוררים שהחזיקו הרבה בכדור ושיחקו אחד על אחד.
אייברסון היה המוצלח מביניהם אבל גם מארבורי, סטיב פרנסיס וארינאס comes to mind.
אני חושב ששיטת המשחק הזאת לא הוכיחה את עצמה ומארבורי אמנם דפק מספרים יפים אבל לא הנהיג שיטה מנצחת. כנ"ל לגבי החבר'ה האחרים שאפשר לסכם את הקריירה של כולם כאנדראצ'יברים.
&nbsp
זה גם העניין של האופי כפי שצוין אבל גם ואפילו בעיקר נטייה לסגנון משחק שלא עובד ברמות הכי גבוהות. hell, אפילו נבחרת ארה"ב של אייברסון ומארבורי חטפה ב-2004 באולימפיאדה 3 הפסדים (כנראה הקמפיין האמריקאי הגרוע בכל הזמנים).
&nbsp
למרות זאת אותה מגמה היוותה חלק בלתי נפרד מהכדורסל של היום בו יש רכזים סקוררים אבל כאלה שמתבססים יותר על יצירה מהפיק אנד רול ועל קליעה משלוש.
&nbsp
לגבי ההחלטה לעבור לסין- מארבורי היה מעבר לשיא והלך ואיבד את הרלוונטיות שלו בליגה. דוקא נשמע שזו הייתה בחירה מוצלחת עבורו הן מבחינה פיננסית והן מבחינה אישית, הוא עשה בסין קריירה מאוד יפה ממה שהבנתי, השתלב חברתית, העלה מחזמר וכו'.
 
למעלה