גולדן נגד קאבס יהיה כמו המסיבה שלפני סוף העולם
אני לא חשבתי שכך יהיה, אבל נראה שהמעבר של דוראנט הפך את המערב לתחרותי בערך כמו המזרח. איפשהו קיוויתי שהכימיה בגולדן סטייט תיהרס ונראה אותם חווים בעיות מנטאליות. זה לא קרה. מה שכן קרה מריח כמו מה שקרה לפני 7-8 שנים במזרח, עם המעבר של לברון למיאמי.
 
כמו דוראנט בOKC, גם לברון הגיע לגמר צעיר מאד. אבל משך שלוש-ארבע שנים הייתה לו תחרות אמיתית וקשה. בוסטון ואורלנדו ניצחו אותו. אז הוא עשה מהלך חסר תקדים שפשוט חיסל את התחרותיות במזרח. לפני שלברון עבר למיאמי אני לא זוכר אף מקרה של סופרסטאר שכבר זכה בMVP והגיע לגמר הNBA ועובר לקבוצת כוכבים. שחקנים טובים תמיד עברו בין קבוצות, אבל המעבר היה תמיד לקבוצות בינוניות, או התקבצות קצרת מועד של סופרסטארים סביב גילאי 32.
 
מספר דוגמאות: כשקארים עבר ללייקרס הם היו בתהליך בנייה. כשצ'ארלס בארקלי עבר לפיניקס, הם היו קבוצה בינונית והוא עצמו עוד לא הגיע לשום מקום. אחר כך כשהוא עבר ליוסטון עם סקוטי פיפן, הם היו סביב גילאי 33-34. כנ"ל הלייקרס של 2004. שאק עבר למיאמי בגיל 34, ג'ייסון קיד חזר לדאלאס בגיל 35 וכו' וכו'... ויש את התקדים של הביג 3 של בוסטון. הוא בהחלט היווה השראה מכוערת וראשיתה של מגמה מדאיגה. אבל כיוון שהם היו שני שחקנים בני 32-33 ברור היה שאין להם יותר משנתיים-שלוש. וכך היה.
 
לעומת כל זה המהלך של לברון שבר השוק. MVP של הליגה עובר בגיל 26 לשחק עם FMVP בן 28 ועם סופרסטאר נוסף בן 26. לא פלא שהוא נאם על "נביא לא אליפות אחת, לא שתיים, לא שלוש...". זה היה משהו שלא נעשה מעולם. לטעמי המהלך של לברון היה כזה FUCK YOU על כול מה שהיה מקובל, שהוא עודד הלכים מכוערים אפילו יותר, כמו זה שנעשה מצד קווין דוראנט. מהלך כזה בחיים לא היה נעשה לפני המהלך של לברון.
 
לכן כמו שאני רואה את זה, אנחנו נמצאים במעמד שלא היה מעולם בליגה הזו. בשנתיים שלוש הקרובות גמר הNBA יהיה איכותי ותחרותי, אבל הדרך אליו תהפוך חסרת משמעות. זה קצת כמו ללכת למסיבה רגע לפני שאתה יודע שמגיע סוף העולם. זו תהיה המסיבה הכי טובה שהיית בה, אבל אחריה נצטרך לאסוף את השברים.