התארחות ואירוח 50% / 50% ?

התארחות ואירוח 50% / 50% ?

מתלבטת מה לעשות בענייני ההתארחות של הגדולה (בת 6, כתה א'). אני מזמינה לפה המון חברות שלה (השנה רק חברות, בלי חברים, בנים הם איכסה, מסתבר), לרוב בערך פעמיים בשבוע.
והיא מקבלת מעט מאד הזמנות לחברות "בתמורה". לי זה לא כ"כ מפריע ואני מעדיפה לארח פה ולהיות איתן, ולרוב גם באמת יש לי קושי לוגיסטי לאסוף (אחים קטנים), אבל לפעמים היא מבקשת ללכת לחברה. ואין לי הזמנה מהאמא.
אני תמיד מארחת אצלי קודם כל את החברה, השאלה אם אחרי שהיתה אצלי פעם פעמיים מקובל לשלוח הודעה נוסח: יוכבד ושריי רוצות להיפגש, יהיה מתאים לך שנקבע אצלך בתאריך זה וזה. או שאני ממש דוחפת את עצמי?

אני לא מצפה שזה יהיה שוויוני לגמרי, אבל הייתי שמחה שמדי פעם היא תצא מהבית ותחווה דינמיקה של בית אחר. יש דרך מנומסת לעשות את זה? או שאני תלויה בחסדי ההזמנה הפורמלית? איך זה אצלכן? איך הייתן מגיבות אם אמא היתה שואלת אם הבת יכולה לבוא אליכן בלי שהזמנתן?
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
בהחלט נקודה רגישה

אבל אם אירחת פעם אחת, את בהחלט יכולה לדבר עם האם השנייה על זה ולספר לה על הבקשה של הבת שלך.
אני מסייגת לומר שלפעמים להורים אחרים קשה להתנהל עם נורמת האירוחים, אני באופן אישי צריכה להזמין שני חברים כבר (אני מקפידה על שיוויון) ולא מוצאת ימים פנויים. כך שאם את רואה בזה התנהגות שחוזרת על עצמה, אז כן תעלי את זה בפני ההורה השני
 
אני לא חושבת שאפשר (או שצריך) להקפיד על שוויון

רק רוצה לפעמים לתת לה חוויה אחרת, רחוק מהבית, מהאחים, ממני.
היא כבר גדולה וצריכה את זה מדי פעם. הקטנים רק מארחים בבית (ועוד לא הלכו לאף חבר).
לאמצעי אני מזמינה חבר לבד, ולקטנה רק חבר + הורה מלווה (רק כאלה שאני מיודדת איתם). עדיין רוב החיים החברתיים הם של הגדולה בשלב הזה, והיא גם הכי צריכה את זה, כי עברה למסגרת חדשה לגמרי מבחינה חברתית.

אז מה, פשוט להידחף? מה בדיוק היית אומרת? לא כ"כ נעים לי - ומה שכתבת רק מחזק את אי הנעימות, כי זה מראה לי שהורים כן שמים לב, ולפעמים פשוט לא יוצא ועובר שבוע (ועוד אחד) ולא בא לי לדחוף את הבת שלי כמו איזו מין 'מטלה' לאמא אחרת.
 
כן, להדחף באלגנטיות

כיוון שאת הזמנת וטרחת וארחת פעם ופעמיים - את יכולה לפנות ולבקש לארח את הבת כשמתאים להם. לחלוטין לגיטימי ולא חסר נימוס.
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
אני כן שמה לב לאירוחים

אני לא עם סטופר, אבל אם יש משהו שמעלה לי את הסעיף זה הורים שבראש חולפת להם מחשבה שהורה אחר הוא בייביסיטר. אירחת פעמיים? הם צריכים לארח גם.
מה גם שאני עייפה מהנושא הזה. לארח ולהתארח ולדאוג לזה, במיוחד כשהקטן שלי בן חמש באובססיה להזמין ולהתארח כשהחברים שלו פחות בקטע.
&nbsp
מה שעשיתי שנה שעברה איתו זה דיברתי עם שתי אימהות מראש על זה בסגנון של-
את שומעת הוא מאוד בקטע של לארח חבר ולהתארח, בואי נעשה סבב מפגשים ביניהם?
ואת יכולה לסמס לאמא שאירחת את הבת שלה משהו כמו
היי מה נשמע. תקשיבי הבת שלי ממש רוצה להתארח אצלכם. מתי פנויים?
&nbsp
 

שמוגל1

New member
לי ממש אין בעיה

בטח אם הילדה הייתה אצלנו כבר פעמיים ולא קיבלנו הזמנה נגדית והבת רוצה אז אני מסמסת משהו כמו-הי,דנה רוצה לבוא לשירה,יכול להתאים השבוע?
זה מאוד תלוי כיתה/גן,הייתי כבר עם הורים בגן שלא הזמינו אבל התארחו בכיף ובלי סוף
והייתי גם בגן אחר שההזמנות היו הדדיות
 
קודם כל, סחתיין על זה שאת מזמינה חברות,

ועוד פעמיים בשבוע!.
אני סופר גרועה בזה, ומי שמזמין / מוזמן אצלי הם תמיד הילדים בעצמם - מקסימום בעידודי. וכשאמהות מציעות לי להפגיש בין הילדים*, אני גם לא עושה עם זה כלום - עד שהילדים קובעים משהו זה נשאר באוויר, אלא עם האמא קובעת איתי על המקום (אז אולי זה כן סוג של תרומה שיכולה להיות לי - עדיף לקבוע על המקום. ואם לא קובעים והאמא לא חוזרת אלייך, זה לאו דווקא כי היא לא מעוניינת לארח - אולי היא סתם אמא כמוני שדברים כאלה מתמסמסים אצלה).
כך שרק רציתי להגיד כל הכבוד לך.
עצות אין לי, כמובן, כי אצלנו זה לא תלוי בי.

*אגב, אצל הילדות שלי בנים אף פעם לא הופכים לאיכס. אבל לפעמים יש לחץ שלילי/הקנטות מהכיתה על ילד וילדה מיודדים - אומרים שהם מאוהבים וכו', ולכן לפעמים הן משתדלות להצניע את העניין. כרגע החבר הכי טוב של הבת הגדולה ושל הבת הקטנה הם בנים, ואצל הבת השנייה במקרה לא, רק כי החבר הזה עבר לאחרונה לחו"ל...
 
אופציה אולי

לא יודעת אם זה רלוונטי או יעזור במקרה שלך, אבל תבדקי אם הבנות מתאמות או מנסות לקבוע בינן לבין עצמן.
אצלינו הילדים עושים את זה ולפעמים הבן שלי מודיע שהוא "קבע" עם חבר שהוא ילך אליו. הרבה פעמים זה בכלל לא רלוונטי ואפשרי, וכמובן דורש תיאום עם האמא. אבל אחרי כמה פעמים שהבן שלי ביקש ללכת לחבר וטען שהחבר "הזמין" אותו, התקשרתי אל האמא ואמרתי לה משהו על זה שהילדים קובעים בינהם ואולי כדאי לתאם משהו. אני מודה שזה הרגיש לי קצת לא נעים להתקשר, אבל בסופו של דבר זה היה ממש בסדר.
אם הבנות לא קובעות ככה, אולי את יכולה "לגרום" לזה" בעדינות. לשאול את הבת שלך אם היא רוצה לפעמים ללכת לחברה, וכדו', ואיכשהו לגרום לבנות לדבר על זה.
 
תלוי מה מקובל אצלכם

אצלנו זה מאוד מקובל, הרבה פעמים כשאני מגיעה לאסוף ניגשים אלי כבר בזוג ואומרים שרוצים להיפגש היום ושאתאם עם ההורים של הילד השני אצל מי.
שאלת איך הייתי מגיבה אם האמא השנייה הייתה פונה אלי- אז מבחינתי זה סבבה.
איך את היית מגיבה אם הנייד שלך היה מצלצל ועל הקו הייתה ילדה בת ארבע וחצי מהגן של הילדה?!
שוב, עניין של נורמות.
 
יצא לי לאסוף ילדים הביתה באופן ספונטני

אבל זה היה בגן בשנה שעברה.
אני מתרשמת שבכיתה החדשה מאד מקובל לקבוע מראש. אחרי אמא אחת 'רדפתי' יותר משבוע בהודעות עד שהצלחנו למצוא זמן שאוכל להזמין אותה אלינו..... ושוב, זה שלי אין בעיה לארח, לא אומר שלאמא אחרת זה מתאים כמוני.
בינתיים אני משתדלת להזמין הרבה, רוב הבנות שהן חברות שלה כבר היו פה פעמיים. מקווה שהעניין 'ישתחרר' לאורך השנה ועם ריבוי המפגשים. ואולי גם בעזרת חגיגת יום ההולדת שהולכת ומתקרבת, ואליה יבואו כל הבנות מהכיתה.
 
גם אני כמוך יוזמת ומזמינה המון...

ובנוסף אני תמיד משאירה את הבן שלי למעט זמן אצל אחרים (תמיד מקפידה לאסוף לפני ארוחת ערב) בעוד שחבריו אוכלים אצלינו ונשארים זמן רב יותר.
&nbsp
האירוח אצלנו יותר נוח לי (מהרבה סיבות...) - רק שלפעמים הוא מבקש ללכת לאחרים כי רוצה לשחק גם במשחקים של אחרים,
&nbsp
אז במידה ואין הזמנה - אני אומרת לו שכאשר נראה את אמא של "יחזקאל" יחד עם "יחזקאל" תזכיר לי לשאול אותה מתי הם פנויים - הוא בן 3...אז זה נראה תמים ומגיע ממנו...אולי פחות רלוונטי לגיל של ביתך?...אבל זו יכולה להיות אופציה טובה...
&nbsp
אני לא הייתי מרגישה בנוח להציע שהוא ילך לחבר אחר...המקסימום הוא להגיד לאמא שפיצי שלי ישמח להיפגש עם הבן שלה ואז לשאול מתי נוח והיכן ולציין שכמובן מוזמן גם אלינו...(רמז עדין...)...אחרי מספר פעמים שאירחת חבר כזה האמא סביר להניח תבין את הרמז...
 
אצלנו מקובל לגמרי להגיד הבנות רוצות להיפגש אפשר אצלכם הפעם?

לא חושבת שאפשר שיהיה ממש 50-50 ולא בטוחה שצריך. יש ילדים שאני מעדיפה להזמין כי הבתים שלהם לא ממש מתאימים לאורח החיים שלנו. יש ילדים שהבן שלי מעדיף דווקא להתארח אצלם. יש הורים כמוך עם אחים קטנים שיותר נוח להם לארח מאשר לצאת החוצה בשבע בערב לאיסופים. אבל אם אני מרגישה שהוגדשה הסאה ושעייפתי מלארח את יוכבד כבר בפעם החמישית החודש אז בלי שום בעיות אומרים לאמא שמעדיפים אצלם. אגב, לדעתי הרבה פעמים אמהות אחרות לא עושות את זה מרוע או מנצלנות אלא כי הן לא שמות לב. לא כולן שמות לב לדברים כאלה.
 
למעלה