ירושה

[אורחים בפורום]

ירושה

ירושה
אמי נפטרה והורישה לי ולאחי נכס. אבי נפטר מזמן.
קראתי שבעיקרון אין לבעלי זכות על הנכס. אלא אם השקענו בו.
הענין הוא שמדי פעם בפעם מימנו דברים קטנים כמו עוזרת בית או תיקונים מכספנו המשותף. אם כי, אמי סייעה לנו רבות בגידול הילדים ובאופן קבוע גם באה אלינו לשמור עליהם ולטפל בבית כשעבדנו ללא תמורה כספית, כך שאפשר לראות בהשקעה שלנו בנכס גם 'תמורה' עבור ההשקעה שלה.

האם לאור התמונה הזו, יש לבעלי זכות בנכס שירשתי ?

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

שיתוף ספציפי בנכס שהתקבל בירושה

ירושה
אמי נפטרה והורישה לי ולאחי נכס. אבי נפטר מזמן.
קראתי שבעיקרון אין לבעלי זכות על הנכס. אלא אם השקענו בו.
הענין הוא שמדי פעם בפעם מימנו דברים קטנים כמו עוזרת בית או תיקונים מכספנו המשותף. אם כי, אמי סייעה לנו רבות בגידול הילדים ובאופן קבוע גם באה אלינו לשמור עליהם ולטפל בבית כשעבדנו ללא תמורה כספית, כך שאפשר לראות בהשקעה שלנו בנכס גם 'תמורה' עבור ההשקעה שלה.

האם לאור התמונה הזו, יש לבעלי זכות בנכס שירשתי ?

שיתוף ספציפי בנכס שהתקבל בירושה
שלום רב,

את צודקת שעל פי החוק, נכס שקיבלת בירושה הוא "נכס חיצוני" כלומר כזה ששוויו לא יאוזן ביניכם במידה ותתגרשו.
יחד עם זאת, לפי הפסיקה של בתי המשפט, במקרים מסויימים בכל זאת מייחסים לצדדים כוונה לשתף ביניהם נכס שכזה,אם הוכחה כוונה שכזו. בלשון המשפטית קוראים לזה "שיתוף ספציפי בנכס". אחד הפרמטרים שנקבעו להוכחת כוונת שיתוף כזו היא אכן השקעת כספים משותפים בהשבחת או תחזוקת הנכס.
קשה לתת תשובה חד משמעית לפי מה שכתבת. בעקרון, ככל שההשקעה של הכספים המשותפים בנכס גדולה יותר ולאורך זמן רב יותר, כך גדלה הנטיה לייחס כוונה לשיתוף בנכס.
כדי לקבל תשובה מדוייקת יותר, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. אציין שנושא השיתוף הספציפי בנכס שאמור להיות חיצוני לפי החוק, הוא אחד הנושאים בהם יש מידה רבה של חוסר ודאות, במובן שקשה מאוד להעריך מה יפסוק בית המשפט אם וכאשר הנושא יגיע לדיון. לכן ההמלצה המעשית היא להמנע מכל עירוב שהוא של כספים משותפים בנכס החיצוני ולשמור על הפרדה מוחלטת.

 

[אורחים בפורום]

כספים משותפים

שיתוף ספציפי בנכס שהתקבל בירושה
שלום רב,

את צודקת שעל פי החוק, נכס שקיבלת בירושה הוא "נכס חיצוני" כלומר כזה ששוויו לא יאוזן ביניכם במידה ותתגרשו.
יחד עם זאת, לפי הפסיקה של בתי המשפט, במקרים מסויימים בכל זאת מייחסים לצדדים כוונה לשתף ביניהם נכס שכזה,אם הוכחה כוונה שכזו. בלשון המשפטית קוראים לזה "שיתוף ספציפי בנכס". אחד הפרמטרים שנקבעו להוכחת כוונת שיתוף כזו היא אכן השקעת כספים משותפים בהשבחת או תחזוקת הנכס.
קשה לתת תשובה חד משמעית לפי מה שכתבת. בעקרון, ככל שההשקעה של הכספים המשותפים בנכס גדולה יותר ולאורך זמן רב יותר, כך גדלה הנטיה לייחס כוונה לשיתוף בנכס.
כדי לקבל תשובה מדוייקת יותר, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. אציין שנושא השיתוף הספציפי בנכס שאמור להיות חיצוני לפי החוק, הוא אחד הנושאים בהם יש מידה רבה של חוסר ודאות, במובן שקשה מאוד להעריך מה יפסוק בית המשפט אם וכאשר הנושא יגיע לדיון. לכן ההמלצה המעשית היא להמנע מכל עירוב שהוא של כספים משותפים בנכס החיצוני ולשמור על הפרדה מוחלטת.

כספים משותפים
תודה על התשובה המפורטת. הבעיה היא שהכספים שלי ושל בעלי הם משותפים כלומר אין לי כסף 'בצד' ולכן הכסף יצא מהחשבון הפרטי. מה גם שאמא שלי היא זו שתחזקה את הנכס לאורך זמן ובכספים גדולים. אנחנו נתנו רק מעט כספים. האם בית משפט יכול לקבל את הטיעון שהכספים שלנו הם תמורה להשקעה שלה בנו - כי לא שלמנו לה (מדובר על כך שהיא עשתה לנו הרבה מעבר למה שסבתא רגילה עושה. כמו תחזקה לנו את הבית ).

 

[עוד אילן יעקובוביץ]

שיתוף בנכס ספציפי

כספים משותפים
תודה על התשובה המפורטת. הבעיה היא שהכספים שלי ושל בעלי הם משותפים כלומר אין לי כסף 'בצד' ולכן הכסף יצא מהחשבון הפרטי. מה גם שאמא שלי היא זו שתחזקה את הנכס לאורך זמן ובכספים גדולים. אנחנו נתנו רק מעט כספים. האם בית משפט יכול לקבל את הטיעון שהכספים שלנו הם תמורה להשקעה שלה בנו - כי לא שלמנו לה (מדובר על כך שהיא עשתה לנו הרבה מעבר למה שסבתא רגילה עושה. כמו תחזקה לנו את הבית ).

שיתוף בנכס ספציפי
אני לא חושב שיש סיכוי רב לטיעון שהכספים המשותפים שהשקעתם בבית הם ״תמורה״ לעזרה של אמך לכם. יחסים משפחתיים שונים מיחסים עסקיים טהורים ובין המשפט לא מסתכל על זה כעסקת חליפין.
יחד עם זאת, אם כדברייך עיקר ההשקעות בבית נעשו ע״י אמך וההשקעות של הכספים המשותפים שלכם היו קטנות, כך בהתאמה קטן גם הסיכוי שבית המשפט יראה בבית כנכס שהיתה כוונה לשתף אותו.
צריך לומר גם שהתוצאה לא חייבת להיות שיתוף מלא או אי שיתוף בכלל, אלא בית המשפט יכול גם לפסוק על שיתוף באחוזים נמוכים יותר (פחות ממחצית).