מבט על יפן מקוריאה
כפי שציינתי אתמול ארוחה קוריאנית כוללת תמיד אורז, מרק וקימצ'י. לא ציינתי את השאר, שזה כל ה-"פאן-צ'אן", אלו הן התוספות של הארוחה. מדובר בעיקר בתוספות שעשויות מירוקות מבושלים. כשיש לי מזל זה כולל תפו"א וגזר, או טאן-מו-ג'י שאני אוהב. לפעמים יש שם גם בשר מאיזה סוג, ואפילו דגים לפעמים. זה די מזכיר מסעדה מזרחית ממוצעת בה מגישים שפע של סלטים לשולחן. יום בחדר אוכל היה איזה דבר ירוק ממשפחת גידולי הים. אני לא טעמתי, למרות שזה בריא. אבל עיניין אותי לשמוע, שזה מאוד פופולארי בקוריאה בימים אלו, כי זה מכיל יוד. יש כל מני סיפורים בקוריאה ואנשים שמודאגים מהקרינה. אפילו חדשות על כך שבסין אנשים התנפלו כדי לקנות מלח עם יוד. אני אגב הזמנתי כזה מישראל לפני כמה חודשים, זה פשוט יותר טעים. אז תמונת המצב היא שפיצוץ הכור ביפן הוא נושא רחוק שלא מפריע לחיי היום יום, ומצד שני זה נמצא תמיד ברקע. עוד בנושא יפן, אתמול בערב ישבתי עם אישתי מול הטלויזיה עם ערוץ הלויין מיפן, היא תירגמה לי כמה מהדברים שם. היה שם ראיון עם קבוצת כבאים מטוקיו כבאים שעסקו בצינון הבריכות מטילים של הכור. הם היו אמורים לעשות הכל בלי לצאת מהרכב בשל הקרינה, אבל בשל תנאי השטח היו חייבים לצאת מהרכב ולסחוב את הצייוד בידיהם. מהנדס שהיה שם החזיק במתקן התרעה מקרינה שכל הזמן השמיע אזעקות של קרינה גבוהה. הכבאים ספגו המון קרינה שם, אחד מהם צבר בסה"כ כמעט את הכמות המכסימלית שאינה מאוד מסוכנת. כששאלו אותו מה היה החלק הכי קשה בפעולה, הוא אמר שזה היה לפני כן, כשהוא היה צריך לספר למשפחתו שהוא צריך לצאת לפוקושימה להשתתף בפעולות שם. אני משער שכבאים רבים מרחבי יפן נשלחו לשם לתקופות קצרות כדי לחלק את הנטל של עבודה באזורי קרינה. עוד בטלויזיה הראו מחלבות בהן שופכים את כל החלב, כי אף אחד לא יקנה מהם חלב. הראו גם מפעל לאריזה ושיווק חלב שנמצא מעל לשיבעים קילומטר משם, אבל עדיין באותו מחוז, אז כמעט אף אחד רוצה לקנות ממנו חלב כי הוא נחשב באותו אזור. האזור לייד הכורים הוא אזור חקלאי בו מגדלים כל מני גידולים, אחד מהם היה תרד, שהאזור היה ידוע בתוצרת המשובחת שלו, ובכל יפן היו מביאים משם. עכשיו ביפן אי אפשר לרכוש תרד, כי אין כמעט בכלל מקורות אחרים. הראו גם סופרמרקט בו מנסים לחפש מקורות להביא כל מני מוצרים שאין להם אספקה מאז האסון.
כפי שציינתי אתמול ארוחה קוריאנית כוללת תמיד אורז, מרק וקימצ'י. לא ציינתי את השאר, שזה כל ה-"פאן-צ'אן", אלו הן התוספות של הארוחה. מדובר בעיקר בתוספות שעשויות מירוקות מבושלים. כשיש לי מזל זה כולל תפו"א וגזר, או טאן-מו-ג'י שאני אוהב. לפעמים יש שם גם בשר מאיזה סוג, ואפילו דגים לפעמים. זה די מזכיר מסעדה מזרחית ממוצעת בה מגישים שפע של סלטים לשולחן. יום בחדר אוכל היה איזה דבר ירוק ממשפחת גידולי הים. אני לא טעמתי, למרות שזה בריא. אבל עיניין אותי לשמוע, שזה מאוד פופולארי בקוריאה בימים אלו, כי זה מכיל יוד. יש כל מני סיפורים בקוריאה ואנשים שמודאגים מהקרינה. אפילו חדשות על כך שבסין אנשים התנפלו כדי לקנות מלח עם יוד. אני אגב הזמנתי כזה מישראל לפני כמה חודשים, זה פשוט יותר טעים. אז תמונת המצב היא שפיצוץ הכור ביפן הוא נושא רחוק שלא מפריע לחיי היום יום, ומצד שני זה נמצא תמיד ברקע. עוד בנושא יפן, אתמול בערב ישבתי עם אישתי מול הטלויזיה עם ערוץ הלויין מיפן, היא תירגמה לי כמה מהדברים שם. היה שם ראיון עם קבוצת כבאים מטוקיו כבאים שעסקו בצינון הבריכות מטילים של הכור. הם היו אמורים לעשות הכל בלי לצאת מהרכב בשל הקרינה, אבל בשל תנאי השטח היו חייבים לצאת מהרכב ולסחוב את הצייוד בידיהם. מהנדס שהיה שם החזיק במתקן התרעה מקרינה שכל הזמן השמיע אזעקות של קרינה גבוהה. הכבאים ספגו המון קרינה שם, אחד מהם צבר בסה"כ כמעט את הכמות המכסימלית שאינה מאוד מסוכנת. כששאלו אותו מה היה החלק הכי קשה בפעולה, הוא אמר שזה היה לפני כן, כשהוא היה צריך לספר למשפחתו שהוא צריך לצאת לפוקושימה להשתתף בפעולות שם. אני משער שכבאים רבים מרחבי יפן נשלחו לשם לתקופות קצרות כדי לחלק את הנטל של עבודה באזורי קרינה. עוד בטלויזיה הראו מחלבות בהן שופכים את כל החלב, כי אף אחד לא יקנה מהם חלב. הראו גם מפעל לאריזה ושיווק חלב שנמצא מעל לשיבעים קילומטר משם, אבל עדיין באותו מחוז, אז כמעט אף אחד רוצה לקנות ממנו חלב כי הוא נחשב באותו אזור. האזור לייד הכורים הוא אזור חקלאי בו מגדלים כל מני גידולים, אחד מהם היה תרד, שהאזור היה ידוע בתוצרת המשובחת שלו, ובכל יפן היו מביאים משם. עכשיו ביפן אי אפשר לרכוש תרד, כי אין כמעט בכלל מקורות אחרים. הראו גם סופרמרקט בו מנסים לחפש מקורות להביא כל מני מוצרים שאין להם אספקה מאז האסון.
