מחשבות מטרידות

[amlia1]

מחשבות מטרידות

שלום לכולן,
לפני מספר חודשים ילדתי ילד לאחר טיפולי IVF
הילד ברוך ה' בריא ושלם, ודומה מאוד לבעלי.
שלא תבינו לא נכון, אני מודה לה' על הנס ועל הלידה, אך אני לא יכולה שלא לתהות איך הוא יצא כה דומה לבעלי, וגם החלקים המעטים שלא דומים לו, לא מזכירים אותי או את משפחתי. הטיפולים התבצעו באסותא רמת החייל והזרע הובא על ידי בעלי מברטוב מעבדה אחרת שנמצאת בפ"ת.
אני חוששת שהזריקו את הזרע של בעלי לביצית אחרת והחזירו לי את הביצית המופרית הלא נכונה..
אשמח להרגעות במיוחד אם יש פה כאלו שעובדים באחת המעבדות ויכולים לשפוך אור על ההליך

 

[בשדרת האיזדרכת]

בני הבכור מהריון טבעי נראה כמו שיבוט של בעלי

אסותא רמת החיל עברה אקרדיטציה לפני שנתיים בערך וחלק מהדרישות הן נהלים ברורים בזיהוי. הכל מסומן בצורה ברורה והכל נבדק כמה פעמים.
אני חושבת שבתהליך של טיפולי פוריות אנחנו נאלצות לוותר על כל כך הרבה וגם מצד שני לתת כל כך הרבה מעבר למה שבן הזוג משקיע בתהליך. יכול להיות שזאת הסיבה שאת מרגישה ככה?

 

[amlia1]

את צודקת לחלוטין שכל התהליך מתבסס בעיקרו

עלינו, הנשים. אבל הפחד שלי הוא עמוק יותר מתחושת חוסר הוגנות. כי בעיניי הוא מושלם, פשוט מאחר וכל התהליך נעשה מחוץ לגוף ולא תחת עיני, זה מלחיץ אותי. בנוסף, אם אין ספק שזהו הזרע של בעלי. אז מה קרה עם הביציות שלי? האם הן הופרו? האם מישהי אחרת קיבלה אותן?

 

[בשדרת האיזדרכת]

אז את יותר חוששת שהביציות שלך הגיעו למישהי אחרת?

חשבתי הרבה עליך בימים האחרונים, וחזרתי לקרוא את ההתכתבות כאן .
תחושת אובדן השליטה, על הגוף , על הרגשות, על הספונטניות של להיכנס להריון פשוט מלעשות סקס עם הבעל, לכל אלו ועוד התכוונתי בהודעה הקודמת שלי. אולי עכשיו כשהגעתם לסוף המיוחל, עם תינוק בריא בידיים, יש זמן להסתכל אחורה ולחשוב על כל הקשיים בדרך? כמו שכתבתי, אני חושבת שהפיתרון הוא לעבוד על הבונדינג עם הבן שלך והרבה אמהות טריות לא מבינות כמה זה לא תמיד אוטומטי.
אני חייבת להגיד שגם הפיתרון הפשוט של לעשות בדיקה אונליין באחד מאתרי אילנות היוחסין , נראה לי כמו אפשרות ששווה לשקול אותה.
תקחי בחשבון שהם לפעמים שולחים אינפורמציה מיותרת על מוטציות שלא ברור אם יש להם משמעות רפואית, אז שלא יעלה משהו חדש להיות לחוצים ממנו.

 

[a morph]

אם את חוששת - הפתרון הוא בדיקת רקמות

שום הרגעה מאף אחת לא באמת תסיר את הספק, אם ישנו, כי אף אחת לא באמת יודעת מה קרה ברגע ההפריה הספציפית שהובילה ללידת בנך.

 

[בשדרת האיזדרכת]

זאת נראית לי הגזמה

צריך לעבוד על הבונדינג עם התינוק. החודשים הראשונים הם קשים להרבה אמהות.
&nbsp
לדעתי, יש טעם בבדיקת רקמות כשיש מה לעשות עם התוצאות, וזה לא המיקרה כאן. אין מישהי אחרת שתהיה האמא של התינוקי הזה. הוא הבן שלה והיא האמא שלו.

 

[a morph]

זה כבר לא מקומי להחליט אם יש טעם או אין טעם

זה לשיקולה. היא ביקשה שירגיעו אותה, אבל אין באמת איך להרגיע אותה, במיוחד כשכל מקרה של טעות מעבדה ב-IVF מיד מפורסם בתקשור, והיו כמה כאלה בשנים האחרונות. להגיד לה באופן כללי שהחשש מופרך כי המעבדות מקפידות וכו'? זה כנראה נכון והיא גם יודעת את זה, אבל הנה היא פה ועדיין מודאגת.

 

[amlia1]

היכן ניתן לעשות באופן אנונימי?

 

[a morph]

אני לא חושבת שאפשר אנונימי

בעקרון הכתובת היא המכון לרפואה משפטית, יש גם מספר מכונים נוספים שמורשים על ידי משרד הבריאות לבצע בדיקות רקמות, אבל בדיקות כאלה בהחלט דורשות זיהוי של כל המעורבים ולדעתי גם צו בית משפט.
אם את רוצה לעשות באופן אנונימי, יש פתרון אחר: יש עכשיו בשוק כמה קיטים מסחריים של חברות שמאפשרות בדיקות DNA לצורך בירור המוצא האתני ואיתור קרובי משפחה. אחד מהם, ולדעתי הגדול והאמין ביותר הוא של MyHeritage, זו חברה שנמצאת בבעלות ישראלית (אם כי ממוקמת בארה"ב, לדעתי). הם מאפשרים שליחת דגימות DNA (רוק) לבדיקה גם בלי זיהוי רשמי של הנבדק, כלומר את כמובן מוסרת פרטי התקשרות וכאלה אבל אף אחד לא באמת יבדוק מי את ומה את ואין כאן שום מעורבות משפטית, את יכולה לעשות את הכל בשקט בלי שאף אחד יידע, ואחרי שתקבלי את התוצאות תוכלי גם למחוק את עצמך מהמאגר. זו לא "בדיקת רקמות" במובן המשפטי, כלומר לא משהו שיאפשר לך לתבוע את בית החולים או משהו כזה, בשביל זה תצטרכי לעשות בדיקת רקמות רשמית בישראל. אבל אם את שולחת את הדגימות שלך ושל בנך, תקבלי פיענוח אתני של ה-DNA שלכם ואם קיים קשר דם ביניכם תקבלי גם את זה. אני ובני משפחתי עשינו את זה מסיבות אחרות לגמרי, סקרנות ולמצוא קרובי משפחה במדינות אחרות, וקשרי הדנ"א בינינו זוהו באופן מיידי ומדויק ועל הדרך אכן מצאנו קרובים.

 

[Ilanabaron11]

בדיקת רקמות בארץ אפשר לעשות רק עם צו בית משפט

למשל כשיש חשש ממזרות. אף מעבדה לא תעשה לך באופן פרטי.

 

[אנדי40]

שני הסנט שלי.

למיטב הבנתי, ברגע שהביציות נשאבות הן עוברות להפריה.
כל שלב של התהליך צריך לזהות אותו עם מספר הזהות.
אם זה אכן קורה זאת תביעה של מיליון מול המוסד הרפואי וזאת זכיה בטוחה של התובעת לכן הם מאוד מאוד מקפידים על הנהלים וזיהוי הביציות והזרע.
אבל, טעויות יכולות לקרות, סביר להניח שלא קרתה פה טעות אבל אם זה ממש טורד את מנוחתך ופוגע ביכולת שלך להקשר לבן שלך, לכי על בדיקת רקמות.
זה משהו שאת צריכה לעשות במעבדה פרטית.

ומזל טוב על הולדת הבן.

 

[מאי292]

יקירה אני חושבת שאת

צריכה עזרה מקצועית להתמודד כרגע...
זה לא נשמע בגדר התקין.
&nbsp

 

[amlia1]

תודה על עצתך הלבבית. אקח לתשומת ליבי

 

[iLanKaBr]

עוברות לי מחשבות דומות

הבת שלי קופי סבא וסבתא מצד בעלי.
אין זכר אליי. אולי השפתיים ממני.
אמרתי לעצמי זה מה יש. גם אם יש טעות, אני לא אמסור אותה לאף אחד. היא שלי וזהו זה. זה מה יש.

 

[amlia1]

תודה על תגובתך. זה נותן לי להרגיש

קצת נורמליות לא להיות היחידה.
גם אתם הבאתם זרע מבחוץ?

 

[iLanKaBr]

זרע מבחוץ.

אני שיחררתי....
מאוהבת בבת שלי וזהו. שלי וזהו זה.
למרות שהיא קופי סבתא וסבא מהצד השני.

 

[haych]

זה יכול לקרות גם בהריון טבעי

חסרים ילדים שנראים כמו מיני מי של ההורים שלהם?
לבעלי 3 אחיות. הוא ושתיים מהבנות הן העתק של האבא. שום זכר לאמא. קורה... הילד הבא יכול להראות בדיוק כמוך. אין חוקים.

 

[YaelHakeini]

הבת שלי לא דומה לי במילימטר... קופי של משפחת בעלי

בהכלללל. ואחרי שישה סבבי IVF היא דווקא נוצרה טבעי, אז אני יודעת שלא החליפו כלום. ד״א יש תיאוריה שמבלינה אבולוציונית התפתח שילדים קטנים לרוב דומים מאד לאבא, כדי שאבות ירגישו קשר ולא יינטשו את המשפחה. לא יודעת כמה זה נבדק מדעי אבל זה היה נכון לכל האחיינים שלי!

 

[haych]

מעניין! זה נכון גם לגבי רוב האחיינים שלי

3 הילדים של אחותי הם קופי אבא שלהם.
אצל אח שלי הבת דומה לאמא והבן דומה לו.
אני לא דומה לאף אחד מההורים שלי, או למישהו מהמשפחה בכלל...

 

[זהר85]

בתור מי שעשתה IVF באסותא

שלא בהרדמה וראיתי איך מעבירים מיידית את הביציות שלי מעבר לחלון להפריה, אני נוטה לחשוב שאין סיבה לדאגה.
בנוסף, כמו שאמרו לפניי, גם ילדים שנוצרים באופן טבעי הרבה פעמים לא דומים לאחד ההורים ואני מכירה גם מקרים בהם הם לא דומים לשני ההורים ואפילו לא לאחים. כך שזה לא מופרך.
מישהי כתבה כאן שכדאי לך להתייעץ עם איש מקצוע, ואני חושבת שזה נכון. כי המחשבות הטורדניות שלך אולי לא בהכרח רציונליות ועלולות להיות פתח להתחלה של דיכאון. בכל מקרה, לא יזיק לדבר עם מישהו (גם אם לא יועיל).
לגבי בדיקת הרקמות - השאלה היא קשה. בואי נלך למקרה הגרוע מכל ונניח שהוא לא הבן הביולוגי שלך. מה תהיה תוצאה של גילוי כזה? אם את תוכלי לחיות עם זה לכי על זה, זאת יכול להיות פתח לפיצוי מאוד יפה מאסותא. אם לא תוכלי לחיות עם זה, מה הטעם? הרי זה לא שתמסרי אותו לאימוץ, נכון?