אני רק שאלה44
New member
הסיפור שלי...
היי לכולן,
כיף לחזור לפה! ועוד עם חדשות טובות...
לא כתבתי כאן הרבה, ממש מעט.
הייתי קוראת פה המון, ברמה שנכנסתי כמה פעמים בשעה כדי לראות מה חדש ואולי מישהי במצב דומה לשלי, ואולי אקרא סיפורים ודעות והכל...
הכל התחיל כשהפסקתי גלולות אחרי החתונה.
נטלתי במשך עשור בערך, וכשהפסקתי, המחזור לא הגיע. חצי שנה, לא הגיע.
הלכתי לרופאה שאמרה שזה יכול לקחת עוד זמן, ואם לא יבוא בחודשיים לאחר מכן... תיתן לי הפניה לרופא פוריות.
הרופאה הסתכלה בUS ואמרה שאני פוליציסטית, והמחזור באמת לא צפוי להגיע.
אז התחלנו כדורים, ואז זריקות, הזרעה אחרי הזרעה... ושום דבר לא קרה.
כשהאחות המועדפת עליי התקשרה בכל פעם עם התוצאות, תמיד יצא שאני הייתי המעודדת, אמרתי לה לא נורא... פעם הבאה. באמת שהאמנתי שיהיה בסדר.
אחרי שרצו שאפסיק עם ההזרעות ואעבור לבירור על IVF, אמרתי לרופאה שלא חבל על הוסת שעומדת להגיע? לא בזבוז? תנו לי עוד מחזור טיפול... באמת האמנתי.... אבל גם כאן היתה אכזבה.
אז עברנו ל-IVF, עם הבירוקרטיה המעצבנת ועם בעל שמתחרפן ממנה (הלו...? אני כאן סובלת... מה אתה מתלונן יותר ממני?)
בכיתי מהטפסים והסירבולים, ולמה שכחנו טופס כזה... וככה הכל נדחה... וחגים... ומחכים עוד... אבל אסור להישבר.
אז התחלתי סבב ראשון, מלאת אדרנלין וכוח.
האחיות בבי"ח תמיד היו מתקשרות לתת הוראות באזור הצהריים.
באותו יום של הבטא, קיבלתי שיחה בבוקר... אזור 10.
נשארתי בבית באותו יום כי היתה לי הרגשה שאם תהיה אכזבה, עדיף שאהיה בבית, מה שלא עשיתי עד כה.
עניתי, ו... שלילי.
מזל שהייתי בבית. נפלתי על הרצפה ובכיתי את חיי. מה שלא בכיתי בכל ההזרעות הכושלות, בכיתי באותו בוקר.
האכזבה היתה כל כך קשה, הבום בבטן... לא אשכח את זה.
יצאתי לרחוב כמה שעות אחרי זה, ומכר שלי ראה אותי... נבהל מהמראה שלי. הפנים היו נפוחות מבכי... אחד הימים העצובים ביותר שלי.
סיבוב שני, מגיעה כבר כשניסיתי לשנות את התזונה שלי (לא אוכלת בריא בעליל...)
התחלתי לקנות ירקות אורגניים, לאכול סלק, דברים בריאים... להיאחז בכל דבר שאולי יכול לעזור.
הלכתי להפרשות חלה, התפללתי וביקשתי חזק בכל שבת...
בעלי ביקש שאקנה בדיקת הריון כמה ימים לפני הבטא, ואני ממש לא רציתי.
הרי בגלל ההורמונים התוצאה יכולה להיות הפוכה...
שלושה ימים לפני הבטא עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית.
ואז ביום של הבטא שנינו התפללנו לשיחה טובה... שברוך השם הגיעה!
ההריון עבר חלק תודה לאל, חוץ ממשהו שקצת הפחידו אותי באמצע, אבל ממש בקטנה.
התינוקי נולד בקיסרי לפני הזמן, בריא ושלם, וזה מה שחשוב.
מאחלת לכולן הריון בקרוב, לידה בידיים מלאות, והמון המון אושר ובריאות!
היי לכולן,
כיף לחזור לפה! ועוד עם חדשות טובות...
לא כתבתי כאן הרבה, ממש מעט.
הייתי קוראת פה המון, ברמה שנכנסתי כמה פעמים בשעה כדי לראות מה חדש ואולי מישהי במצב דומה לשלי, ואולי אקרא סיפורים ודעות והכל...
הכל התחיל כשהפסקתי גלולות אחרי החתונה.
נטלתי במשך עשור בערך, וכשהפסקתי, המחזור לא הגיע. חצי שנה, לא הגיע.
הלכתי לרופאה שאמרה שזה יכול לקחת עוד זמן, ואם לא יבוא בחודשיים לאחר מכן... תיתן לי הפניה לרופא פוריות.
הרופאה הסתכלה בUS ואמרה שאני פוליציסטית, והמחזור באמת לא צפוי להגיע.
אז התחלנו כדורים, ואז זריקות, הזרעה אחרי הזרעה... ושום דבר לא קרה.
כשהאחות המועדפת עליי התקשרה בכל פעם עם התוצאות, תמיד יצא שאני הייתי המעודדת, אמרתי לה לא נורא... פעם הבאה. באמת שהאמנתי שיהיה בסדר.
אחרי שרצו שאפסיק עם ההזרעות ואעבור לבירור על IVF, אמרתי לרופאה שלא חבל על הוסת שעומדת להגיע? לא בזבוז? תנו לי עוד מחזור טיפול... באמת האמנתי.... אבל גם כאן היתה אכזבה.
אז עברנו ל-IVF, עם הבירוקרטיה המעצבנת ועם בעל שמתחרפן ממנה (הלו...? אני כאן סובלת... מה אתה מתלונן יותר ממני?)
בכיתי מהטפסים והסירבולים, ולמה שכחנו טופס כזה... וככה הכל נדחה... וחגים... ומחכים עוד... אבל אסור להישבר.
אז התחלתי סבב ראשון, מלאת אדרנלין וכוח.
האחיות בבי"ח תמיד היו מתקשרות לתת הוראות באזור הצהריים.
באותו יום של הבטא, קיבלתי שיחה בבוקר... אזור 10.
נשארתי בבית באותו יום כי היתה לי הרגשה שאם תהיה אכזבה, עדיף שאהיה בבית, מה שלא עשיתי עד כה.
עניתי, ו... שלילי.
מזל שהייתי בבית. נפלתי על הרצפה ובכיתי את חיי. מה שלא בכיתי בכל ההזרעות הכושלות, בכיתי באותו בוקר.
האכזבה היתה כל כך קשה, הבום בבטן... לא אשכח את זה.
יצאתי לרחוב כמה שעות אחרי זה, ומכר שלי ראה אותי... נבהל מהמראה שלי. הפנים היו נפוחות מבכי... אחד הימים העצובים ביותר שלי.
סיבוב שני, מגיעה כבר כשניסיתי לשנות את התזונה שלי (לא אוכלת בריא בעליל...)
התחלתי לקנות ירקות אורגניים, לאכול סלק, דברים בריאים... להיאחז בכל דבר שאולי יכול לעזור.
הלכתי להפרשות חלה, התפללתי וביקשתי חזק בכל שבת...
בעלי ביקש שאקנה בדיקת הריון כמה ימים לפני הבטא, ואני ממש לא רציתי.
הרי בגלל ההורמונים התוצאה יכולה להיות הפוכה...
שלושה ימים לפני הבטא עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית.
ואז ביום של הבטא שנינו התפללנו לשיחה טובה... שברוך השם הגיעה!
ההריון עבר חלק תודה לאל, חוץ ממשהו שקצת הפחידו אותי באמצע, אבל ממש בקטנה.
התינוקי נולד בקיסרי לפני הזמן, בריא ושלם, וזה מה שחשוב.
מאחלת לכולן הריון בקרוב, לידה בידיים מלאות, והמון המון אושר ובריאות!
