כתבתי מכתב למערכת ידיעות אחרונות
אך לפני שאשלח אותו, אבקש שתקראו אותו בעיון ותביעו את דעתכם אם הוא זקוק לשינויים כלשהם/תוספות/השלמות/השמטות וכו'. להלן המכתב: 4.3.2011 לכבוד מערכת ידיעות אחרונות א.ג.נ., הנדון: כתבה אודות חתולים במוסף "7 ימים" ברצוני למחות בתוקף נגד הכתבה אשר פורסמה היום בעיתונכם ואשר עסקה בנושא הנזק אשר גורמים, לכאורה, החתולים לחיות הבר. כאשר ראיתי את הכותרת ואת כותרת המשנה, קיוויתי כי למרות הכותרות הללו יובא בכתבה דיון רציני ומאוזן אודות הבעיה הנדונה אשר אינני מכחישה כי היא קיימת. קיוויתי כי במסגרת דיון זה, במקביל למקום שניתן לדיעותיהם של המדענים ואנשי רשות שמורות הטבע, יינתן מקום דומה ואף זהה לדיעותיהם של אוהבי החתולים ופעילי זכויות בעלי חיים. אולם לצערי התבדיתי. הכתבה מציגה את הבעיה באופן בלתי מאוזן בעליל. בנוסף לעובדה שדיעותיהם של המדענים ואנשי רשות שמורות הטבע מוצגות בה הרבה יותר בהרחבה ובפירוט מאשר דיעותיהם של אוהבי החתולים, היא שזורה לכל אורכה בביטויים ובמשפטים המצביעים במובהק על דעתו השלילית של כותב הכתבה כלפי החתולים: מדובר בביטויים כגון "מכונת הרג מיומנת", "טורף מסוכן", "חתול מפלצת", "החתולים לא בוחלים בכלום" (ציטוט של פקח ברשות שמורות הטבע), וכן במשפטים כגון: "ההאכלה הזאת באה מכוונות טובות בלבד אך ההשלכות שלה עלולות להיות שליליות, שכן היא תורמת להתרבותם של החתולים באופן מלאכותי מעבר למה שהשטח בו הם חיים מסוגל לספוג", "אותם מאכילים רחמנים הם מראשי המתלהמים נגד כל מי שמדבר סרה בחתולים", ומשפט נוסף אשר בו אני רואה ביטוי ללעג ולזלזול הוא: "ישראלים רבים מתייחסים לחתולים כמו שההודים מתייחסים לפרה". על פי חוסר האיזון הבולט בכתבה, ניתן בהחלט להתרשם כי לכתחילה לא היתה כוונה להציג דיון מדעי מעמיק ורציני, וכי דיעותיהם של אוהבי החתולים מובאות כלאחר יד ורק על מנת לצאת ידי חובה. בנוסף, הכתבה לוקה באי דיוקים, סתירות והעלמת מידע, והרי מספר דוגמאות לכך: בכתבה מובאים דבריו של פקח רשות שמורות הטבע (שאינו מזוהה בשמו), אשר טען כי היה עֵד לטריפתו של קיפוד על ידי חתול. אני, כאוהבת חתולים וכבעלת ידע לא מבוטל בנושא, יכולה להעיד כי פעמים רבות ראיתי קיפודים וחתולים אוכלים זה לצד זה ומעולם לא ראיתי חתול שתקף קיפוד (וגם לא תוצאות של תקיפה כזאת). יתרה מזאת, הקיפודים אשר אכלו לצד החתולים אף לא טרחו להיכנס לתנוחה של מגננה (דהיינו, להתקפד) מאחר שלא ראו בחתולים איום. חתולים יודעים היטב שלא כדאי "להתעסק" עם קיפודים משום שזו עלולה להיות חוויה מכאיבה. במקרה המתואר, סביר להניח שמדובר היה בקיפוד חולה או פצוע אשר לא היה באפשרותו להתגונן/להתקפד כפי שעושה קיפוד בריא מול איום. אולם את העובדות הללו לא טרח הכתב להביא, וכנראה אף לא טרח ללמוד את הנושא כפי שאמור היה לעשות כל מי שמעוניין לקיים דיון מדעי רציני, מעמיק ומאוזן. בנוסף, התועלת הרבה אשר מביאים החתולים בניקוי הרחובות והחצרות ממזיקים שונים כגון נחשים, מובאת בכתבה בצמצום רב – בכמה שורות בודדות. גם אופן הצגתה של עובדה זו מותיר את הרושם שהיא הובאה על מנת לצאת ידי חובה ותו לא. בנוסף, קיים חוסר הגיון מובהק בחלק מהטיעונים. לדוגמא, נאמר כי "אצל חתולים אין ואקום. אם אוכלוסייה בעיר או בשכונה מסוימת תסורס ותעוקר, החברים מהשכונה הסמוכה יבואו למלא את החסר וידאגו להמשיך במלאכת פרו ורבו." אולם אם, חלילה, תיושם ההצעה להרוג חלק מהחתולים ו/או להרעיב אותם למוות, האם במקרה דנן לא ייווצר ואקום? ייווצר גם ייווצר. נראה שהכתב לא היה מודע כלל לחוסר ההיגיון הנ"ל. זאת ועוד, כותב הכתבה בוחר להתעלם מהעובדה שכמעט את כל הנזק הנגרם לחיות הבר גורם האדם, אשר בהתפשטות חסרת המעצורים של יישובי מגוריו הוא דוחק את החתולים אל מחוץ לתחום המחיה שלהם ומאלץ אותם להגיע לטבע – אותו טבע אשר להגנתו נחלצים מתנגדי החתולים, אשר שוכחים (או בוחרים להתעלם מכך) כי האדם הוא אשר גרם מלכתחילה למצב לא בריא זה. בנוסף לכך, קיימת צביעות רבה בטיעון כי החתולים גורמים להשמדה של חיות בר רבות – צביעות אשר נובעת מהעובדה שהוזכרה בשורות הקודמות, לפיה האדם הוא הגורם העיקרי להכחדתן של חיות הבר. כאמור, נושא זה מובא בכתבה בשורות ספורות בלבד. אין לי כמעט כל ספק שפרסום הכתבה הנ"ל יגרום נזק עצום לחתולים - אנשים מסוימים אשר מתעבים חתולים, עלולים לראות בכתבה זו היתר רשמי להתעלל ולהרוג חתולים במקרה הרע, או למנוע את האכלתם ובכך לדון אותם לגסיסה ממושכת בייסורים במקרה הפחות רע. חתולים רבים סובלים גם כך מהתעללויות אכזריות, מרעב ומצמא, ופרסום הכתבה הזו רק יעצים את סבלם ובהחלט עלול להביא למותם של רבים מהם.
