מכתב לאף אחד
נימאס לי, נימאס לי, נימאס לי.... אין לי כוח להתמודד עם כל מה שעובר עלי בתקופה האחרונה, וגם אין לי כוח למה שלא עובר. אין לי כוח לשקר לעצמי ולהגיד שהכל בסדר או שמחר יהיה טוב, כי אני יודעת שמחר יהיה גרוע בדיוק כמו היום. אני לא מסוגלת להתמודד יותר עם עצמי או עם כל הסובבים אותי.... זה נכון שלמראית עין אני ניראת אותו הדבר כמו אתמול... אני ניראית חזקה, בריאה ומשגשגת... אבל תאמינו לי, הכל שקר אחד גדול. נימאס לי לחיות בבית הזה, הקירות סוגרים עלי. נימאס לי לחשוב כל היום על דיאטות פלא למינהם ונימאס לי לחשב כל גרגר של מזון שניכנס לי לפה. נימאס לי מהשומנים האלה שעולים לי לראש, נימאס לי להסתכל במראה ולא להכיר את עצמי עוד. נימאס לי מההרגשה שאף אחד לא אוהב אותי באמת, שהכל אינטרס אחד גדול. נימאס לי מהלבד, גם אם כל היום סובבים אותי אנשים. נימאס לי מחיי השיגרה האלו שמצליחים לחסל כל פינה אנושית בחיים שלי ונימאס לי מהשעבוד הזה לכסף ועמדה. נימאס לי מהחיים הריקניים האלה חסרי הריגושים והמשמעות ונימאס לי לקווה שאולי מחר יקרה משהו שישנה את הכל. נימאס לי לבזבז זמן ואנרגיה על חיים לא מענינים ונימאס לי להיות מושפלת בחיפוש אחר הדרך הנכונה נימאס לי לחפש אהבה ונימאס לי לתת מעצמי מבלי לקבל תמורה. בעצם נימאס לי גם מלהיות ``ילדה`` טובה. נימאס לי מהאפטיות של כולם ונימאס לי מהאלימות שמסביב (גם אם היא לא נוגעת בי ממש) נימאס לי מהפחד לנסות ונימאס לי לטעות. נימאס לי מכל האנשים הטיפשים שמתיימרים להיות חכמים ומגעילה אותי המחשבה שאולי גם אני כמותם מתימרת להיות משהו שאני לא ללא כל הצדקה. נימאס לי לחפש ``ניחומים`` ונימאס לי לנסות להוכיח לכולם מה אני שווה נימאס לי לשחק את המשחק שהחברה מצפה מאיתנו לשחק ונימאס לי להיות בעצם מישהי שהיא בכלל לא אני. די נשבר לי להיות סתם עוד אחת, עוד אפס בעולם גדול ומלא רפש. נימאס לי להיות חזקה אבל נימאס לי גם להיות חלשה. נימאס לי לפחד משינויים ונימאס לי לחכות לשינויי שיגיע. נימאס לי לבנות חלומות בידיעה שהם לא יתגשמו ונימאס לי לבכות... ולכם בטח נימאס ממני
נימאס לי, נימאס לי, נימאס לי.... אין לי כוח להתמודד עם כל מה שעובר עלי בתקופה האחרונה, וגם אין לי כוח למה שלא עובר. אין לי כוח לשקר לעצמי ולהגיד שהכל בסדר או שמחר יהיה טוב, כי אני יודעת שמחר יהיה גרוע בדיוק כמו היום. אני לא מסוגלת להתמודד יותר עם עצמי או עם כל הסובבים אותי.... זה נכון שלמראית עין אני ניראת אותו הדבר כמו אתמול... אני ניראית חזקה, בריאה ומשגשגת... אבל תאמינו לי, הכל שקר אחד גדול. נימאס לי לחיות בבית הזה, הקירות סוגרים עלי. נימאס לי לחשוב כל היום על דיאטות פלא למינהם ונימאס לי לחשב כל גרגר של מזון שניכנס לי לפה. נימאס לי מהשומנים האלה שעולים לי לראש, נימאס לי להסתכל במראה ולא להכיר את עצמי עוד. נימאס לי מההרגשה שאף אחד לא אוהב אותי באמת, שהכל אינטרס אחד גדול. נימאס לי מהלבד, גם אם כל היום סובבים אותי אנשים. נימאס לי מחיי השיגרה האלו שמצליחים לחסל כל פינה אנושית בחיים שלי ונימאס לי מהשעבוד הזה לכסף ועמדה. נימאס לי מהחיים הריקניים האלה חסרי הריגושים והמשמעות ונימאס לי לקווה שאולי מחר יקרה משהו שישנה את הכל. נימאס לי לבזבז זמן ואנרגיה על חיים לא מענינים ונימאס לי להיות מושפלת בחיפוש אחר הדרך הנכונה נימאס לי לחפש אהבה ונימאס לי לתת מעצמי מבלי לקבל תמורה. בעצם נימאס לי גם מלהיות ``ילדה`` טובה. נימאס לי מהאפטיות של כולם ונימאס לי מהאלימות שמסביב (גם אם היא לא נוגעת בי ממש) נימאס לי מהפחד לנסות ונימאס לי לטעות. נימאס לי מכל האנשים הטיפשים שמתיימרים להיות חכמים ומגעילה אותי המחשבה שאולי גם אני כמותם מתימרת להיות משהו שאני לא ללא כל הצדקה. נימאס לי לחפש ``ניחומים`` ונימאס לי לנסות להוכיח לכולם מה אני שווה נימאס לי לשחק את המשחק שהחברה מצפה מאיתנו לשחק ונימאס לי להיות בעצם מישהי שהיא בכלל לא אני. די נשבר לי להיות סתם עוד אחת, עוד אפס בעולם גדול ומלא רפש. נימאס לי להיות חזקה אבל נימאס לי גם להיות חלשה. נימאס לי לפחד משינויים ונימאס לי לחכות לשינויי שיגיע. נימאס לי לבנות חלומות בידיעה שהם לא יתגשמו ונימאס לי לבכות... ולכם בטח נימאס ממני
