זה מקרה מורכב
הבקשה מבית המשפט היה נגד בעלי -הדירה והוועדה המקומית שאישרה את תוספת הבניה . ופצוי כספי על נזקים שנגרמו בדירת התובע סדקים חסימת אור וכדומה, עוגמת נפש אבל בעיקר צו הריסה לתוספת דהינו מרפסת עקב חוות דעת של התובעים שהמבנה מסוכן שקבע מהנדס רב מונטין וידוע !
בעיה נוספת ועדה מקומית שנתנה היתר למרות שהיה אסור לה לתת כי נוגד מתאר..( באותו רחוב בניין זהה אחר צמוד הגיש אותו בקשה והוועדה סירבה ! )
הבעיה שבתיק בוועדה אין בכלל נתונים מי הוא הקבלן שבנה ? , הוועדה ביקשה ממבקש הבקשה להביא
קבלן רשום וקונסטרוקטור
וחישובים סטטיים
ותכניות עבודה
ואין כלום ממה שביקשו...
לגבי המהנדס :
xxxx לא היה מהנדס רשוי בעת שביצע את התכנון של בניית המרפסת ואת הפיקוח עליה . ע"פ חוק המהנדסים והאדריכלים תשכ"ז 1967 (תוספת ראשונה , תקנה 3, תיקון תשל"א תשנ"ז )
מהנדס לא רשוי אינו רשאי לתכנן , לתת חישובים סטטיים לרשות תכנון ולפקח על מבנה שהמרחק בין העמודים או הקורות עולה על 6 מ"ר !! כמו המרפסת שתכנן לנתבעים !! .
למרות זאת הבקשה אושרה !! בגלל חשש שלי מזהוי המקרה ותביעה דיבה לא אפרט מה קרה בדיוק ....
כמובן בית המשפט שלח מהנדסת לבדוק את המרפסת והתוכניות !
הנתבעים לא נתנו נתונים מי הקבלן שביצע ולכן לא היה ניתן להביאו למתן עדות , אבל את המהנדס הביאו לעדות .
והנה ציטוטים ממה שכתבה :
"מומחית ביהמ"ש הגב' xxx קבעה כי " חישוב הקורות \רצפות של תוספת הבניה (המרפסת ) אשר הוכן ע"י מהנדס xxx,הוא חלקי ואינו מספק את המידע הדרוש לבדיקה " "אין בנמצא תכנית ביצוע העבודה מסודרת עם כל הפרטים הנדרשים "
בנוסף ,בתכנית הברזל של קורה- 1 ,נפלה טעות באורך הברזל העליון המצוין בתכנית ,לא ייתכן שאורך הברזל העליון 430 ס"מ כפי שרשום מעל הכיתוב ק-1 בנספח 3 . הברזל צריך להיות באורך 815 ס"מ כאורך הברזל התחתון וכאורך הקורה . "
. המרפסת מוסיפה 5-6 טון ליסוד ,זה אומר שהוספנו עומס חדש ליסודות והיסודות מתחילים לשקוע מחדש , כתוצאה מזה , יש שקיעה דיפרנציאלית ,נוצרים סדקים בקירות הבלוקים שאינם גמישים ,הם זזים עם התנועה של היסודות ולכן נוצרים בהם סדקים .. "
בכל הנוגע לשאלות בנוגע ליציבות המבנה עדותה של xxx מלאה בספקות , והנחות ואינה חד משמעית , להלן ציטוט מדבריה : " אני לא יודעת לענות על מושגים של סביר או לא, אני יודעת להגיד אם היסוד שלי מסוגל לשאת עוד 6 טון נוספים ? ,אני מניחה שכן , "
בית המשפט ביקש חישוף על חשבון התובעים מאחר שמדובר בההוצאה גדולה התובעים סירבו . ( חישוף זה לשים פגומים ואז לבצע חדירה בכלים מכאניים לעומק הבטון באזור אחד כדי לבדוק כמות ברזל וטיב יציקה ) .
המומחית מהנדסת אמרה בחקירה,שאלה : האם את סבורה לאור זה שאת אומרת שאין שקיעה ואין סדקים והקורה נקייה ,האם יש הכרח או חשיבות לבצע את הבדיקות הפולשניות האלה ? . המהנדסת : בעצם החציבה אם היא נעשית נכון,לא יכול להיגרם נזק ,אם כיום אין סדקים,אני לא הייתי נכנסת לבדיקה ,אבל אם יש משפחה מרגישה לא נוח ויש לה חשש ליציבות המרפסת ,לא הייתי שוללת את ביצוע הבדיקה ,יתכן ויש מקום על מנת לחסוך את הצורך בחישוף על בסיס ההנחה שכנראה יש כמות ברזל קטנה יותר ,לבצע את יריעת הפחמן בכדי לחזק את הקורה .
""אם בפועל יתברר כי עומק חדירת המוטות אינו תואם את דרישות התקן קיימים מספר פתרונות אפשריים ,הפשוט בינהם הינו הוספת פרופיל פלדה בתחתית רצפת המרפסת"
בשורהה התחתונה המהנדסת לא קבעה שצריך להרוס את המרפסת ...כי אין סדקים .
( אני (הכותב )מהנדס בתחום אחר אבל זה פשוט מוזר ...איך מראיה ממרחק של 6 מטר קובעים בטיחות , ומה מצפים מהשכנים לבדוק כל יום שאין סדקים ?)
נקודה נוספת עברו של המהנדס סירבה השופטת לדון בזה , המהנדס כבר נתבע בעבר על קריסה של תקרה שתכנן ויש עוד תביעות נגדו שנדונו בבית המשפט .
אגב יש עוד זיופים של חתימות שנוי תאריכים ... כמובן תלונה במשטרה לא נחקרה ...תלונה על המהנדס אצל הרשויות המוסמכות לא טופלה ! בטענה שאין כוח אדם .
בפסק הדין השופטת משאירה את המרפסת ללא דירשה כלשהי לחיזוקים ומאשרת פצוי על הוצאות תיקון הנזקים שנגרמו לתובעים .
עורכי -דין שנפגשתי איתם טוענים שזה פסק דין בזיון ( המשפט נמשך 9 שנים)
השופטת התנצלה על העיכובים .
העלות של ערעור יכולה להגיע לכדי 70000 שקל ... ההנחה שפשוט התיק יחזור לדיון מחודש בבית -המשפט ושוב מומחים וחקירות .. די לי
