ההבדל בין נישואין לזוגיות
אני לא יודעת להסביר מה זה הדבר הזה שנקרא נישואין, אני יודעת מה זאת זוגיות בשבילי. זוגיות היא מכלול של דברים גדולים וקטנים גם יחד, אך בעיקר ומעל הכל: אהבה וחברות אין קץ. זוגיות היא הרצון לעשות הכל כך שלבן הזוג שלך יהיה טוב בכל רגע ורגע, לדעת לוותר אחד למען השניה, להיות שם אחד למען השניה, לתמוך, להקשיב, לחבק, לאהוב ועם זאת לתת את המרחב הנדרש כדי לא לחנוק או למנוע מבן הזוג להתפתח. כן, כל הקלישאות האלה. הזוגיות נמצאת בכל אחד מהדברים האלה ובעוד הרבה דברים אחרים שמרכיבים את היום יום של זוג, גם כאשר הם לא נמצאים האחד ליד השניה. ונישואין? בעיניי זאת המצאה למען רשויות המס, הבנקים ... התעודה הזאת והטבעת על האצבע מעולם לא היו אמורות לחסן אותי כנגד שום דבר. גם כשחיינו בזוגיות סגורה לא רציתי את חסיון התעודה, מעולם לא רציתי (וחזרתי והצהרתי את זה במשך כל חיי כבוגרת) שמישהו יימצא לידי רק בגלל שקשה לו לקום וללכת. לא הייתי רוצה לחיות עם מי שהתעודה הזאת נותנת לו את ההרגשה שהוא מחוסן בפני ... בפני מה? נכון, אני נשואה היום גם בפני החוק ולפי כל הנורמות החברתיות, אבל הסיבה שעשיתי זאת הייתה ילדותית בהרבה - הרצון להשוויץ בבחיר ליבי בפני האנשים האהובים, רצון להצהיר בפני האנשים החשובים בחיי "איתו אני רוצה לחיות את חיי". ולנושא ההאהבות הנוספת - אני התאהבתי בנוסף שלי, אבל זה לא מנע ולא מונע ממני להמשיך להיות מאוהבת בבעלי ולאהוב אותו, כמו שאהבתי אותו תמיד. אמרו את זה כבר הרבה לפניי בפורום הזה וזה נכון גם במקרה שלי - אהבה אחת לא באה על חשבון אהבה אחרת, הלב רחב מספיק. נכון, היו רגעים שהראש היה במקום אחר ... בן זוג אוהב יודע להבחין בזה ולא תמיד חייב לשאול, כי אני תמיד יודעת שהוא שם אם אצטרך אותו. ואם חושבים על זה, למה שלא ישאל בעצם? גם תשובה כמו "הראש שלי במקום אחר היום" מספיקה, במקרה שלנו לפחות. במהלך השנים שלנו ביחד היו מקרים בהם הייתי צריכה שהוא יניח לי, למרות שהדבר לא היה קשור כלל להתאהבות או אהבה נוספת (דוגמא קיצונית, אך אקטואלית: כשמישהו קרוב נפטר) - זה אומר שאם הוא הניח לי לשקוע במחשבות, היינו פחות ביחד? אני מאמינה שגם לפי הנורמות החברתיות לא היו מגדירים אותנו כפחות נשואים במצב הזה. יווווווו, איזו תשובה ארוכה יצאה לי. אבל הייתי חייבת.
