"המשולש" פינת דינזגוף/בן גוריון ת"א
רציתי לאכול אתמול עם חברה שלא ראיתי מזה זמן בבית קפה. התיישבנו ב"המשולש", בתל אביב, ליד פינת בן גוריון-דיזנגוף. כבר אכלתי שם פעם אחת ומאוד נהניתי: אסקלופ ברוטב עשבי תיבול (מלה פלצנית לפילה עוף...) ופירה. לאחר בירור אז הבנתי שמותר לי לאכול את זה. אתמול שוב ביקשתי להזמין אותה מנה, ומה מיסתא-בר? שבהכל יש אבקת מרק: בפירה, בבטטות האפויות, אפילו בתפוחי האדמה האפויים. כלום לא יכולתי לאכול. הייתי מותש ורעב אחרי אימון. המלצרית הציעה אולי לאכול את האורז. לא התחשק לי אורז. תודה. אורז לבן פושטי אני יכול גם לאכול בבית. רציתי לאכול דברים מיוחדים שם. "אז תאכל סלט". תלכחי את את עשבים. אני ר-ע-ב! אני צריך פחמימות טובות ככה, לא עשבים"... הקיצר אחרי שהמלצרית קצת התרוצצה על לא עוול בכפה (אלא בכפי) היא סיננה משהו אנטיפטי נורא: "אתה לא יכול להפיל עלי את זה שאתה חולה צליאק". כמעטו הפכתי את השולחן. מזל שספרתי עד עשר. סיננתי באותה נשימה: השפים היו יכולים לעשות מאמץ יצירתי בשביל לקוח לא מרוצה. והם לא. גם את לא. הפסדתם מכירה, וגם את הלקוחות הפוטנציאליים שיכולתי להביא לכם". בקיצור - יחס מגעיל, חוסר אוריינות מוחלט בצליאק ושום כוונה לצאת לקראת הלקוח. חוץ מזה - אבקות מרק שמים במסעדה? למה זה מסעדת פועלים? איזה שפים אלה שרק ככה ידועים לתבל? בקיצור, גם עלית, גם המשולש. ויאללה. לנקסט ליום חדש.