הפתולוגיה השמאלנית
כבר הרבה זמן שלא ביקרתי כאן בפורום. אז החלטתי לקפוץ שוב לביקור עם קצת תובנות וקטעי וידאו חדשים. נתחיל מקטע מספרה של אוריאנה פלאצ'י "כוחה של תבונה" בו היא מנסה לבבין את הרומן הנרקם בין השמאל לאיסלאם בימינו. ב-1979, כלומר בשנה שבה המולות והאייתולות נישלו את השאה משלטונו והקימו את הרפובליקה האיסלאמית של איראן, החל חומייני לנער את האבק מכמה סורות של הקוראן. בעיקר מאלה שנוגעות לחיי האישות של השיעים. הוא חיבר סידרה של פסיקות הנוגעות לסורות אלה וליקט אותן בחוברת הקרויה "הספר הכחול", וחלקים אחדים של "הספר הכחול" פורסמו באיטליה תחת הכותרת ההיתולית "עשרת החומייניות". לפני זמן רב נפלו עשרת החומייניות האלה (שהן לפחות עשרים) לידי. להלן מבחר לשיפוטכם: * אם אישה מקיימת מגע בשרים עם בעלה לעתיד, הוא רשאי אחרי שנשא אותה לאישה לתבוע את ביטול הנישואין * חתונה עם אחות או עם אם או חמות היא בגדר חטא * גבר שקיים יחסים עם דודתו, מנוע מלשאת את בתה, כלומר את דודניתו, לאישה * אישה מוסלמית אינה יכולה להינשא לכופר וגבר מוסלמי אינו יכול לשאת כופרת. אבל גבר מוסלמי יכול לקיים יחסי אישות עם נשים יהודיות ונוצריות. * אם לאב יש שלוש בנות והוא רוצה למסור אחת מהן לאישה, עליו להבהיר במעמד הכלולות איזו מהן הוא מוסר *הנישואים ניתנים לביטול אם אחרי הכלולות מגלה החתן שהכלה צולעת או עיוורת או נגועה בצרעת או במחלות עור אחרות (או אחרת, מצמררת ממש משום שהיא נוגעת לכלות בנות תשע, גיל שבו הנישואים מותרים): * אם גבר נושא קטינה שמלאו לה תשע שנים והוא מבתק מיד את קרום בתוליה, הוא איננו יכול עוד להנות ממנה. ( או אחרת, מצמררת עוד יותר משום שעולה ממנה שמותר לבעול ילדה שטרם מלאו לה תשע שנים): * אם לאישה אלמנה או מגורשת לא מלאו עדיין תשע שנים היא רשאית להתחתן מחדש מיד אחרי התאלמנותה או גירושה בטרם נקפו ארבעה חודשים ועשרה ימים כפי המצווה. וזאת גם במקרה שקיימה לא מכבר יחסים אינטימיים עם הבעל הראשון. * אם אישה אינה מצייתת לבעלה ואינה עומדת לרשותו בכל עת או מחפשת תירוצים כדי לא לענגו, אין הבעל חייב לה מזון או לבוש או קורת גג. * אימו ובתו ואחותו של גבר המקיים משכב זכור עם גבר אחר מנועות מלהתחתן עם הלה. ואולם אם הלה קיים משכב זכור עם קרוב משפחה נרכש, החתונה תקפה. ולבסוף: * גבר שקיים יחסי מין עם בעל חיים, למשל כבשה, אינו רשאי לאכול מבשרה. יהיה בכך משום חטא. קראתי אותן שנית ונתקפתי פלצות. כי נזכרתי שב-1979 השמאל האיטלקי, נכון יותר האירופי, היה מאוהב בחומייני כשם שהיום הוא מאוהב בבן לאדן, בסדאם חוסיין ובערפאת, ואמרתי לעצמי: בשם ישו, הרי השמאל הוא יוצא חלציה של החילוניות. הוא חילוני. הייתכן שהוא מדבר על מהפכה בהקשר לזו האיראנית?!? השמאל מדבר על קידמה. תמיד דיבר על קידמה – זה מאה שנה שהוא מעלה על נס את אוטופיית "שמש העתיד". הייתכן שהוא נואף עם האידיאולוגיה הנחשלת והמדכאה ביותר עלי אדמות?!? השמאל צמח במערב. הוא מערבי, הוא שייך לציויליזציה המפותחת ביותר בתולדות דברי הימים. הייתכן שהוא מזדהה עם עולם שבו יש לציין מפורשות שחטא הוא להתחתן עם אמא שלך ולהמליץ לא לאכול מבשרה של המאהבת שלך אם המאהבת שלך היא כבשה?!? הייתכן שהוא מעלה על נס עולם שבו ילדה עלולה להיות אלמנה או מגורשת בגיל תשע ואפילו לפני?!? נתקפתי פלצות, כן. אובססיה, ליתק דיוק. ובעטיה פניתי לכולם בשאלה: "אתה מבין, אתם מבינים, למה השמאל נמצא בצד של האיסלאם?" וכולם ענו לי: "ברור, השמאל מצדד בעולם השלישי, הוא אנטי-אמריקאי, אנטי-ציוני, וכך גם האיסלאם. לכן האיסלאם הוא בעיניו מה שחברי הבריגדות האדומות מכנים בעל ברית טבעי". או "פשוט מאוד. עם התמוטטות ברית המועצות ועליית הקפיטליזם בסין, איבד השמאל את נקודת האחיזה שלו. אי לכך הוא נתלה באיסלאם כבגלגל הצלה". או "כמובן. באירופה הפרוליטריון האמיתי כבר לא קיים, ושמאל בלי פרוליטריון הוא כמו חנווני בלי סחורה. הפרוליטריון האיסלאי הוא בשביל השמאל הסחורה שכבר אין לו, כלומר מאגר עתידי של קולות בוחרים." ואולם אף שכל תשובה צפנה בחובה אמת חד משמעית, אף אחת מהן לא החייחסה להרהורים שעליהם התבססו שאלותי. וכך המשכתי להתייסר, להתייאש, עד שקלטתי שהשאלות שלי היו בעצם שגויות. הן היו שגויות, בראש ובראשונה, משום שהן נולדו משיירי הכבוד שרחשתי לשמאל שאותו היכרתי או חשבתי שאני מכירה בילדותי. השמאל של הסבים שלי, של ההורים שלי, של החברים המתים שלי, של האוטופיות הילדותיות שלי. השמאל שכבר אינו קיים זה חמישים שנה. הן היו שגויות גם משום שנולדו מתוך הבדידות הפוליטית שבה הייתי שרוייה תמיד ושממנה קיוויתי לשווא להיחלץ כשניסיתי להשקות את המדבר הפוליטי דווקא בעזרת אלה שייצרו אותו. ואולם מעל הכל, השאלות שלי היו שגויות משום שההרהורים או נכון יותר הנחות הייסוד שעליהם הם התבססו היו שגויים. הנחת ייסוד ראשונה – שהשמאל הוא חילוני. לא: אף שהוא יוצא חלציה של החילוניות, חילוניות הנובעת מן הסתם מליברליזם ואי לכך אינה עולה בקנה אחד עימו, השמאל אינו חילוני. בין שהוא לובש שחור, בין שהוא לובש אדום או ורוד או ירוק או לבן או שלל צבעי הקשת, השמאל הוא אדוק. אקלזיאסטי. הוא כזה משום שהוא נגזר מאידיאולוגיה בעלת חותם דתי, כלומר אידיאולוגיה הדוגלת באמיתות מוחלטות. מצד אחד הטוב ומצד שני הרע. מצד אחד "שמש העתיד" מצד אחר שחור משחור. מצד אחד המאמינים ומצד אחר הכופרים, נכון יותר הכלבים-כופרים. השמאל הוא כנסייה. לא כנסייה מסוג הכנסיות שצמחו בתוך הנצרות ופתוחות לפיכך במידת מה לבחירה חופשית, אלא כנסיה הדומה לאיסלאם. ואמנם, כמו האיסלאם הוא רואה עצמו מבורך בחסדו של אל האמון על הטוב והאמת. כמו האיסלאם הוא לעולם לא מודה בעוונותיו ובטעויותיו; הוא חושב שהוא תמיד צודק ולעולם אינו מתנצל. כמו האיסלאם הוא שואף לעולם העשוי בצלמו ובדמותו, לחברה המושתתת על פסוקי נביאו קרל מרקס. כמו האיסלאם הוא משעבד את חסידיו, מטיל עליהם מורא, מטמטם אותם גם כשהם חכמים. כמו האיסלאם הוא אינו מוכן שתחשוב באורח שונה ואם אתה חושב באורח שונה, הוא בז לך. מכפיש אותך, שופט אותך, מעניש אותך ואם הקוראן, כלומר המפלגה, מצווה עליו להוציא אותך להורג ביריה, לא יהסס לעשות כן. כמו האיסלאם הוא בלתי ליברלי, בקיצור. אוטוקרטי, טוטליטרי, גם כשהוא מאמץ את כללי המשחק הדמוקרטיים. לא במקרה מוצאם של חמישים ותשעה אחוזים מהאיטלקים שהתאסלמו הוא בשמאל הקיצוני האדום-שחור. הוא הדין גם לגבי תשעים וחמישה אחוז מהמוסלמים שקיבלו אזרחות איטלקית. ולבסוף, כמו האיסלאם, הוא אנטי מערבי. ואת הסיבה להיותו אנטי מערבי אנסה לבאר לך באמצעות קטע מתוך מסה שכתב בשנות השלושים הליברל האוסטרי פרידריך האייק בהתייחסו לרוסיה הבולשביקית ולגרמניה הנאציונאל-סוציאליסטית. הנה: "כאן לא מפנים עורף רק לעקרונותיהם של אדם סמית ויום, ולוק ומילטון. כאן מפנים עורף גם למאפייניה המובהקים ביותר של הציויליזציה שהתפתחה מאז ימי יוון ורומא והנצרות, הווי אומר, הציויליזציה המערבית. כאן לא מוותרים רק על הליברליזם של המאה השמונה עשרה והתשע עשר, הווי אומר הליברליזם שהיה גולת הכותרת של ציויליזציה זו. כאן מוותרים גם על האינדיווידואליזם שציוויליזציה זו ירשה בזכותם של ארסמוס מרוטרדם, מונטן, קיקרו, טקיטוס, פריקלס, תוקידידס. האינדיווידואליזם, מושג האינדיווידואליזם שבאמצעות התורה שהשאירו לנו הוגי הדעות של העת הקלסית העתיקה, ואחריה הנצרות, ואחריה הרנסנס ואחריה הנאורות, עשה אותנו למה שהננו. הסוציאליזם מתבסס על קולקטיביזם. הקולקטיביזם מתכחש לאינדיבידואליזם. וכל מי משתכחש לאינדיבידואליזם מתכחש לציוויליזציה המערבית".
כבר הרבה זמן שלא ביקרתי כאן בפורום. אז החלטתי לקפוץ שוב לביקור עם קצת תובנות וקטעי וידאו חדשים. נתחיל מקטע מספרה של אוריאנה פלאצ'י "כוחה של תבונה" בו היא מנסה לבבין את הרומן הנרקם בין השמאל לאיסלאם בימינו. ב-1979, כלומר בשנה שבה המולות והאייתולות נישלו את השאה משלטונו והקימו את הרפובליקה האיסלאמית של איראן, החל חומייני לנער את האבק מכמה סורות של הקוראן. בעיקר מאלה שנוגעות לחיי האישות של השיעים. הוא חיבר סידרה של פסיקות הנוגעות לסורות אלה וליקט אותן בחוברת הקרויה "הספר הכחול", וחלקים אחדים של "הספר הכחול" פורסמו באיטליה תחת הכותרת ההיתולית "עשרת החומייניות". לפני זמן רב נפלו עשרת החומייניות האלה (שהן לפחות עשרים) לידי. להלן מבחר לשיפוטכם: * אם אישה מקיימת מגע בשרים עם בעלה לעתיד, הוא רשאי אחרי שנשא אותה לאישה לתבוע את ביטול הנישואין * חתונה עם אחות או עם אם או חמות היא בגדר חטא * גבר שקיים יחסים עם דודתו, מנוע מלשאת את בתה, כלומר את דודניתו, לאישה * אישה מוסלמית אינה יכולה להינשא לכופר וגבר מוסלמי אינו יכול לשאת כופרת. אבל גבר מוסלמי יכול לקיים יחסי אישות עם נשים יהודיות ונוצריות. * אם לאב יש שלוש בנות והוא רוצה למסור אחת מהן לאישה, עליו להבהיר במעמד הכלולות איזו מהן הוא מוסר *הנישואים ניתנים לביטול אם אחרי הכלולות מגלה החתן שהכלה צולעת או עיוורת או נגועה בצרעת או במחלות עור אחרות (או אחרת, מצמררת ממש משום שהיא נוגעת לכלות בנות תשע, גיל שבו הנישואים מותרים): * אם גבר נושא קטינה שמלאו לה תשע שנים והוא מבתק מיד את קרום בתוליה, הוא איננו יכול עוד להנות ממנה. ( או אחרת, מצמררת עוד יותר משום שעולה ממנה שמותר לבעול ילדה שטרם מלאו לה תשע שנים): * אם לאישה אלמנה או מגורשת לא מלאו עדיין תשע שנים היא רשאית להתחתן מחדש מיד אחרי התאלמנותה או גירושה בטרם נקפו ארבעה חודשים ועשרה ימים כפי המצווה. וזאת גם במקרה שקיימה לא מכבר יחסים אינטימיים עם הבעל הראשון. * אם אישה אינה מצייתת לבעלה ואינה עומדת לרשותו בכל עת או מחפשת תירוצים כדי לא לענגו, אין הבעל חייב לה מזון או לבוש או קורת גג. * אימו ובתו ואחותו של גבר המקיים משכב זכור עם גבר אחר מנועות מלהתחתן עם הלה. ואולם אם הלה קיים משכב זכור עם קרוב משפחה נרכש, החתונה תקפה. ולבסוף: * גבר שקיים יחסי מין עם בעל חיים, למשל כבשה, אינו רשאי לאכול מבשרה. יהיה בכך משום חטא. קראתי אותן שנית ונתקפתי פלצות. כי נזכרתי שב-1979 השמאל האיטלקי, נכון יותר האירופי, היה מאוהב בחומייני כשם שהיום הוא מאוהב בבן לאדן, בסדאם חוסיין ובערפאת, ואמרתי לעצמי: בשם ישו, הרי השמאל הוא יוצא חלציה של החילוניות. הוא חילוני. הייתכן שהוא מדבר על מהפכה בהקשר לזו האיראנית?!? השמאל מדבר על קידמה. תמיד דיבר על קידמה – זה מאה שנה שהוא מעלה על נס את אוטופיית "שמש העתיד". הייתכן שהוא נואף עם האידיאולוגיה הנחשלת והמדכאה ביותר עלי אדמות?!? השמאל צמח במערב. הוא מערבי, הוא שייך לציויליזציה המפותחת ביותר בתולדות דברי הימים. הייתכן שהוא מזדהה עם עולם שבו יש לציין מפורשות שחטא הוא להתחתן עם אמא שלך ולהמליץ לא לאכול מבשרה של המאהבת שלך אם המאהבת שלך היא כבשה?!? הייתכן שהוא מעלה על נס עולם שבו ילדה עלולה להיות אלמנה או מגורשת בגיל תשע ואפילו לפני?!? נתקפתי פלצות, כן. אובססיה, ליתק דיוק. ובעטיה פניתי לכולם בשאלה: "אתה מבין, אתם מבינים, למה השמאל נמצא בצד של האיסלאם?" וכולם ענו לי: "ברור, השמאל מצדד בעולם השלישי, הוא אנטי-אמריקאי, אנטי-ציוני, וכך גם האיסלאם. לכן האיסלאם הוא בעיניו מה שחברי הבריגדות האדומות מכנים בעל ברית טבעי". או "פשוט מאוד. עם התמוטטות ברית המועצות ועליית הקפיטליזם בסין, איבד השמאל את נקודת האחיזה שלו. אי לכך הוא נתלה באיסלאם כבגלגל הצלה". או "כמובן. באירופה הפרוליטריון האמיתי כבר לא קיים, ושמאל בלי פרוליטריון הוא כמו חנווני בלי סחורה. הפרוליטריון האיסלאי הוא בשביל השמאל הסחורה שכבר אין לו, כלומר מאגר עתידי של קולות בוחרים." ואולם אף שכל תשובה צפנה בחובה אמת חד משמעית, אף אחת מהן לא החייחסה להרהורים שעליהם התבססו שאלותי. וכך המשכתי להתייסר, להתייאש, עד שקלטתי שהשאלות שלי היו בעצם שגויות. הן היו שגויות, בראש ובראשונה, משום שהן נולדו משיירי הכבוד שרחשתי לשמאל שאותו היכרתי או חשבתי שאני מכירה בילדותי. השמאל של הסבים שלי, של ההורים שלי, של החברים המתים שלי, של האוטופיות הילדותיות שלי. השמאל שכבר אינו קיים זה חמישים שנה. הן היו שגויות גם משום שנולדו מתוך הבדידות הפוליטית שבה הייתי שרוייה תמיד ושממנה קיוויתי לשווא להיחלץ כשניסיתי להשקות את המדבר הפוליטי דווקא בעזרת אלה שייצרו אותו. ואולם מעל הכל, השאלות שלי היו שגויות משום שההרהורים או נכון יותר הנחות הייסוד שעליהם הם התבססו היו שגויים. הנחת ייסוד ראשונה – שהשמאל הוא חילוני. לא: אף שהוא יוצא חלציה של החילוניות, חילוניות הנובעת מן הסתם מליברליזם ואי לכך אינה עולה בקנה אחד עימו, השמאל אינו חילוני. בין שהוא לובש שחור, בין שהוא לובש אדום או ורוד או ירוק או לבן או שלל צבעי הקשת, השמאל הוא אדוק. אקלזיאסטי. הוא כזה משום שהוא נגזר מאידיאולוגיה בעלת חותם דתי, כלומר אידיאולוגיה הדוגלת באמיתות מוחלטות. מצד אחד הטוב ומצד שני הרע. מצד אחד "שמש העתיד" מצד אחר שחור משחור. מצד אחד המאמינים ומצד אחר הכופרים, נכון יותר הכלבים-כופרים. השמאל הוא כנסייה. לא כנסייה מסוג הכנסיות שצמחו בתוך הנצרות ופתוחות לפיכך במידת מה לבחירה חופשית, אלא כנסיה הדומה לאיסלאם. ואמנם, כמו האיסלאם הוא רואה עצמו מבורך בחסדו של אל האמון על הטוב והאמת. כמו האיסלאם הוא לעולם לא מודה בעוונותיו ובטעויותיו; הוא חושב שהוא תמיד צודק ולעולם אינו מתנצל. כמו האיסלאם הוא שואף לעולם העשוי בצלמו ובדמותו, לחברה המושתתת על פסוקי נביאו קרל מרקס. כמו האיסלאם הוא משעבד את חסידיו, מטיל עליהם מורא, מטמטם אותם גם כשהם חכמים. כמו האיסלאם הוא אינו מוכן שתחשוב באורח שונה ואם אתה חושב באורח שונה, הוא בז לך. מכפיש אותך, שופט אותך, מעניש אותך ואם הקוראן, כלומר המפלגה, מצווה עליו להוציא אותך להורג ביריה, לא יהסס לעשות כן. כמו האיסלאם הוא בלתי ליברלי, בקיצור. אוטוקרטי, טוטליטרי, גם כשהוא מאמץ את כללי המשחק הדמוקרטיים. לא במקרה מוצאם של חמישים ותשעה אחוזים מהאיטלקים שהתאסלמו הוא בשמאל הקיצוני האדום-שחור. הוא הדין גם לגבי תשעים וחמישה אחוז מהמוסלמים שקיבלו אזרחות איטלקית. ולבסוף, כמו האיסלאם, הוא אנטי מערבי. ואת הסיבה להיותו אנטי מערבי אנסה לבאר לך באמצעות קטע מתוך מסה שכתב בשנות השלושים הליברל האוסטרי פרידריך האייק בהתייחסו לרוסיה הבולשביקית ולגרמניה הנאציונאל-סוציאליסטית. הנה: "כאן לא מפנים עורף רק לעקרונותיהם של אדם סמית ויום, ולוק ומילטון. כאן מפנים עורף גם למאפייניה המובהקים ביותר של הציויליזציה שהתפתחה מאז ימי יוון ורומא והנצרות, הווי אומר, הציויליזציה המערבית. כאן לא מוותרים רק על הליברליזם של המאה השמונה עשרה והתשע עשר, הווי אומר הליברליזם שהיה גולת הכותרת של ציויליזציה זו. כאן מוותרים גם על האינדיווידואליזם שציוויליזציה זו ירשה בזכותם של ארסמוס מרוטרדם, מונטן, קיקרו, טקיטוס, פריקלס, תוקידידס. האינדיווידואליזם, מושג האינדיווידואליזם שבאמצעות התורה שהשאירו לנו הוגי הדעות של העת הקלסית העתיקה, ואחריה הנצרות, ואחריה הרנסנס ואחריה הנאורות, עשה אותנו למה שהננו. הסוציאליזם מתבסס על קולקטיביזם. הקולקטיביזם מתכחש לאינדיבידואליזם. וכל מי משתכחש לאינדיבידואליזם מתכחש לציוויליזציה המערבית".
