מה עושים כשאומרים לך לשחרר?

  • פותח הנושא b4u8
  • פורסם בתאריך

b4u8

New member
מה עושים כשאומרים לך לשחרר?

שנה ורבע לאחר אובדן בני ולידה שקטה בשבוע 37+2.
בספטמבר התחלנו שוב לנסות.
איכשהו הייתי תחת האשלייה שמיד איכנס להריון כפי שקרה בהריון של הלידה השקטה. לא קרה...
המחזורים שלי מדוייקים כפי שלא היו אף פעם, הביוץ נצפה כל פעם ע"י מקלוני ביוץ, מזוהה גם ע"י הפרשות וע"י כאבים. ועדיין לא נקלטתי.
וכולם אומרים לי לשחרר כי הלחץ גורם לכך שאני לא איקלט.
אז איך משחררים? אני כבר בת 37 (וחצי..) הזמן מתחיל לתקתק לי ממש חזק בראש...
בבית יש בנות לא קטנות בנות 11 ו-8 שמביעות כמיהה לאח קטן נוסף.
יש לי בעל מדהים ותומך שמרים אותי כל חודש,
יש לי עבודה מעניינת ומספקת ורק אני חיה מחודש לחודש וכל פעם מתפללת שבשמונה בחודש לא אראה את הדימום...עד מתי?!?!
 

שירהד1

Member
מנהל
מה עושים כשאומרים לך לשחרר לאחר לידה שקטה?-

שמים ז' על המשפט האווילי הזה, שמי שאמר אותו- אין לו מושג מה הוא אומר.
כתבת "כולם אומרים לי לשחרר". אני לא יודעת מי זה "כולם", אבל "כולם" לא מעניינים פה. יש אותך, ואת בעלך, ואת התהליכים הרגשיים המורכבים שאתם צריכים לעבור.
מקווה שאת (ואולי גם בעלך) מקבלים תמיכה- גם מהסביבה וגם תמיכה מקצועית כלשהי.

אכתוב פה בצורה הכי ברורה- הלחץ לא גורם לכך שהאישה לא נקלטת. אלו סתם סיפורי סבתא.

חווית טראומה קשה ואסון כבד. יש לך עוגנים משמעותיים- הבעל, הילדות והעבודה, וזה חשוב מאוד מאוד ובוודאי סייע ומסייע בהתמודדות.

לגבי התכלס- לא כתבת כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון. שנה? חצי שנה? באדיקות ובהתמדה? לתזמן יחסי מין אחרי טראומה שכזו, ולאורך כל כך הרבה זמן זה מאוד קשה ולרוב גורם למתחים בין בני הזוג.
במידה ואיכשהו כן הצלחתם להתמיד בניסיונות, הייתי ממליצה לך להתייעץ עם הרופא/ה הגניקולוג/ית שלך.

אגב, ההודעה שלך מאוד מתאימה לפורום השני, אך משום שבחרת להעביר אותה לפה, אני עונה לך פה, מה גם שהרבה מאוד נשים פה יכולות להתחבר לדברים שכתבת.
יחד עם זאת, יש שאלות שרציתי לשאול אותך, אך הן מתאימות יותר לפורום השני, ולכן אני נמנעת מלשאול אותך.


שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

b4u8

New member
תודה על התגובה

דווקא כתבתי ממתי אנחנו מנסים, מחודש ספטמבר 2018. כבר 5 חודשים.
אחרי האובדן היינו בטיפול, היום, שנה ורבע אחרי, אנחנו באמת במקום יותר טוב.
מנסים באדיקות ובהתמדה, בעיקר כמובן סביב הימים הפוריים, למרות שגם לא רק שם, כדי שזה לא יהפוך לטכני מדי.
אני לא כ"כ יודעת מה להתייעץ עם הגיניקולוג... הרי יש מחזור בזמנים קבועים, יש ביוץ... וזה "רק" 5 חודשים... יגידו לי לכי תחזרי אחרי שנה...
טיפולי פוריות זה משהו שאני ממש ממש מפחדת ולא רוצה להתחיל, והאמת מרגישה שאני כרגע לא צריכה להיות שם במקום הזה בכלל...
אם לדעתך ההודעה כן מתאימה לפורום השני, אעתיק אותה לבקשתך... פשוט חשבתי שזה יותר מתאים לפה, כי אני מדברת על הריון לאחר אובדן...
בכל אופן, שוב תודה על ההתיחסות
 

שירהד1

Member
מנהל
סורי, פספסתי את הפרט לגבי לוחות הזמנים...

5 חודשים בהחלט נחשב פרק זמן לא ארוך. בהתחשב בגילך, בהחלט אפשרי להמשיך עוד מספר חודשים בצורה כזו, בתקווה לטוב.
אני חושבת שלא צריך בכלל לחשוב על טיפולי פוריות, כי אין סיבה רציונאלית למחשבות אלו.
שמחה שהייתם בטיפול ושאתם במקום טוב יותר.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

secondtime82

New member
יכולה לספר רק מניסיוני

שאחרי שחוויתי הריון מחוץ לרחם, ניסינו גם בערך חמישה חודשים ללא הצלחה וגם לאור ההריון שלא צלח וגם מבחינת הגיל שלי (35), אף רופא לא אמר לי שעליי לחכות, ונשלחתי לבדיקות של היסטרוסקופיה, א״ס מבנה רחם ולאחר מכן צילום רחם שהרופאה שלי חשבה שאולי יעזרו להבין אם יש סיבה לאי ההיקלטות. אז אפשר לחכות אבל אם את מרגישה שיש משהו שאת צריכה לעשות (לפעמים זה נותן איזו שהיא תחושת שליטה), אז לא הייתי מהססת. בכל אופן, מקווה עבורך להריון תקין ומושלם ממש בקרוב.
 

שירהד1

Member
מנהל
ומצאו משהו בבדיקות שנשלחת אליהן? (אני באמת לא זוכרת...).

 

secondtime82

New member
הייתה סתימה בחצוצרה שנפתחה בצנתור

(ודווקא לא החצוצרה שבה היה ההריון החוץ רחמי) אבל האמת שהתוצאות ומה שקרה אחר כך, פחות רלוונטיים. התכוונתי להגיד שהרופאים לוקחים בחשבון שכן יכולה להיות איזו שהיא בעיה שמפריעה ולא בהכרח ידרשו לחכות שנה.
 

b4u8

New member
תודה על ההתייחסות

אני חושבת שאחכה עוד חודש- חודשיים.
מתכננים בחודש הבא גיחה קטנה לחו"ל, אולי יהיה לזה אפקט חיובי.
בכל אופן, כנראה שאם לא יקרה כלום אחרי זה, אלך לרופא וננסה לראות אם יש משהו לבדוק. מסכימה איתך לגבי תחושת השליטה- העובדה שאנחנו נתונות "לחסדי הסטטיסטיקה" משגעת אותי...
מקווה לבשר דברים חיוביים בקרוב.
שיהיה שבוע טוב
 

אננס 22

New member
זה תהליך שאת צריכה לעבור עם עצמך

אני לא חושבת שניתן לשלוט בזה.
אני הייתי בלחץ חצי שנה, בדיקת ביוץ קיום יחסים לפי שעון וכו'
סגרתי טיסה לחו"ל עם המשפחה והחלטתי שגם אם יהיה הריון הוא לא ינהל אותי כמו בקודם ואם אין דימומים אין סיבה לא לטוס. נגמרו לי בדיקות הביוץ והחלטת שאני לא קונה יותר ומתי שזה יגיע זה יגיע ואם לא, אהנה מהקשר עם בעלי בלי התערבות של גלולות שמורידות חשק, גם אם זה ימשך עוד מס' שנים.
וכמובן, אל תשתפי את מי שלא מבין אותך, לא מכיל את התחושות שלך משום שזה רק מעצבן.
בהצלחה!
 
למעלה