יאללה
הטוב - היום נכנסתי לשבוע 24, כל הבדיקות עד כה תקינות, עליתי 4 ק"ג עד עכשיו ומרגישה מצויין.
הרע - מכל האנשים בעולם, דווקא אמא שלי (!) רמזה לי השבוע שאני לוקה בעצבנות הורמונלית.
אני לא חושבת שזה נכון, כי אם התגובות שלי לסביבה היו משתנות היו עוד אנשים שהיו שמים לב ואומרים לי.
אנשים לא נעימים עצבנו אותי תמיד, נותני שירות שמזלזלים בי למשל.
וגם מעולם לא סבלתי ממצבי רוח הורמונליים (מחזור, pms).
עד היום התקשורת שלי איתה היתה מצויינת, אם כבר היה איזה תאקל
היא מיד היתה אומרת מה מפריע לה וזה היה נפתר. ואותו דבר לכיוון השני.
בן הזוג שלי אומר שהוא לא מרגיש בזה, את הטענות שיש לי כלפי הרופאים
למשל הוא מצדיק, בעיקר כי הוא בא איתי וחווה איתי את הדברים.
הגעתי למצב שלראשונה בחיי אני מסננת שיחות ממנה, כי אני מרגישה שהיא לא מסוגלת להכיל את התסכולים והכאבים שלי.
הלא נורא - עדיין מחכה לתוצאות של מי שפיר, כמעט 4 שבועות.
מתנחמת בעובדה שהתוצאות של הצ'יפ תקינות (הודיעו לי בטלפון לפני שבוע) ושבגדול הם אמרו
שאם התוצאה תקינה הם לא מתקשרים אלא פשוט שולחים בדואר וזה עלול להתעכב בגלל הדואר...