העיקר שעבר!
לא היה לי כוח השנה לאירועים רבי נפגעים ולכן החלטנו לאכול אצל אבא שלי, שעשה ארוחת ערב רגילה לחלוטין, ללא הגדה אחת על השולחן. בשעה תשע בערב כבר היינו בבית, אחרי נסיעה של שעה (!)
אין ממש תוכניות מיוחדות לחג, שנינו עובדים רגיל (אנחנו עובדים מהבית) וטוב שכך- מעדיפה לשמור את ימי החופש שלי למתי שבאמת אצטרך אותם..
רפואה שלמה, מיטמיט וחג שמייח לכולן