יכול להיות שלא ראינו אותה תוכנית
האודישן הראשון היה 40 דקות. אני כתבתי את זה בתסכול כשהגעתי לסופו (אחרי לא מעט הרצה קדימה).
נכון שאח"כ התעוררו טיפה, ועדיין כל מתמודד היה מריחה איומה: מספר על עצמו וה"סיפור העצוב" שלו... רואה את הטעימה העיוורת... מספר לנו כמה הוא במתח כשהוא צופה בטעימה העיוורת... מקבל את התשובה... הולך לאפות משהו... מספר לנו שוב על משפחתו וכמה הוא רוצה לזכות.. מכין ומספר... מגיע לשופטים... מספר להם למה הוא רוצה לזכות... טעימה... ביקורת... פרסומות.. תשובה... תגובה כמה הוא מאושר או כמה הוא מאוכזב..
לא יודעת, אותי התבנית החוזרת הזו שלא חוסכים לנו ממנה שום חלק בנאלי ושבלוני כל פעם ופעם מחדש... זה מייגע ברמות על.
אבל כשהתחרות תתחיל אני אחזור.
האודישן הראשון היה 40 דקות. אני כתבתי את זה בתסכול כשהגעתי לסופו (אחרי לא מעט הרצה קדימה).
נכון שאח"כ התעוררו טיפה, ועדיין כל מתמודד היה מריחה איומה: מספר על עצמו וה"סיפור העצוב" שלו... רואה את הטעימה העיוורת... מספר לנו כמה הוא במתח כשהוא צופה בטעימה העיוורת... מקבל את התשובה... הולך לאפות משהו... מספר לנו שוב על משפחתו וכמה הוא רוצה לזכות.. מכין ומספר... מגיע לשופטים... מספר להם למה הוא רוצה לזכות... טעימה... ביקורת... פרסומות.. תשובה... תגובה כמה הוא מאושר או כמה הוא מאוכזב..
לא יודעת, אותי התבנית החוזרת הזו שלא חוסכים לנו ממנה שום חלק בנאלי ושבלוני כל פעם ופעם מחדש... זה מייגע ברמות על.
אבל כשהתחרות תתחיל אני אחזור.