לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'מִצרָף שאלות'
מִצרָף שאלות
19/03/2019 | 20:16
29
19
לצפיה ב-'מחפש דוגמה תנ"כית להשמטת מ' השימוש (from) '
מחפש דוגמה תנ"כית להשמטת מ' השימוש (from)
<< ההודעה הנוכחית
19/03/2019 | 20:20
1
49
מחפש דוגמה תנ"כית או אפילו משנאית להשמטת מ' השימוש (from) במקום הטבעי לו.
בינתיים מצאתי "וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ וַיִּמֹּלוּ כָּל זָכָר כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (בראשית לד, 24)
אבל זו דוגמה לא כל כך טובה, כי המילים כאן נסמכות, וייתכן שזו השמטה נורמלית. האם קיימ/ותת דוגמ/אות בלי נסמכים? 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי כמה'
אולי כמה
30/04/2019 | 02:20
4
וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר [חָצֵר] הַתִּיכֹנָה וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר׃
חסר 'מן העיר' ו- 'מחצר' אולם סביר שזאת השמטת 'אל' שזה נפוץ.
עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה׃
חסר 'מן השדה' אולם אולי זה חילוף של 'היוצא בשדה'.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'דוקא או דווקא'
דוקא או דווקא
19/03/2019 | 20:24
4
36
במילון מצאתי את שתי האפשרויות. מהי האפשרות הקמאית מבין שתיהן?
 
אם לשפוט לפי המילה מצוה, שבימינו אאל"ט נכתב בעיקר מצווה בעוד שבתנ"ך היא כתובה מצוה, הרי שהדוגמה הקמאית היא דוקא ולא דווקא. אך מכיון שאני לא בטוח שאפשר להשוות בין המילה העברית למילה הארמית במקרה הזה (דוקא), לכן אני שואל.  
 
ככלל, ממתי כפל העיצור וו משמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה), ומה הם כללי האקדמיה ללשון בנושא זה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תוספת לשאלה שבסוף הודעה זו'
תוספת לשאלה שבסוף הודעה זו
20/03/2019 | 14:20
32
כתבתי "ככלל, ממתי כפל העיצור וו משמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה), ומה הם כללי האקדמיה ללשון בנושא זה?"
 
אילו הייתה לי אפשרות הייתי עורך ומוסיף את אותה שאלה לגבי כפל העיצור "יי"
 
ככלל, ממתי כפל העיצורים וו או יי התחיל לשמש כסימן לעיצור (ולא לתנועה)?
 
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מכיוון '
מכיוון
21/03/2019 | 10:23
2
31
מכיוון שהשורש הוא די"ק/דו"ק (ומכאן המילים והביטויים "לדייק", "דייקנות", "דוק ותשכח", "לא דק") ברור שהצורה היסודית היא בוי"ו אחת, והוי"ו הכפולה היא רק לסימון שיש להגות כעיצור (ודוק, כתבתי כאן על הצורה היסודית לא הראשונה. אבל מכיוון שהמילה "דווקא" מוכרת לנו רק מתקופה שבה כבר היתה שיטת כתיבה שמכפילה, לא ניתן לדעת אם אדם הראשון שכתב את המילה "דווקא" איית אותה בו' אחת או שתיים).
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה. ופורים שמח'
תודה. ופורים שמח
21/03/2019 | 11:47
1
7
לצפיה ב-'גם לך '
גם לך
21/03/2019 | 12:53
5
לצפיה ב-'איך לנקד את המילה "מצאתו?" (=מָצָאתָ אותו?) '
איך לנקד את המילה "מצאתו?" (=מָצָאתָ אותו?)
19/03/2019 | 20:34
6
33
איך לנקד את המילה "מצאתו?" במובן של "מָצָאתָ אותו?"
 
האפשרות שחשבתי עליה היא: מְצַאֲתּוֹ. נכונה?
 
ניסיתי לבדוק בלוחות נטיית הפועל של האקדמיה ללשון אבל מצאתי שהם לא כוללים נטיות עם כינוי חבור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא יבוא דגש באות שאחרי חטף (ובאמת אין שם לא חטף ולא דגש).'
לא יבוא דגש באות שאחרי חטף (ובאמת אין שם לא חטף ולא דגש).
21/03/2019 | 10:24
5
11
לצפיה ב-'איך זה יכול להיות? '
איך זה יכול להיות?
21/03/2019 | 11:50
4
21
ארְבּע (צריך להיות אַרְבַע?), לסְתּוֹר (צריך להיות לסתור?), וכך דוגמאות בלי סוף שבהן יש חטף ובכל זאת האות שאחריה דגושה קל. ייתכן שלא הבנתי את דבריך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'במילים שציינת אין חטף אלא שווא נח.'
במילים שציינת אין חטף אלא שווא נח.
21/03/2019 | 12:53
3
10
לצפיה ב-'האם "חטף" לא נרדף ל"שווא"? תמיד הנחתי בפשטות שכן.'
האם "חטף" לא נרדף ל"שווא"? תמיד הנחתי בפשטות שכן.
21/03/2019 | 20:56
2
9
לצפיה ב-'לא. '
לא.
22/03/2019 | 02:58
1
25
חטף הוא המקבילה של שווא נע באותיות הגרוניות.
חטף, כמו שווא נע, מסמן תנועה חטופה, ולעולם לא יבוא דגש לאחר תנועה חטופה.
  • דגש קל לא יבוא, כי דגש קל לא בא לאחר תנועה.
  • דגש חזק לא יבוא, כי דגש חזק סוגר הברה, ובעברית הברה חייבת לכלול תנועה מלאה (אין הברות הכוללות רק תנועות חטופות).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה. השכלתי'
תודה. השכלתי
23/03/2019 | 22:43
2
לצפיה ב-' כינוי חבור, כינוי דבוק, וכינוי שייכות'
כינוי חבור, כינוי דבוק, וכינוי שייכות
19/03/2019 | 20:42
4
34
לפי מה שידעתי עד היום,
כינוי חבור זה פועל + נושא / מושא. (דוגמה: ראיתיו. ראי+ אני+אותו)
כינוי שייכות זה ש"ע + מושא. (דבָרִי= הדבר שלי)
 
את הכנוי הדבוק הכרתי היום דרך מילון ספיר:
"כּינוּי דָבוּק
כינוי מחובר למילה, כגון -וֹ במילים ספרו (כנגד: הספר שלו), שְמָרוֹ (כנגד: כינוי פרוד - שמר אותו)"
לפי הבנתי כינוי זה כולל שני כינויים: כינוי חבור + כינוי שייכות, ובעצם הוא שם כללי יותר. הבנתי נכונה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כיוני חבור - לאו דווקא מושא אלא כל כינוי מצטרף.'
כיוני חבור - לאו דווקא מושא אלא כל כינוי מצטרף.
21/03/2019 | 10:25
3
19
לצפיה ב-'תקלה - צ"ל: כינוי'
תקלה - צ"ל: כינוי
21/03/2019 | 11:33
6
לצפיה ב-'לא הבנתי את ההערה שלך לגבי כינוי חבור'
לא הבנתי את ההערה שלך לגבי כינוי חבור
21/03/2019 | 20:57
1
6
לצפיה ב-'כינוי חבור הוא כינוי המצטרף למילה (לאו דווקא כינוי מושא).'
כינוי חבור הוא כינוי המצטרף למילה (לאו דווקא כינוי מושא).
22/03/2019 | 03:00
13
לצפיה ב-' האם באמת ההבחנה בין "הדיוט" ו"אידיוט" - מבוססת? '
האם באמת ההבחנה בין "הדיוט" ו"אידיוט" - מבוססת?
20/03/2019 | 15:20
5
41
בימינו מקובלת ההבחנה בין אידיוט (idiot) לבין הדיוט (simple). קשה להתעלם מהדימיון בין המילים, אך בכל זאת מקובל לחשוב שאלה מילים שונות לחלוטין זו מזו. כאשר המילה הדיוט במשמעות של אידיוט מקורה בעברית החדשה, כך לפחות לפי מילון ספיר שאצטט מיד:
 
"הֶדְיוֹט
1. [תמ] אָדם פָּשוּט שאינו מומחה: ההדיוט תופר כדרכו והאוּמן מכליב (מועד קטן א, ח); אפילו עשרה והן הֶדיוטות, פסולין מדיני קנסות אלא מומחין (סנהדרין ח); אל תהי ברכת הֶדיוט קלה בעיניך (מגילה טו)
2. [עח] (בגלל דמיון הצליל) שוטה, אידיוט, חסר שֵׂכל (עממי) (תן דעתך להבדל בין הֶדיוט ובין אידיוט): פלוני הוא במחילה הֶדיוט גמור"
 
 
ההבחנה הזאת התעררה אצלי כשנחשפתי לציטוט מהתלמוד הירושלמי (שבת פרק א, משנה ב): "ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט.". לפי הבנתי המשמעות כאן דומה לאידיוט, אולי שוטה, טיפש או כל דבר אחר בסגנון. אם ההבנה שלי נכונה, הרי שההבחנה הנ"ל אינה מבוססת, והקביעה שהמשמעות של הדיוט כאידיוט נוצרה בעברית החדשה, אינה נכונה כנראה. 
 
אשמח לראות את דעתכם בנושא.
 
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון:'
האקדמיה ללשון:
21/03/2019 | 10:27
4
45
לצפיה ב-'זה מדהים איך האקדמיה חזרה על הטעות הזאת'
זה מדהים איך האקדמיה חזרה על הטעות הזאת
21/03/2019 | 11:43
3
43
הצגתי הוכחה שסותרת לכאורה את מה שכתבה האקדמיה. על זה בדיוק נסבה השאלה. ובהדבקת הקישורים האלה למעשה הוספת חיזוק לטענה שהדעה הרווחת מוטעית לכאורה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זו לא הוכחה'
זו לא הוכחה
21/03/2019 | 12:52
2
37
מי שפטור מהדבר ועושהו נקרא הדיוט. כלומר אדם פשוט שאינו מתלמידי החכמים. אבל לא בהכרח טיפש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אציין כאן למה שכתב הרמב"ם בפירושו על המשניות'
אציין כאן למה שכתב הרמב"ם בפירושו על המשניות
21/03/2019 | 20:55
1
32
מעניין לציין שהרמב"ם במקרה מציין את ההדיוט בהקשר של חסיד שוטה.
"חסיד שוטה, אמרו בתלמוד שענינו ההגזמה בזהירות ובדקדוק עד שנמאס בעיני בני אדם, ועושה מעשים שאינו חייב בהם, וכאלו אמר שוטה בחסידותו. ואמרו בגמר שבת ירושלמי כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט."
 
משום מה אני משער בזהירות שהוא דוקא כן פירש את המילה הדיוט כמו אידיוט.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא בהכרח'
לא בהכרח
22/03/2019 | 03:02
26
למושגים "פשוט" ו"שוטה" יש תחום חפיפה, אז לא פלא שאתה מוצא מקומות שבהם אתה יכול לפרש כך או כך.
(כמו שאתה אולי מכיר מהמילה "תם" שגם היא מתפרשת לכיוונים שונים).
השפה העברית >>
לצפיה ב-' "חוצה לארץ" לעומת "חוץ לארץ" '
"חוצה לארץ" לעומת "חוץ לארץ"
21/03/2019 | 22:06
3
20
בשפת המשנה, תוספתא, תלמוד בבלי, ירושלמי, ושאר ספרי חז"ל יש אין ספור איזכורים ל-"חוצה לארץ" במקום המקובל: "חוץ לארץ". מה ההסבר לכך?  מה התפקיד של האות ה"א במקרה זה? (הרי ברור לכאורה שזו לא ה"א המגמה). האם יש לזה היגיון?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'המשמעות אותה משמעות'
המשמעות אותה משמעות
22/03/2019 | 03:07
1
31
מדובר כנראה בה"א המגמה ש"קפאה" בביטוי.
ודיון קודם בנושא:
השפה העברית >>
לצפיה ב-' תודה'
תודה
23/03/2019 | 23:03
6
לצפיה ב-'חוצה = אל חוץ'
חוצה = אל חוץ
30/04/2019 | 02:33
8
כמו הלכתי הביתה ובאתי שמה= הלכתי אל הבית ובאתי אל שם, אף פה חוצה לארץ= אל חוץ לארץ.
אך למיטב הבנתי מדובר בביטוי שנכנס לדיבור ותוכל למצוא 'יוצא אל חוצה לארץ'.
כי בזמן חז"ל לא השתמשו בצורה הדקדוקית הזאת שנפוצה בתנ"ך (אל שם=שמה).
אעיר שבנוסף לזאת בזמן חז"ל גם שינו את דרך הביטוי ובמקום "הלכתי אל הבית ובאתי אל שם" אמרו (וגם היום אומרים) "הלכתי לבית ובאתי לשם". לכן יכלו לזנוח את 'שמה' שלפני זה היה הכרחי (כי מוזר לומר באתי אל שם).
בתנ"ך ל' במקום אל זה די נדיר.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ