1. אכן כן; צורני הנטייה -תם/ן לגוף II רבים הם סיומות "כבדות"
שמושכות אליהן את הטעם, בשונה מסיומות אחרות שבהן הוא נותר על ההברה השנייה בפועל:
כָּ
תַב
כָּ
תַבְתִּי
כָּ
תַבְנוּ
כְּתַבְ
תֶּם
מכיוון שהטעם זז גם הקמץ נחטף (בבניין קל; הדוגמה שלך מפיעל, ולכן שם זה לא קורה). אבל בימינו רוב הדוברים (גם אני...) מוסיפים את סיומות הנוכחים לצורה הבסיסית (של הנסתר) כמו שאר הסיומות, ולכן לא מזיזים את הטעם (ולא חוטפים את הקמץ, כשיש קמץ). לעומת זאת בפרסומות (בעיקר ברדיו) בד"כ לא מדברים "רגיל" אלא מקפידים על שפה תקנית. מאותה סיבה אפשר לשמוע בפרסומות "במוסכּים המורשים", "לכֿסח דשא" ועוד.
2. ה
הסבר של האקדמיה ללשון די פשוט: "גֵּו הוא חלק הגוף שללא הגפיים והראש, והוא מקביל למונח הלועזי טוֹרְסוֹ (מיוונית, באנגלית trunk)" וגם בהמשך "בתרגום יונתן היא מתורגמת 'גב', ובתרגומים אחרים – כגון תרגום השבעים והוולגטה – יש שהיא מתורגמת 'גוף' ויש שהיא מתורגמת 'גב'."
כלומר באקדמיה ללשון סוקרים את השימוש במילה במקורות העברית, ומצביעים גם המשמעות כמילה נרדפת ל'גוף' (שאינה מקובלת בימינו). בימינו המילים 'גו' ו'גב' נרדפות בהקשר הפיזי (ראה הגדרה 1 ב
מילון ספיר) וההבדל העיקרי הוא במשלב – 'גב' במשלב בינוני (רגיל) ואילו 'גו' במשלב גבוה. הצירוף "גו תחתון" מקובל הרבה פחות מ"גב תחתון" אבל לגיטימי. [אגב, אין צורך לציין את ההגייה באותיות לועזיות מאחר שממילא המילים מאויתות שונה בעברית].
