לעניות דעתי, ובשונה מעט ממה שאמרה טריליאן, לא רק שמקובל
לומר 'טעם טוב', אלא שאם אין סיבה מיוחדת (שקשה לי להעלות בדעתי את טיבה), עדיף לומר 'טעם טוב' ולהימנע מלומר 'טעם יפה'.
פשוט, 'טעם טוב' מחליק בנינוחות אל תוך התודעה הלשונית של השומע או הקורא, בעוד 'טעם יפה' גורם לעצירה ברצף קליטת המסר ולתהייה: מהיכן ולמה צץ לו צירוף זה?